כמה תיקונים שכבר הצטברו על שולחן המערכת:
גם פאב הינקיס פתוח בשישי בערב – חצר בית הדפוס, נחלת שבעה
תל-אביב כבר לא עושים משלוחים
פיצרייה פי בריבוע סגורה בשישי בערב ופתוחה בשבת בצהריים
בימים הקרובים ייפתח סופר S.O.S ברחוב קרן היסוד פינת וושינגטון (ליד איפה שעמד איצטדיון ימק”א והיום עומדת שכונת רפאים חדשה ומפוארת), ונכון לעכשיו, לפי מה שאמרו לי, יש סיכוי לא קטן שהוא יהיה פתוח בשבת. אעדכן ברגע שאדע.
הפיק-אפ בסימטת דרום לא סגור על עצמו – אתמול בלילה היה סגור.
תחת כנראה סגר סופית – בכל פעם שעברתי שם (שבת או יום חול) היה סגור.
מיתוס בשיפוצים בזמן הקרוב.
בכיכר ציון מישהו מביא עגלה בימי שישי בלילה ומטגן המבורגרים עם בצל.
כמה עדכונים:
1. “רנה” החליף את אושו בשלומציון המלכה 3. שישי בערב. בר, מסעדה, הופעות ומשלוחים.
2. הגיע דיווח שמקרוני נסגרת, לצערנו
3. ינקיס נסגר
4. מדווחים כי ארקדיה לא פתוחה בשבת בצהריים
5. בארוד: מגישה גם קפה, והם עושים טייק אווי ולעיתים הופעות
2052010
ערן טרבלסי (02:51:29) :
צריך להוסיף גם את מנדי’ס ברחוב הורקנוס – איזשהו מועדון אם הבנתי נכון.
2052010
ערן טרבלסי (02:54:32) :
צריך להוסיף גם את מנדי’ס ברחוב הורקנוס – איזשהו מועדון אם הבנתי נכון.
2052010
ערן טרבלסי (19:42:35) :
בנוסף, בשבת האחרונה עברתי בשלומציון אחה”צ ו”רנה” היה פתוח גם אז.
הייתי בעיר בסוף השבוע הלפני-אחרון. אני לא ירושלמית כבר שנה, אז לא ממש סמכתי על הזכרון שלי בנוגע למה וכמה פתוח (שלא להגיד, כל כך הרבה מקומות השתנו/נעלמו! מה נהיה?!) אז הדפסתי את הרשימה והיא שימשה אותנו נאמנה.
תודה.
10052010
בן (15:09:07) :
עפרונית, באסה איתך. דאגת להחליף מישהו נחמד במקומך בירושלים? :)
תודה בן (:
מקווה למצוא עבודה בעיר הקודש ולחזור בקרוב.
18052010
דודו (23:34:52) :
דיווח חי מהשטח, ערב חג שבועות
קפה אלכסנדר (ינאי-פינת שלמה המלך), התעשת והחל לפתוח בשבתות וחגים.
19052010
אודי (21:42:15) :
יופי, אז יש שני בתי קפה נחמדים ברח’ ינאי – בית הקהווה ואלכסנדר.
אני מקווה שהתיירים ימצאו את דרכם אליהם, אל מול השממה בתוך ממילא
20052010
דודו (12:10:20) :
קבלו ביטול
תעודת הכשרות במקומה הוא כנראה פתח רק לכבוד ערב שבועות
21052010
אודי (01:17:11) :
שוין.
בית הקהווה פתוח וחביב, בכל אופן
21052010
ערן טרבלסי (18:31:21) :
מתוך מדור “משתנים” של מוסף ידיעות ירושלים:
“אלישבע מזון למחשבה”, מבוא השער 8 (עין כרם) – מעדנייה חדשה (גבינות, בירות, מאפים של טלר, פסטות ועוד). פתוחה בימי שבת.
“רופטופ” – מסעדת הגג במלון ממילא תהיה פתוחה בשישי בערב ובשבתות אך תגיש מנות קרות בלבד.
22052010
לירון (14:49:50) :
פיצה/פיצוציית אובאמה בדרך חברון נסגרה
1062010
ערן טרבלסי (21:40:35) :
עברתי קודם ליד ריביירה (אחרי הופעה מעולה של מארש דונדורמה). יש בעלים חדשים והמקום יחזור לפתוח בשבת.
1062010
עמית (אחר) (23:25:03) :
שיתחיל להיזהר מפקחים של העירייה…
6062010
לירון (22:20:01) :
סדנאות האומנים של הקרן לירושלים בתלפיות(רחוב האומן) פתוחים בשבת מ10 עד 2
8062010
אודי (07:28:40) :
יש פלאפל חדש פתוח בשבת -
פלאפל ביבו, בן-סירא 24
12062010
ערן טרבלסי (18:03:44) :
עברתי קודם ליד הפלאפל והיה סגור.
hooka bar בכיכר בית הדפוס (ליד הבלו-הול) היה פתוח לפני כחצי שעה (ושידר את המונדיאל).
מישהו יודע מה קורה עם “ים” בבן שטח (האחות הקטנה של “תל אביב”)?
12062010
לירון (23:38:31) :
עפ”י טיים אאוט הפלאפל לא פתוח בשבת
ים סגורים בשבת כי הבעלים של המקום הם חרדים (הם גם הבעלים של האוקונול), אבל תתנחמו בכך שאין להם תעודת כשרות כי הם לא מוכנים לשלם שוחד למשגיח כשרות.
13062010
ערן טרבלסי (00:44:29) :
הבעלים של ים הם חרדים? אבל זה תמיד מופיע יחד עם הפרסומים של “תל אביב”, שהבעלים שלו בטח לא חרדים.
אגב, לפי טיים אאוט בית המשקאות של שחר ברחוב ש”ץ פתוח בשבת. מישהו מכיר/יודע?
13062010
לירון (23:36:51) :
בעלי הנכס חרדים ומכריחים את השוכרים לסגור בשבת
25072010
ערן טרבלסי (23:20:12) :
התוספות האחרונות לא עברו משום מה:
תוצאות סיבוב אחה”צ:
בירמן היה פתוח.
