פוסט אורח מאת: עכברתול
באוקטובר 2013, כשתגיעו לקלפי בביה”ס הקרוב לביתכם כדי לבחור את ראש העיר ואת הנהגת העירייה של ירושלים, אני רוצה שתשתמשו בדימיון שלכם לפני שאתם בוחרים איזה פתק לשים בקופסה.
אם מועמד א’ יבחר, כיצד תראה העיר עוד 5 שנים?
אם מועמד ב’ יבחר, אתם יכולים לדמיין איך יראו החיים שלכם בעוד 5 שנים?
בירושלים מתנהל מאבק גדול מאוד בין האור לחושך. זה תמיד היה, אלא שהפעם אנחנו מתחילים לנצח.
לאחרונה וסוף סוף – מי שקובע מה יבנה פה ואיך הוא לא רק האתוס הפוליטי של ממשלות ישראל אלא גם תושבי ירושלים. אולי בעיקר התושבים. זה שינוי תפיסתי שאנחנו לא רגילים אליו.
זה ושיתוף הפעולה עם הנהגה ערכית שבאמת באה להביא שינויים מפיחים בירושלים תנופת התחדשות בלתי נתפסת בגודלה.
תתחילו לסנן את כל השקרים שמורחים אתכם בעיתונים. אם אתם לא מירושלים, בואו לפה ותראו מה קורה בעיר הזאת בעצמכם.
אל תתנו לעיתונאים חולניים ומרירים מ”הארץ” לעצב לכם את תפיסת העולם.
בואו תראו בעצמכם מה קורה בעיר הזאת. דברו קצת עם אנשים שחיים ועובדים פה, תראו מה הם חושבים – ולא כלמיני פלצנים חסרי ערך שעובדים במערכת התעמולה האנטי-ישראלית אומרים לכם.
ירושלים מחלימה מהר.
מכל בחינה אפשרית.
חלוקת התקציב חכמה ומקצועית הרבה יותר פתאום. התנהלות כספית חכמה ובריאה יותר פותחת מפשירה כספים אדירים שהיו קפואים במשך הרבה מאוד שנים ומזרימה הרבה מאוד כסף לעיר.
תקציב התרבות, הניקיון והחינוך כאן גדל באיזה 1000% מאז ימי לופוליאנסקי.
אגב, ירושלים תמידה היתה מעצמה ישראלית בייצוא תרבות, גם ב-15 השנים החשוכות שלנו ועל אף חוסר התמיכה מהעירייה. ב-4 השנים האחרונות התמונה משתנה והתרבות והיצירה מקבלות הרבה, הרבה יותר כסף – פי איזה 10 יותר (נעשו בעיר עשרות פסטיבלים וארועים ופרוייקטים עם אמנים מקומיים בהצלחה מרובה). כמובן היצירה והתרבות הירושלמית העשירה כמעט ולא זוכה לשום התייחסות מצד התשקורת התל-אביבית כי היא מאיימת עליה.

משקיעים במשפחות צעירות
התחלנו לארח מרתון בינלאומי, ואף אחד לא מת בו.
בונים לנו בתים. ובונים ובונים ובונים ובונים כי הרבה אנשים רוצים לגור פה. זה דבר טוב, זה לא דבר רע!
מאריכים את בגין דרום עד גילה. זה עולה מלא כסף אבל זה יחסוך לנו את הפקקים בבוקר.
גם מתחילים לרבד פה את העיר לאט לאט (בעיקר בזכות דודו).
כרגע בונים רובע עסקים בכניסה לעיר. שתבינו, הדבר הזה הוא פסיכי בגודלו – 350-400 אלף מטר רבוע של שטחי עסקים ומסחר. זה ה-מון!!!!!!
וראיתם באיזו מהירות הדבר הזה צומח? הדבר הזה יוסיף 30 אלף מקומות עבודה ל-30 אלף שכבר נוספו מאז שגירשנו את משטר העסקנים החרדי.
זה שינוי בלתי נתפס בגודלו.