בית אל, המסעדה שרואים את המרפסת שלה ברחוב סלומון (עם הכיתוב בקוריאנית) עשתה רושם שהיא פתוחה. עדיין לא הצלחתי להבין מאיפה נכנסים אליה, כך שלא בדקתי.
ברחוב שמאי יש מסעדה קוריאנית חדשה שפתוחה בשבת. אני מוכרח להוסיף שהמקום נראה מאוד מושקע ונעים, והבנאדם שדיברתי איתו (כנראה המנהל) מאוד חביב.
הפיצוציה בסלומון פינת שמאי נסגרה. לא ברור עדיין מה יהיה שם במקום.
פיצוציה אחרת? :)
מוזיאון ארצות המקרא פתוח בשבתות בחודשים יולי-אוגוסט (נקווה שגם בהמשך). כרטיס בקנייה מוקדמת.
חוץ מזה הלכלוך בשבתות במרכז העיר מחפיר, והסיבה ברורה – העירייה לא עושה אפילו את המינימום שהיא עושה בשאר ימי השבוע (גם לא משהו). אני חושב שצריך למצוא איזה רעיון יצירתי לשיפור המצב הזה (אולי להפעיל איזו סיירת ניקיון התנדבותית?). שמעתי על יותר מתלונה אחת מאורחים שבאו לעיר וחבל לי שאלה פני עירנו.
בהמשך לקישור הקודם:
אחת המסעדות היא מסעדת טספאי, ברחוב אגריפס פינת עליאש.
מקום נוסף (אני לא יודע אם הוא נחשב חלק מה”גל”, כי זה לא בדיוק בתוך שכונת אבן-ישראל) – פאב אתיופי בעליאש 8, באחורי הבניין (בצד של מגרש החנייה).
15112010
עודד (15:32:47) :
בתור מהגר חוזר- נראה לי שמאד חסר לנו בעיר בית קפה שהורים יכולים לשבת בו בזמן שהילדים מקפצים בג’ימבורי- סטייל דיאדה בנמל תל אביב וכדו’.
דמיינו לעצמכם שבת בבוקר עם הילדים במקום כזה?
15112010
ערן טרבלסי (18:51:52) :
באופן כלי בתי קפה הם החולשה של העיר בשבת – פאבים ממש לא חסרים, וגם מסעדות ומועדונים יש לא מעט.
בקריית-יובל מחכים לבית קפה שייפתח בשבת (פיצוציה כבר יש). מכיר מישהו שמחפש מקום לפתוח?
16112010
דודו (08:58:20) :
לפני מספר חודשים התקשרתי לדיאדה ושאלתי מדוע הם לא פותחים שלוחה בירושלים, בטענה כי זו העיר בעלת מספר הילדים הגבוה בארץ (גם אם לא מחשבים בסך הכללי את הילדים החרדים, שמן הסתם מרביתם לא יגיעו למקום שכזה, עדיין ישנה בעיר כמות נכבדה של ילדים בגילאים הרלבנטיים, מהגבוהות בארץ), נמסר לי בתשובה לקונית “שהסניף הקרוב ביותר הוא במודיעין” – אבסורד!.
שאלתי את הגברת שענתה לי האם היא באמת מצפה שזוג צעיר יטריח את עצמו על בסיס קבוע למודיעין בכדי לקבל שירות שראוי שהוא יקבל קרוב לביתו (בעיר גדולה לא בכפר)?. כפי שאתם יכולים להבין כאן כבר איבדתי אותה.
אגב למיטב ידיעתי חברת המועצה רחל עזריה ניסתה לקדם מולם את המהלך, אך כנראה שהם פשוט לא רוצים לבוא לירושלים!
לצערנו הם לא היחידים.
16112010
עמית (אחר) (11:03:45) :
נו, ו”טיב טעם” יש לנו? אפילו “עדן טבע מרקט” שמפרסמת בכל ערוצי הרדיו והטלוויזיה הארציים פתחה סניף בבאר שבע, ובירושלים? אולי רק בשנה הבאה. לצערי ירושלים עדיין נחשבת ללא רלוונטית עבור רשתות רבות.
17112010
עודד (11:07:43) :
אם הייתי מספיק אמיץ הייתי קם ועוזב את כיסא ההי-טק ופותח בית קפה- או בקרית היובל או ברמת בית הכרם. אני חושב שתהייה קליאנטורה ואני מאמין בחיזוק לצד החילוני של העיר.
אממה.. צריך להודות שבירושלים יותר קשה להוציא אנשים מהבית, ואם כבר יצאו- הם ייקנו הפוך קטן ואולי קרואסון, אין כמעט מצב לארוחת בוקר משפחתית. בשפלה זה לא ככה- מן הסתם עניין של אוירה לצד היסטוריה (צנע :-) ומצב כלכלי יותר טוב. בקיצור- מי שיקום וייפתח את הקפה צריך גב חזק וכיסים עמוקים, כנראה יותר מהחברים בשפלה.
17112010
עמוס (14:37:34) :
כמעט כל בתי הקפה בעמק רפאים לא רק כשרים, אלא מהדרין. קפה-קפה מחזיקים סניפים לא כשרים רבים, אבל בעמק רפאים יש להם המון שלטי “כשר למהדרין” – לא נעים להגיד, אבל כנראה זה מה שכלכלי כאן. במיוחד לגבי בתי קפה, שקל להם יחסית להיות כשרים והם יפסידו הרבה אם האוכלוסייה הדתית תחרים אותם. ראו מה קרה לריבל’ה במושבה (אם כי כנראה ששם הסיבה לכישלון לא הייתה רק הדתיים שלא באו, אלא גם החילונים שנפגעו מהשירות הלקוי ומהרמה הלא אחידה של האוכל). ארומה במושבה הייתה פתוחה בשבת וכעת היא גדלה מאד והפכה לכשרה.
לגבי “עדן טבע מרקט” – נכון שהם לא מתעניינים בירושלים, אבל יש את “ניצת הדובדבן” הירושלמית (שמחזיקה סניפים גם ברעננה ובת”א) שמחיריה לדעתי זולים יותר ובאיכות גבוהה. נכון שנרוויח מפתיחת סניף מתחרה של “עדן טבע”, ואני מאמין שלהם דווקא אין סיבה להיכשל כאן (אני לא יכול לומר זאת על “טיב טעם”) – אבל לא צריך להגזים עם תחושה האפלייה, גם אם יש מי שמתייחס לירושלים כפרובינציה פריפריאלית.
אגב, לא צריך לשכוח שיש גם מקרים הפוכים של יצוא רשתות – ענף היצוא מספר 1 של ירושלים זה סניפי רמי לוי, וסניפי “ארומה” השני (או להפך).
בכל מקרה, הרשימה לעיל מבורכת.
17112010
ערן טרבלסי (21:06:22) :
עמוס,
אני ממש לא בטוח שבית קפה במושבה לא יכול להצליח אם הוא פתוח בשבת, ונכון כתבת לגבי ריבל’ה שהוא פשוט לא היה טוב. מקדונלד’ס וקפה סמדר שניהם במושבה, שניהם פתוחים בשבת. על אחת כמה וכמה כשמדובר בשכונות כמו בית הכרם וגם קריית-יובל, שכמעט משוועות לזה (שם אין שום דבר שפתוח בשבת, חוץ מפיצוצייה נחמדה בקריית-יובל).
לגבי ארומה במושבה – עד כמה שידוע לי, לפחות חלק מן הבעיה היא המעבר שלהם למבנה אחר, שהבעלים שלו אינו מאפשר פתיחה בשבת (אם אני זוכר נכון זה רמי לוי).
מסכים שצריך לזכור את הייצוא הירושלמי, שמה שהזכרת הוא חשוב, אבל מהווה רק חלק קטן ממנו.
18112010
עמית (10:48:12) :
משיכת רשתות ועסקים זה בדיוק צריך להיות התפקיד של האגף החדש לדיכוי/ קידום עסקים. מעבר מפסיביות והתעסקות ברישוי לפרו-אקטיביות ופיתוח עסקי. לצערנו, הם מאוהבים מדי בחוק חיי הלילה ובסמכויות שניתנו להם ולא מתעסקים בייעודם האמיתי.
18112010
הראל (20:07:47) :
עודד – לא יודע למה אתה כותב שבתי קפה יתקשו להצליח, כאילו בירושלים אנשים פחות אוהבים לבלות בחוץ. יש לי פה מתחת לבית בדרך בית לחם בתי קפה שכונתיים שבימי חול בבוקר, עוד לפני שאנשים יוצאים לעבודה, מלאים מפה לפה, וכך רוב היום, ובימי שישי אי אפשר להכניס סיכה. זה עניין של אווירה ושל מיקום מוצלח (וכן, בבקעה האוכלוסיה חזקה יותר כלכלית).
ספציפית לגבי עמק רפאים בשבת, אני חושב שבתי קפה יתקשו שם דווקא בגלל שהכל מסביב סגור, זה יוצר אווירה מדאכת ומי ירצה ללכת למקום כזה. צריך מסה קריטית של מקומות פתוחים, וקשה להגיע אליה בבת אחת. דווקא במרכז העיר נוצרה סוג-של מסה קריטית כזו.
19112010
עמוס (02:13:13) :
ערן, כתבתי על ריבל’ה שהשירות היה לקוי והאוכל ברמה לא אחידה – לא שלא היה טוב: היו כמה פעמים שאכלנו שם וממש התלהבנו, ואפילו פעמיים כתבתי עליהם ביקורת חיובית ב-rest או 2eat. עדיין, מאד מפריע לי שכמעט כל בתי האוכל במושבה הם “מהדרין”, וממש חסר באיזור מקומות נוספים שיהיו פתוחים בשישי בערב ובשבת. מקדונלדס לא ממש נחשב ונשאר רק סמדר. הראל – גם בבקעה אני לא מכיר מקומות שפתוחים בשבת. לגבי בית הכרם – אני חושב שהריכוז של מקומות פתוחים בעין כרם מקטין את הסיכוי שייפתח שם משהו, אם כי נראה לי שמה אנחנו משתוקקים אליו בעיקר הוא מין מקום שכונתי צנוע, “מתחת לבית”, שניתן לרדת אליו בשבת בבוקר. כנראה שכמו שנאמר קודם, בי-ם סיכויי ההצלחה של מקום כזה קטנים יותר, ונדרשים כיסים עמוקים כדי לשים על זה כסף.
האמת שאני לא כזה איש של בתי קפה, הרבה יותר חשוב לי שתיאטרון ירושלים יהיה פתוח בשבת, למשל.
עמית, אני לא בטוח שכל-כך חשוב למשוך רשתות – מה רע במקומות בעלי אופי לוקאלי, שאינם חלק מרשת? אני מבין את התחושה ש”לא סופרים את י-ם” מבחינה עסקית, אבל אולי כדאי להשתחרר ממנה ולראות גם את היתרונות שבמצב הקייים – רשתות ארציות כאלו פוגעות באפשרות של צעירים לפתוח עסקים משלהם ובסופו של דבר מחלישות את העיר ופוגעות בכוחו של הציבור החילוני בעיר.
19112010
ערן טרבלסי (03:37:18) :
עמוס,
אכלתי שם פעם אחת והיה רע, ושמעתי דברים רעים מאחרים. כנראה שלא קיבלתי את התמונה השלמה.
מסכים בהחלט לגבי מקום שכונתי צנוע “מתחת לבית”, אבל חולק עליך לגבי סיכויי ההצלחה של מקום כזה.
מסכים גם לגבי ההעדפה לעסקים מקומיים. כמעט כל המקומות בירושלים שפתוחים בשבת (אלה שאינ זוכר) הם עסקים מקומיים. היחידים שאני זוכר שכן פתוחים והם רשת – ארומה (אבל הם הרי התחילו כאן) וספגטים.
הראל – נכון שאף אחד לא יבוא מרחוק למקום שהכל סגור בו בשבת רק בשביל בית קפה אחד, אבל אין סיבה שלא יהיו מקומות קטנים עבור תושבי השכונה, כפי שכתב עמוס. במושבה יש אחד כזה בקצה אחד שלה (סמדר כמובן), ויש מקום בהחלט שיהיה עוד אחד בקצה השני.