משקיעים במערך התחבורה
וגם התפיסה של ההנהגה לגבי העיר והתושבים משתנה.
צריך להודות על האמת, אם ניר ברקת היה משחק SIMCITY הוא היה מלך בזה.
ועובדים פה על עוד מקומות עבודה. הועדה המחוזית לתכנון ובניה אישרה כבר להקים פארק הייטק בצומת אורה.
לכו לפאקינג מרכז העיר ותראו מה הולך שם. גם שוק מחנה יהודה בשיא הפריחה שלו.
העסקים שם, שעד לא מזמן אכלו לעצמם את התחת עם כפית, מתחילים לפרוח.
ואם זה לא מספיק מגניב בשבילכם אז תעופו לת”א, יא חבורה של טרנסג’נדרים קוקסינלים מעזה. סטודנטים בכיינים נאחסים חראות.

חיי תרבות עשירים ותוססים
חיי הלילה מתעוררים מתרדמת ארוכה, ויש מלא הופעות טובות, יש לנו את תאטרון המקור הטוב הכי טוב בארץ ואם אתה סטודנט מזדיין אז אתה יכול ללכת ל-4 הצגות ב-99 שקל, העיקר רק תבואו יא ערימה של קקות, רק תפסיקו להתבכיין כבר יא חבורה של נקניקים סטודנטיאליים מסריחים.

ממשיכים לקדם את התרבות היוצרת בירושלים
ומי שזה לא מספיק טוב לו מוזמן לעלות על מטוס ולקפוץ לערב פרוע בדיסקוטק הברלינאי הנודע “הכניסה לשאול: פי הטבעת”.
ויש לנו גם הרבה מאוד פסטיבלים לא רעים בכלל (שמכניסים הרבה כסף גם למזרח העיר, דרך הסוחרים בעיר העתיקה. וזה דבר טוב).
והעיר תומכת בהם הרבה יותר מבכל עת בעבר.
לא רק שרופאים אומרים שארועים קיטשיים טובים לבריאות, אלא שהם גם מביאים כמויות גדולות של תיירים לעיר, ותיירים זה אנשים שמכניסים הרבה כסף לסוחרים ולמוזיאונים בעיר העתיקה.

צמיחה שלא הכרנו בנפח התיירות הנכנסת לעיר
וכן, כסף זה טוב – אנחנו אוהבים כסף, אנחנו צריכים כסף כדי שנוכל לשכור לנו דירות במיליון וחצי שקל כי זו עיר יקרה.
והמחירים גבוהים עכשיו בכל מקום, ולמי שרוצה לגור בזול אני יכול להציע אחלה מקומות בגליל, בנגב או ביהודה ושומרון.
זה כיף לראות את זה – אפילו ברמה הזעירה, גופים עצמאיים מכל הסוגים והגדלים יחד עם העירייה מקדמים פה תוכניות יזמות ומחברים בין עסקים – מאלה ההכי קטנים ועד לעצומים. תבינו, אלה דברים שלא היו פה אי פעם קודם.
אני מרגיש שאשכרה עושים משהו עם הכסף שלי, ואני משלם פה הרבה ארנונה.

יוזמות סטארט-אפ מקומיות בצמיחה
אגב ילדים, סוף סוף יש בישראל עיר אחת ראשונה שתהיה מוכנה לפחות בערך לקראת רעידת האדמה הגדולה שממשמשת לבוא. ירושלים היא העיר הראשונה שהתקינו/מתקינים בה מערכות התרעה נגד רעידות אדמה בבתי ספר – בכ-130 מהם. תחשבו כמה ילדים מתים זה יחסוך.
שלא תהיה פה אי-הבנה, העירייה היא עדיין גוף חורק ומעצבן. כמו כל גוף ציבורי שמסובסד ע”י מיסים. אבל היא לא דומה לשום עירייה קודמת שהיתה לנו.
לא צריך לדבר רק על דברים מדכאים כמו רעידות אדמה כדי לראות את זה, יש גם הרבה יותר יופי סביבנו לאחרונה. העיר הרבה יותר נקיה, פתאום יש פחי זבל ברחוב (פחי זבל!!! פעם זה היה דבר כל כך נדיר בירושלים). וכל הזמן שותלים עצים, והעצים האלה צומחים יפה.
שומרים פה על הרחובות והכבישים מתוחזקים לא רע (לאט לאט מרבדים את העיר הודות לשליחים כמו דודו ואתם שכותבים לו מה לתקן, ובזכות תושבים שאכפת להם מספיק להרים טלפון ולצלצל ל-106), ואי אפשר להתכחש לזה שהעיר נראית ללא היכר הרבה יותר טוב מבימי החושך של עולמרט ולופוליאנסקי.
מי שמשלה את עצמו שהעיר תמשיך בצמיחה המואצת הזאת עם ראש עיר חרדי הוא מטומטם ומפגר כמו ערימה של טיפשות. אין הרבה אנשים כאלה טיפשים.
ירושלים גם נעשית ירוקה יותר ויפה הרבה יותר. אנחנו כבר עכשיו הופכים לעיר הרבה יותר ירוקה. פתאום יש לנו מלא עצים יפים בכל מקום. הרבה עצי אלון. שמתם לב?
הכל בריא יותר. אותם יודעים שמפתחים את עמק הצבאים ב-20 מיליון שקל? יהיה שם פארק גדול למשפחות, ואנשים שמבינים בדברים כאלה מפתחים שם פרוייקט לשיקום עדר הצבאים.
אנשים, בפעם הראשונה בונים כאן פארקים ושומרים עליהם! עד עכשיו זה תמיד היה הפוך.
סוף סוף יש לנו הנהגה שמבינה את החשיבות של פיתוח בר-קיימא. סוף סוף יש לנו עירייה שמבינה את משמעות המילים האלה בכלל.
חוץ מזה, עוד מעט מסיימים לבנות את מרכז שרובר, שזה משהו עצום עם בית קולנוע ענק ואולם הופעות או משהו שיפעל 7 ימים בשבוע, וזה פה ליד הבית שלי. זה אדיר. 20 דקות ברגל מאיפה שאני גר יש לי את לב סמדר, את הסינמטק, תאטרון החאן ועכשיו גם יהיה לי את מרכז שרובר עם איזה 7 בתי קולנוע ואולם קונצרטים.
עכשיו רק צריך לבוא עם בולדוזר ולגלח את “מוזאון הסובלנות” ולהכניס קצת תרבות גם למרכז העיר ולא רק לדרומה.
עכשיו בונים גם את סינמה סיטי. ואם לראש העיר ולשר האוצר שלנו יהיו קצת יותר ביצים גם הוא יפתח בשבת. אבל זה כנראה לא יקרה.
בונים לנו גם ארנה, והיא אשכרה עוד מעט מוכנה. עכשיו רק חסר לנו להחליף את ההנהלה של הפועל.
לא ברור לי למה, אבל יהיה לנו אפילו פורמולה 1 בעיר. אין לי מושג איפה הם יתקעו את זה.

חוגי העשרה וספורט במחיר שווה לכל כיס
היום (שישי) השיקו את מתחם הרכבת. פתיחה חגיגית למדי – אחרי 120 שנה שזה היה תחנת רכבת, עכשיו זה משהו אחר לגמרי. עכשיו זה יהיה מתחם בילויים ענק באחד המקומות הכי יפים בעיר. סוף סוף עושים משהו רציני עם המקום הזה ומנצלים את המיקום המושלם שלו כמו שצריך.
כשיהיו לי ילדים יהיה להם סקייטפארק ענק לשבור בו את כל העצמות.
יהיה לי גם איפה לשחק איתם כי בונים פה יותר ויותר פארקים.
החיים הקהילתיים בעיר בפריחת שיא. בשנים האחרונות קמו כאן קהילות עסקיות שמטפחות יזמות ויוצרות הזדמנויות עסקיות ומקומות עבודה להרבה אנשים (רשתות חיות כמו JBNF, סיפתח, פרזנטנס, ההאב PICO שנפתח בתלפיות ואחרות). התושבים עובדים ביחד כדי לשפר את העיר – אנחנו העיר עם ההכי הרבה גינות קהילתיות לנפש.
פתחו פה מרכז תעסוקה לחרדים (!!!). אני מגמגם מהתרגשות כשאני מנסה להעלות את המילים האלה על בדל שפתי.