ראיתי שקפה ג’ו בקינג ג’ורג’ נסגר (דודו – החרם שלך עבד :-)), ובמקומו נפתח בר בשם הפוך. לא אהיה מחר בערב בירושלים, אז אולי מישהו/י יכול/ה ללכת לבדוק אם המקום פתוח? זה ממש על קינג ג’ורג’, ואם זה אכן פתוח זה הופך את כל הבניין הזה לפתוח בשבת (יש שם את השקוף והצ’אקרה שפתוחים).
19112010
דודו (10:26:54) :
רחוב עמק רפאים מעולם לא היה רחוב של בילויים נוסח מרכז העיר(בו קיים עירוב של הכל מהכל שמאפשר לכולם להרוויח) ובייחוד לא מקום בילויים בשבת, אלא רחוב בעל אופי מסויים עם שלל בתי קפה/מסעדות וחנויות אמנות ועיצוב שפנו בעיקר לקהל בורגנים, יאפים, סטודנטים וכיום, בשל הפיכתו של הרחוב למזללה אחת גדולה(סימן מובהק לקריסתו) וכשרה, מתאפיין בדוסים ודוסים אמריקאים. אי היותו אזור בילוי כגון מרכז העיר זו הסיבה שאיוו לדוגמא לא החזיק מעמד, אם היו שני ברים בסמוך המקום היה מתפקד לעילא ולעילא וזה היה מקום למאנצ’יז רציני, ובסמוך היו נפתחות גם פיצוציות. http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3851452,00.html
ברור שלכתב הייתה כוונה מגמתית בכתבה זו על הרחוב (הוא שונא את ירושלים) אך לא ניתן להתעלם מדבריהם של בעלי הריוולה ואיוו-עמק רפאים ז”ל.
בתחושתי המקבלת חיזוק בשיחות שאני מקיים גם עם עובדים מהמינהל הקהילתי הם מאוד מודאגים מכך שעמק רפאים נהפך לא רלבנטי לחילוניים וזה מעגל קסמים שמזין את עצמו, דימוי, כפי שצוין מעלה(מהדרין וכו’) שממשיך להבריח אותנו ובצדק מסויים. כיום, לטעמי, את החוויה והקסם של הרחוב המוכרת מהעבר ניתן לחוש רק בימי שישי בבוקר/צהריים.
לגבי הריבל’ה גם לי( בתור אחד שאוכל רק במסעדות לא כשרות) יש גבולות למה שאני מוכן לאכול. מרבית מנות האוכל היו מוגשות חצי קרות (דהיינו מוציאים לך אותן מהמקרר ולכו תדעו מתי הן הוכנו), האוכל במסעדה, ובמקרה זה אין מה לעשות, פשוט לא היה טעים, ועקב כך המקום לא הצליח לייצר סביבו באז כמקום שבאים אליו במיוחד נניח כמו הרסטובר. דין מסעדה/בית קפה כזה הוא כדין בית קפה/מסעדה כשרים שאינם טעימים ובעלי חווית לקוח גרועה-להיסגר. אבל בסגירתו של הריבלה לכולנו החילוניים(מי שמגדיר עצמו כך) יש חלק, לדאבוני אותנו לא סופרים ורק את קהל שומרי הכשרות, נחשו מה היה קורה אם כל הבורגנים למיניהם,הפלצנים,הפסאדו-בוהמיינים ושאר ירקות שיושבים בקפית, היו מעבירים את משכנם לריבל’ה, במשך כל ימות השבוע? – הייתם מקבלים בית קפה פתוח בשבת בצד השני של עמק רפאים – כפי שאתם חושבים שראוי.ואולי גם קפית היו חושבים אחרת אם היו מבחינים באבדן מסה קריטית של לקוחותיהם הקבועים.
החילונים לא מבינים שעם כל הכבוד לאידיאולוגיה של בעל העסק(ולבעל הריבלה הייתה אידיאולוגיה לפתוח בשבת) הוא צריך איזשהי תמיכה כלכלית מצידם שזה ימשיך לקרות.
מנגד, מי שחושב שעסק שפותח את שעריו בשבת בירושלים משול להתאבדות כלכלית בשל חוסר הכשרות טועה ומטעה וההוכחה זה הרסטובר,מונא, לינק, פוקצ’ה ועוד ועוד – אם אתה טוב אנשים יבואו גם באמצע שבוע ולא אד-הוק בשבתות(ואלו הן דוגמאות לבעלי עסק שמשלבים אידיאולגיה עם עסקים וכאמור מצליחים).
לרחוב דרך בית לחם יש פוטנצאיל אדיר להיפתח בשבת (לפחות בחלקו המרכזי) אבל בעלי בתי הקפה הטרנדיים מעדיפים שלא לפתוח בשבת(ואינני יודע למה), מרבית היושבים ב”קאלו”, “המקום של איציק” ו:בית הלחם” הם צעירים וחילוניים.
הדיון הזה מזכיר לי את עניין היכולת והמסוגלות שלנו כציבור חילוני לנצח בבחירות לראשות העיר, אנחנו ובהשאלה בעלי בתי העסק, פשוט לא מאמינים שזה יכול לקרות ועובדה שזה קרה ויכול לקרות.
עמוס נקודה למחשבה,
אם תושבי בית הכרם/רמת בית הכרם שמרביתם חילונים היו יושבים בבית קפה שהיה פותח את שעריו בשבת ( נניח במבנה של הבליקרס בייקרי בשד’ הרצל, מבנה הפיצריה הצמוד לו או במרכז המסחרי של רמת בית הכרם) אז הם היו נהנים ממקום “צנוע – מתחת לבית בשבת בבוקר” אבל הם מעדיפים לשבת בקפה הלל הדוחה.
בית קפה/מסעדה אינם חייבים להגיש שרימפס/חזיר בכדי להיפך לא כשרים. הם יכולים לפעול על טהרת התפריט הכשר/חלבי שאינו מגיש מאכלי ים וחזיר (כי יש הרבה “חילוניים” שנמנעים מלאכול מאכלים אלה ובשל כך לא מגיעים למסעדות הללו) ועדיין לפתוח בשבת, כך חילוניים וחילונים פחות היו באים.
21112010
עמוס (15:29:16) :
דודו, אני מסכים עם מרבית מה שכתבת.
גם אני חושב שמקום בו האוכל כשר אבל הינו פתוח בשבת (כלומר, מקום שלא יקבל מהרבנות תעודת כשרות) – יוכל למשוך גם דתיים מתונים, מסורתיים, רפורמים וכו’. בתנאי כמובן שהוא טוב. בכנס התושבים להכנת תכנית האב לבקעה מישהו כתב שהיה רוצה לראות בדרך לבית הכנסת בשבת בית קפה פתוח – זה ניסוח שמוצא חן בעיני.
בעמק רפאים היו בעבר כמה מקומות פתוחים בשבת, גם בדרומו – היום נשאר רק סמדר (ומקדונלדס, שאני לא מחשיב), ומקומות באזור – קולוני, סינמטק ופרדיסו (ואפשר גם לומר שהכנסייה הסקוטית לבראנץ’, לא מי יודע מה מומלץ). לכאורה נשמע לא מעט, בפועל הרחוב רחוק מלהיות שוקק כפי שהיה ראוי שיהיה.
אני אתך בנקודה של לנסות ולחזק עסקים חילוניים, כמידת האפשר. כשריבל’ה היה קיים בשבתות הוא היו בו אנשים, בימי חול היה נטוש. גם אני לא הבנתי איך אנשים שמחפשים מקומות פתוחים בשבת לא מבינים שצריך להשתדל לתמוך בהם לאורך כל השבוע. רובנו לא מסוגלים לשלב עקרונות בבחירות שלנו, ומסתמכים על נוחות בלבד. כנראה שדרושה מוטיבציה ענקית כדי לשנות זאת – זה בדיוק הסיפור של הבחירות המקומיות, כמו שכתבת. זה חבל, כי המאמץ הנדרש לא כל-כך גדול – הגיע הזמן לשנות את זה.
22112010
דודו (22:15:30) :
עמוס,
ברחוב עמק רפאים גופא, מעולם לא היו מקומות פתוחים בשבת מלבד, חנות מעדנים לא כשרים שהייתה בצמוד לתחנת מוניות סמדר בצידה האחורי(רחוב מישאל-מול הכניסה לקפה קפה), ובשנים האחרונות נפתחו ארומה ומקדונלדס. לאחריו איוו-בורגר ואז הריבלה, ובריכת ירושלים שהייתה שם.
הרחוב לא שוקק כי אין מסה קריטית, אין מסחר פעיל בשבת ואין מוסד תרבות משמעותי שמושך קהל כפי שמסעדת לבן בסינמטק נהנית מהמנויים והבאים בשעריו. אם מרכז תרבות עמים היה מקיים פעילויות בשישבת המצב היה נראה אחרת.
וסיפור מהיום, ארחתי חברה לידידתי הקרובה בג’פאניקה, והמלצרית שאלה “מדוע אני לא מזמין לאכול” השבתי שאינני אוכל במסעדות כשרות ותומך בלא כשרות בכדי שיפתחו בשבת.
על אף שהבינה חלקית את טענתי היא הגיבה בתדהמה ושאלה “ומה עם לתמוך בעסקים ירושלמים?!” – זה כל הסיפור על רגל אחת – לא סופרים אותנו.
22112010
ערן טרבלסי (23:03:12) :
דודו, אני מתפלא עליך – היית צריך לענות שאתה תומך בעסק ירושלמי אמיתי (ולא רשת שבאה מבחוץ), הלא הוא סאקורה, שגם פתוח בשבת.
23112010
עמוס (10:55:04) :
ערן, תשובה מעולה.
אני לא עד כדי כך ותיק בעיר ולא כזו חיית מסעדות-בתי קפה-בארים וכו’ אבל עד כמה שזכור לי הייתה פעם (לפני 20 שנה) סטייקייה רומנית בשם יוז’י או משהו כזה בעמק רפאים, ובבניין היפה בעל החצר הגדולה בו היום יש את סושי רחביה נדמה לי שגם הייתה מסעדה שפתוחה בשבת. עד לפני מספר שנים היה גם איטליז לא כשר (“דיפלומט”, נדמה לי) היכן שבעבר היה איוו והיום “פיצה איטליה”.
אני מאד לא בעד להחרים מסעדות כשרות, אם כי מארומה במושבה (ומארומה בכלל) אני מאד משתדל להימנע, כשאחת הסיבות העיקריות היא שהפכו מקום שפתוח בשבת לכזה שלא (אפילו אם לא באשמתם – אחרי הכל הם יכלו לשכור מבנה אחר). מאחר ואני צמחוני, ושאר בני משפחתי די שמרנים באוכל, יוצא שאם אנחנו אוכלים בחוץ בימי חול זה לרוב במסעדות חלביות שהן כמעט תמיד כשרות, ובסופ”ש זה לרוב פוקצ’ה-בר, ספגטים או סמדר – בלי מסעדות כשרות נדמה לי שהמבחר שלנו היה מצטמצם מאד; אבל גם בלי הנקודה הזו – אני חושב שאפשר לכבד את הבחירה של בעלים של בית אוכל שלא לעבוד בשבת, מכל סיבה שהיא – ויחד עם זאת להמשיך ולעודד את מי שמוכן לפתוח בשבת (וגם את מי שמתחייב לתו החברתי, אבל זה כבר סיפור אחר).
דודו, אתה צודק לגבי מסה קריטית ואווירת רחוב. אני לא חושב שמרכז תרבות עמים צריך לקיים פעילות מסחרית בשבת, אבל הרצאות דוגמת “שבתרבות” שיכולות למשוך גם דתיים בהחלט יכולות להתאים. תראו איך בכל שנה בסוף השבוע של “בתים מבפנים” הרחוב שוקק גם בשבת. האמת היא שלאחרונה נושא דומה עלה בתכתובת של כמה מתושבי בקעה בקשר לרעיון של קיום פעילות כזו במבנה של מינהל קהילתי בקעה. יש כאן מישהו שמוכן לעזור במימוש הרעיון?