שלל תוכניות פרוייקטים לפיתוח יזמות מקומית

שלל פעילויות לציבור הפלורליסטי בעיר
יש לנו עכשיו את פארק המסילה, אחד הפארקים הכי יפים בארץ (בעיקר בגלל הסיפור שלו), וזה איזה פאקינג 15 קילומטר. עובר דרך איזה חצי מהשכונות בכל דרום העיר. הפארק הזה הוא בעצמו סיפור מדהים פרויקט שהתחיל מיוזמה של כמה תושבים פרטיים (כחכוח יוסי סעידוב שיעול). דבר כזה לא קורה בהרבה מקומות בעולם. זה קורה בערים מאוד מיוחדות.
יש לתושבים כוח רב יותר מול העירייה. המנהלים הקהילתיים הופכים לגופים חזקים שמשפרים את איכות החיים בשכונות רבות בעיר. 250 תושבים שאכפת להם התמודדו השנה בבחירות דמוקרטיות כדי לשרת את השכונה שלהם בהתנדבות.
שמתם לב שיש בקולנוע יותר סרטים על ירושלים? זה בגלל שהתחילו להשקיע פה ביצירה וקולנוע. היום אחד מכל חמישה סרטים שנעשים בישראל מצולם בירושלים – פעם זה היה כלום בפיתה.
אני רוצה גם להזכיר לכם את השלג שקיבלנו בשנה שעברה. הוא לא דומה בכלל לשלג שהיה פה בשנים האחרונות, וזה יכול רק להעיד על השלג שעתיד לבוא.