23112010
מיכאל (11:10:36) :
כתושב בית הכרם, שדסקס את הנושא עם לא מעט תושבים אחרים: גם זוגות צעירים וגם בורגנים מבוגרים יותר: השכונה משוועת לבית קפה שכונתי אמיתי, קטן, שפתוח בשבת. הבליקר בייקרי החדש הוא חמוד מאד, שומר על רמה גבוהה בינתיים, ומלא אנשים כמעט בכל שעה, אבל הוא סגור בשבת (ההכשר שלו הוא רבנות ירושלים). הפתרון לדעתי הוא בבית קפה קטן יותר, שמעסיק עובד/שניים ולכן יש יותר סיכוי שיהיה כלכלי – סטייל בתי הקפה הקטנים של השדרות בתל אביב (רוטשילד, בן גוריון וכיוב’). תנסו לדמיין מה בית קפה קטן כזה היה עושה לפארק דניה, או לגן השחר בבית הכרם (שם יהיה להערכתי גם ביקוש של סטודנטים, מטחווי גשר מגבעת רם). אח, להוריד הפוך עם איזה סנדביץ קטן כשהילד/נכד נהנים בגן השעשועים ליד. התעוררות מקדמת רעיונות דומים בגן סאקר, גן העצמאות והבוטקה בבן מיימון. חשוב להפגין ביקוש כדי שיבינו שאנחנו צריכים בתי קפה כאלו גם בשכונות – הם ישפרו מאד את איכות החיים ויעזרו להשאיר אוכלוסייה פלורליסטית.
23112010
בן (22:40:47) :
מקום קטן שפתוח בשבת יצטרך גב אזרחי מאוד חזק מול התנכלויות חרדיות או/ו העדר גיבוי עירוני..ראו לקחי “מקרוני”..
23112010
דודו (23:22:23) :
רק לשם ההבהרה
התעוררות לא מקדמת שום דבר, לצערי לוקחים קרדיט על מעשים לא להם ובעיקר לא מסייעים לקדם אלא בעיקר מתראיינים לעיתונות.
24112010
ערן טרבלסי (02:33:12) :
בן,
זה נכון שהוא יצטרך גב אזרחי חזק, אבל אם זה אכן יהיה מקום שכונתי אני מאמין שתושבי השכונה יתנו לא את הגב הזה (לא צריך כ”כ הרבה – מספיק כמה עשרות). בכל אופן, הוא לא יצטרך גיבוי כמו מקרוני – למקרוני היו שתי בעיות קשות – הוא היה על רחוב מרכזי מדי לטעמם, ועוד הרחוב שעליו הולכים כדי להגיע לבית הכנסת הגדול מהשכונות החרדיות. בית קפה שכונתי קטם בבית הכרם או בבקעה זה מקרה שונה לחלוטין (כאמור – עשוי לדרוש גיבוי, אבל לא באותם מימדים של מקרוני). עובדה – בקריית-יובל ישנה פיצוצייה (שהיא גם סוג של בית קפה לעת מצוא) 24/7, וסה”כ הולך בסדר (שמעתי אומנם על מקרה של אדם שדרש מן הבעלים לסגור את המקום בשבתות, אבל הוצאת לום פתרה את הבעיה).
24112010
עמית (אחר) (03:16:23) :
ככל הידוע לי החרדים צועקי ה”שאבס” לא הולכים לבית הכנסת הגדול. מצד שני נראה שיש איזה “הסכם בלתי כתוב” שלפיו בסדר לפתוח במקומות שנמצאים ברחובות צדדיים ממש או מאחורי גינות (לינק, בית האמנים) אבל לא בחזית הרחוב ממש (גם קפה בצלאל סבל מהתנכלויות כשלא נסגר מוקדם מספיק בימי שישי – חבל שלא התעקשו ולא פתחו גם בשבת).
24112010
עמוס (12:18:28) :
אתם לא זוכרים מה עבר פרדיסו כשהיה ברחביה, ברחוב לא ראשי במיוחד? צריך להתנגד להתנכלויות אלימות בכל מצב ובכל מקרה, אבל הוצאת לום לא נראית לי כפתרון מתאים או רצוי.
24112010
עמוס (12:33:45) :
הערה בקשר לרשימת המקומות הפתוחים בשבת: אני לא חושב שצריך להוסיף שהעיר העתיקה כולה פתוחה, אבל את המאפייה (והמכולות) בבית צפאפא ואולי מקומות נוספים נגישים ונעימים במזרח ירושלים כדאי להזכיר.
24112010
ערן טרבלסי (13:27:27) :
עמית אחר,
חלק מאלה שהציקו למקרוני היו כאלה שהיו בדרכם אל בית הכנסת הגדול (או בדרך חזרה).
ביפו ובהלל יש פיצוציות שפתוחות בחזית הרחוב (בכלל, כל החזית של הלל). בקרן היסוד פרדיסו ופיצה פי בריבוע פתוחות בחזית הרחוב. ספגטים – גם במקום בולט. אם כבר, אז קינג ג’ורג’ נשאר הרחוב הראשי האחרון שאין בו שום דבר פתוח בחזית (למרות שהשקוף יחסית כן בחזית).
עמוס – קודם כל, זה מקרה אחד, שהיה מזמן. מציאות השבת שונה כיום. גם לרסטובר ניסו להציק, ונכנעו די מהר, בזכות תושבי רחביה שיצאו למחות בפני המוחים (והרסטובר הרי נמצא במקום מאוד מרכזי). אני מאמין שגם תושבי בית הכרם ידעו לעשות זאת לכשיהיה צורך.
לעניין הלום – פתרון רצוי אולי זה לא, אבל במקרים מסויימים (של בריונות) הוא בהחלט מתאים. בוא נאמר שאני מקווה שהוא לא באמת התכוון להשתמש בו, אבל אם אפשר לאיים ולהיפטר מבריונים – למה לא?
מסכים לגבי ההוספות.
24112010
בן (15:01:07) :
זה לא מקום להתייפיף, בהחלט מומלץ להחזיק לום ליד הדלת..או לדאוג לעובדים יוצאי מג”ב..
24112010
עמית (אחר) (15:12:31) :
לגבי חזית הרחוב – התכוונתי באזור רחביה וצפונה, ממערב לקינג ג’ורג’. כמובן שאין כללים ברורים, הכל לפי ראות עיניהם של המציקים וכנראה יש איזשהו חישוב של הסיכוי להצליח. הם יבחרו להתמקד במקומות שנראים להם פגיעים יותר.
24112010
ערן טרבלסי (15:59:59) :
עדיין יש שם את הרסטובר (וגם לקפה יהושע לא הייתה בעיה כשהיה פתוח בשבת – הוא סגור בשבת בגלל בעיה משפטית), אבל סה”כ אתה צודק בעניין הזה.
כמובן שהם יבחרו במקומות שנראים להם פגיעים יותר, לכן התמיכה מצד תושבים כ”כ חשובה, ולכן גם לום לא מזיק.
26112010
דודו (19:03:17) :
זה לא משנה היכן מתקיימות פעילויות בשבת בין אם בדלתיים סגורות או בין אם על המדרכה, החרדים יכנסו ונכנסים לנו לנשמה, לדאבוני טדי ז”ל טעה בשם הסטטוס קוו, בשנים בהן שלט, יכל לעצב את פני העיר לדורות ולאפשר פעילויות תרבות פנאי וגם מסחר בשבת, ואז גם תיאטרון ירושלים, ז’ראר בכר ואפילו אולמות בשכונות יכלו לקיים פעילויות.
לצערי בשם הסטטוס קוו מבנים עירוניים אינם יכולים לתפקד בשבת ואז אין מחוללי פעילות ותנועה.
עם המציקים למיניהם צריך להתנהג באותו המטבע ותתפלאו זה עובד. הבעיה שבמקרים רבים בהם מגבה הציבור את העסקים, הבעלים הם אלו שמתקפלים (ע”ע קפה בצלאל, מחניודה).
לעניין פרדיסו אני עבדתי שם בתקופה ששרפו אותו(שנת 1994) והתגובה של אריק בלום הבעלים, יבדל”א, היא התגובה הראויה, לשפץ שוב, לפתוח ולהשתין עליהם בקשת.
אני עם בן וערן ובעד לום, אלות וכל דכפין מסתבר שאין דרך אחרת.
בן,
לעניין מקרוני: אמרתי, הבהרתי ואבהיר שוב – בשתי התקופות בהן פעל המקום תחת בעלים שונים הוגשו נגדם כתבי אישום על עבירות בנייה. ביום בו סגר ארז גנס את המקום הואשמו הבעלים הקודמים בבית משפט בעבירות על חוקי תברואה ובריאות. לדאבוני ארז התאהב בתדמית המסכן שדופקים אותו, האשים את העירייה, את החרדים וביקש להיות סמל מאבק בכדי לעשות לעצמו יח”צ(בהחלט לגיטימי), רק שבדרך הוא שכח להגיש אוכל טוב שישמור על המקום ויהפוך אותו למזמין(בדומה לריבל’ה) ובמקום זאת טרח להאשים את כל העולם.
בינינו לא היה נגדו איום אמיתי מצד החרדים המציקים.
עמוס,
מרכז תרבות עמים ומינהלים קהילתיים אחרים אינם מרכז מסחרים (הן מבחינה חוקית-תב”עית והן מבחינה תפקוד בפועל) ולא לכך כיוונתי. אם יקיימו בהם פעילויות בשבת כגון: פעילויות לילדים בשבת בבוקר, הרצאות כפי שציינת, חוגים, שוק איכרים ומה לא, עסקים אחדים ברחובות הסמוכים להם יקלטו את הרמז ואז ייפתחו בתי קפה בסביבתם. מרכזי תרבות הם מחוללי תנועה, כשהם סגורים, כל הרחוב סגור. באזורים רבים בירושלים המרחב הציבורי גרוע ונמצא בתת תפקוד ועל כן יש להשתמש במרכזי השכונות ובמרכזי תרבות לקיום האירועים הללו.
ככה נוצרת פרהסיה שזה הדבר הכי גרוע מבחינת החרדים.
ולהערתך לעניין התחשבות בציבור הדתי-לאומי – אין לי עם זה בעיה אבל מבחינתי זה תמיד שם קוד לאי אפשר לעשות בשבת – אתה רוצה לקיים “שבתרבות בלי חילול שבת בכדי שהם יבואו על הכיפק זה חשוב אך אני רוצה שיאפשרו לנו לקיים פעילויות שהן לטעמנו ולא כל הזמן מצריכות התחשבות, כגון להקרין סרטים בימי שיש בערב בבית טיילור בקריית יובל.
אגב בית הקפה שהחליף את קפה ג’ו במלך ג’ורג’ לא פותח בשבת.
מסתבר שהגלריה החדשה של בצלאל,”יפו 23″, מקיימת מדי פעם אירועים בשבת.
א.
28112010
עמוס (16:49:23) :
דודו, האמת היא שבכל המינהלים הקהילתיים שאני מכיר מתקיימת פעילות בשבת: בית כנסת. אני מסכים לגבי מה שכתבת על “שם קוד לאי אפשר” וכו’, ואם תשים לב לא כתבתי “התחשבות” אלא ליצור פעילויות שגם הם יוכלו להיות שותפים להן – יש הבדל בין השניים. סרטים בימי שישי בערב בבית טיילור או במוסדות דומים? אני לגמרי בעד.
נדמה לי שאנחנו כציבור חילוני בעיר נגועים במחלת הסטטוס-קוו יותר מכל מגזר אחר. ולזה צריך לשים סוף. אולי המחלה הזו באמת נדבקה אלינו מעשרות שנות טדי, שהקפיד להיות קונצנזוסיאלי ולשמור על שקט יחסי כדי לכונן תהליכים משמעותיים (ברקת אגב ממשיך את דרכו של טדי בעניין הזה, לכן הביקורת נגדו על אי נקיטת צד חילוני היא מוגזמת בעיני). מאז שליטת ישראל במערב העיר ב-48 היתה מדיניות שלא מתעסקים עם הפהרסיה, בשם אותו סטטוס-קוו. ככה הלכה לנו כיכר השבת, דוד ילין, חצי בר אילן ועוד ועוד.