המנהלים הקהילתיים מעצבים מחדש את חיי הפנאי של הקשישים במרחב העירוני
לראשונה מאז קום המדינה משקיעים פה בצורה משמעותית בערביי העיר. העיר השקיעה מאות מיליוני שקלים בתשתיות, בחינוך ובשירותים הקהילתיים של מזרח העיר.
אבל העירייה גם הרסה 90 בתים לא חוקיים – בתים שנבנו בצורה לקויה כל כך עד שסיכנה את חיי המשפחות שבנו אותם.
תראו. זה ידוע היטב שישראל מתחרדת – 35 אחוז מהחרדים בישראל גדלו במשפחות שאינן חרדיות.
זה לא משנה מאיפה אתם בישראל, המדינה שלנו מתחרדת.
אבל!!! בירושלים? 27% מהירושלמים שגדלו בבית דתי חזרו בשאלה.
דווקא כאן בירושלים, החרדים בורחים מהעיר במספרים גדולים יותר משל החילונים (תודה לך יוקר מחיה, אתה הברירה הטבעית שלנו).
דווקא כאן בירושלים, העיר שהעיתונות התל-אביבית עסוקה בלתקוף ולשנוא כבר 30 שנה, דווקא פה בירושלים למרבה הפלא התמונה הפוכה לחלוטין.
הסבירות שהילדים החילונים שלך יחזרו בתשובה ויתחרדו נמוכה יותר בכל מקום אחר בארץ מאשר בירושלים. אם אתה חרדי, הסבירות שהילדים שלך יהפכו לחילונים כשהם יגדלו היא הכי גבוהה בארץ.
לפני 5 שנים דרשנו וקיבלנו מערכת שקופה יותר. העירייה הנוכחית עשתה הרבה יותר השנה מכל עירייה אחרת בארץ בתחום הזה.
אבל זה לא מספיק. אנחנו צריכים לבעוט את כל העסקנים מבניין העירייה כדי לרפא את ירושלים. מגיעה לנו מערכת שמתנהלת על פי אמות מידה אתיות, בצורה שקופה ובעיקר אחראית.
בעוד שנה ירושלים תקבל במתנה את מרכז המיחזור הראשון בארץ להפרדה ומיון של הזבל שאתם מייצרים. במקום לייצר הרים של אשפה (כי זה מה שבני אדם הכי טובים בו) נמחזר 40% מהזבל שלנו. בכך אנחנו מצטרפים לרשימה קטנה של ערים ירוקות שנותנות השראה לערים רבות אחרות בעולם. אנחנו נמחזר 40% מהזבל שלנו.
מישהו היה יכול לדמיין דבר כזה לפני 5 שנים? שיהיה לנו כסף למותרות כאלה?
תאמינו בזה, זה אפשרי – המדיניות הציבורית שלנו משתנה. העירייה מתחילה להיות אחראית יותר, בשבילנו. אנחנו מתחילים לעבור מעידן של מחיקת בתים בעלי חשיבות היסטורית לטובת בתי קיט של חוצניקים עשירים, אל עידן של שמירה על דפי הסיפור שלנו כעם. זה מתבטא למשל בפרוייקט שחזור בית הכנסת “תפארת ישראל” שנבנה לפני 150 שנה והוחרב בידי הירדנים הנבלות ב-1948.
תחשבו איזה עוד דברים יהיה אפשר לעשות כשתהיה לנו יותר השפעה על לאן הכסף שלנו הולך (והוא כבר הולך להרבה מקומות טובים).
כאמור, בנו פה מרכז לתעסוקת חרדים. כן-! אני יודע, גם לי המשפט הזה לא מסתדר בראש. וזו לא הפעם הראשונה שירושלים מעודדת תעסוקה בקרב אנשים בעלי מוגבלויות.
תשמעו לי יא חבורה של נבלות – יש לנו ראש עיר פנטסטי. הרבה יותר טוב ממה שאפשר היה לדמיין שנקבל, ועדיין תמיד יש מקום לעשות עוד – אבל כשאני קורא את התלונות וההתבכיינויות המפגרות שאנשים כותבים עליו בפייסבוק (למה אין תחבורה ציבורית בשבת / אין פה מספיק תרבות / תשקיע יותר בסטודנטים) אני חוטף טרפה ואני רוצה לשבור משהו על מישהו. אני רוצה לשבור מישהו על משהו, ואז אני רוצה לשבור מישהו על מישהו.
יש פה שינוי מגמה פסיכי בגודלו.
תראו במה זה מתבטא. סוף סוף, סוף סוף אחרי 15 שנה של שקיעה עגומה – לפתע יש לנו עליה בכמות הילדים החילונים בבתי הספר, ולא ירידה. העיר שלנו מבריאה.
אין לנו, הציבור השפוי של ירושלים (חילונים ודתיים לא-חרדים), שום אופציה אחראית אחרת להשקיע בה את הקול הדמוקרטי שלנו. חובתנו לעשות את הבחירה הנכונה והבוגרת ולא לדרוך על הזכות האנושית שלנו לבחור ולעצב לעצמנו ולצאצאים שלנו את העתיד.
באוקטובר הקרוב נכתוב בקלפי את הסיפור של ירושלים ביחד. אנחנו מציירים את הציור שכל הזמן משתנה, ביחד. בקלפי אנחנו נשפר את המציאות ואת העתיד המשותפים שלנו, ביחד.
ואם אתם לא מאמינים במה שקורה סביבכם ובמה שעיניכם רואות, אז לכו תבחרו בפפה. לכו תבחרו ברחל עזריה. בעופר ברקוביץ’. לכו תעזרו לחרדים. לכו תפצלו את הקול החילוני ותזרקו את הכוח האלקטורלי שלכם לזבל. כי אתם חבורה של שמוקים צדקניים נרקיסיסטיים שמוצצים לעצמם את התחת מבוקר ועד ערב.
כי הקרב הוא רק בין המועמד החילוני המוביל לבין המועמד החרדי המוביל, ואנחנו חייבים להיות חזקים לקראת הקרב הזה – ולדעת גם להקריב את האגו המפגר שלנו ולשכוח מהשטויות שפוליטיקאים רקובים ועיתונאים רקובים מחדירים לנו לראש מאז שבאנו לעולם.
אם אכפת לכם מעתיד העיר, באוקטובר הקרוב תבחרו בניר ברקת לראשותה.
חברים. בירושלים יש 45,000 סטודנטים (ספרתי). זה המון, המון אנשים.
חצי מהם במכללות, חצי מהם באוניברסיטה.
חשוב לי לומר לכם שאני שונא כל אחד ואחד מהם.
ברומו של עולם