המרחב הציבורי הוא גורם משמעותי בזהות אצל אנשים שחיים בעיר. ואדם חילוני שמזהה את עצמו כירושלמי מזהה את עצמו לרוב גם כאחד שמכבד את הססטוס קוו. כך גם הם בעלי העסקים בעיר, שבוחרים לא לפתוח בשבת, נגועים במחלה. יותר מאשר מדובר בבחירה שמניעיה כלכליים (כאמור לעיל, לא חסרות הוכחות להצלחה), הם פשוט לא מאמינים שהם יכולים לעשות את זה ולהצליח – בדיוק כמו שדודו כתב, ואולי הם גם לא חושבים שזה ירושלמי מצידם.
הסטטוס קוו לא עובד יותר, הסטטוס קוו פוגע בנו יום יום – בזהות שלנו כיצורים ליברלים, מערביים ואורבניים, לא פחות מאשר אי-קיומו פוגע במגזרים אחרים. עשרות שנות קיומו הביאו אותנו למצב המתסכל שבו אנחנו נמצאים היום, לכן לא יכולה להיות כאן באמת פשרה – צריך להיות כאן מאבק. מאבק על המרחב הציבורי האורבני בשבת. אולי המאבק החילוני הכי קשה שיכול להיות. זה לא מאבק על תרבות, דיור בר השגה, קווי עירוב או בחירת ראש עיר חילוני – על אף היותם מאבקים חילוניים, תמיד הצטרפו אליהם שותפים מהשוליים, דתיים או שומרי חוק. במאבק הזה אין שותפים טבעיים שיכולים להצטרף, רק מגזר שנלחם על טריטוריה משלו בתוך כל התוהו הזה שנקרא ירושלים.
מכיון שלהזיז משהו בכיוון הזה דרך מוסדות עירוניים נראה לא ישים כרגע, למרות שהם גורמים משמעותיים יותר למשיכת קהל, נותר לתמוך ברחוב בשבת דרך המגזר הפרטי ובפרט דרך בעלי העסקים שפועלים בו. גם התקהלויות אזרחיות מסוגים שונים יכולים לתרום למסה רצויה. דוגמאות: ברל’ה של ירושלמים יכול להתקרב מגן סאקר לגן העצמאות; קיום של ירידי יד-שניה (מהם יש אינפלציה בימי שישי) בשבת בצהריים במתחמים שפעילים איכשהו בשבת (הלני-אריסטובולוס, בן-שטח – בן סירא, שושן, דורות ראשונים); שוטטות-שבת בדירות; מיני פסטיבלי “בתים מבפנים” באזור מרכז העיר וכו’. אלו פעילויות שנוכחנו לראות כי הם בהחלט מושכים קהל. אם הם יתקיימו בקביעות ולאורך זמן, אז הם יוכלו לעשות שינוי ברחוב.
בקיצור, יש דברים שאפשר לעשות חוץ מלשבת פה ולקוות שמאן דהוא יפתח בשבת. רובם המוחלט לא יפתח כמו שרובנו המוחלט לא היה פותח. צריך לתת להם (ולנו) סיבה מספיק טובה לעשות את זה.
יאללה, באנו חושך לגרש.
23122010
דודו (19:54:47) :
בשורה חדשה בעירנו
(עמית מתנצל על הפרסומת הגלויה אבל זה למען מטרה טובה)
אטליז חדש העונה לשם “אטליז העגל והטלה” נפתח בדרך חברון 47 במקום בו שכנה פיצוציית אובאמה, הבשורה והחידוש כמובן שהמקום יהיה פתוח גם בשישי ובשבת.
ימים ראשון – שבת 8:00 – 20:00
טלפון: 02-6507444
כן ירבו!
(המקום זה עתה הוצא מהניילונים ואפילו אין קישור)
24122010
הראל (09:53:51) :
ראיתי אותו במסעותיי בדרך חברון. נחמד וטוב, אם כי גם כחילוני גמור אני מתקשה קצת להבין מה הרבותא דווקא באיטליז הפתוח בשבת. יש שלל דברים אחרים שהייתי מעדיף שיהיו פתוחים בשבת (רצוף! מ8 עד 20!) מאשר אטליז דווקא. שיהיה להם בהצלחה.
הראל
24122010
דודו (20:31:23) :
הראל,
לטעמי החשיבות היא שעד היום לא היה מסחר קמעונאי פתוח בשבת אלא רק פיצוציות ומסעדות/בתי קפה. צריך להתחיל לעבוד בשיטת הסלמי, ואז בתקווה נקבל גם פתיחה של פונקציות מסחריות נוספות.
26122010
עמוס (14:11:25) :
מסכים עם הראל, הן כחילוני והן כצמחוני, אבל גם עם דודו – “שיטת הסלמי” זו בחירה מוצלחת של מונח בהקשר הזה. אישית, מה שהייתי שמח למצוא פתוח בשבת זו רחיצת מכוניות באזור תלפיות, בלי התורים הנוראיים של שישי בבוקר – אבל האמת שאני חי טוב גם בלי זה. עם זאת יש לי הסתייגות מסויימת מהדברים של דודו על העדר מקומות של מסחר קמעונאי הפתוחים בשבת – המינימקרטים שבדרך חברון ובמקומות אחרים לא נחשבים? ועוד לגבי מסחר קמעונאי בשבת – אני לא מתלהב ממקומות דוגמת שפיים, מעין אורגיה של מסחר קמעונאי. אני מעדיף מקומות בילוי על פני חיזוק של תרבות הצריכה והקניונים.
27122010
דודו (15:12:38) :
עמוס,
רשמתי “שעד היום לא היה מסחר קמעונאי פתוח בשבת אלא רק פיצוציות ומסעדות/בתי קפה”. על אף שיש התנגדות רבה לחגיגות השופינג בדומה לאלו המתקיימות בשבתות בצומת בילו וגעשפיים, אז לטעמי זה כן חסר כי עובדה שירושלמים רבים נוסעים למקומות אלה (על אף שזה מעיד על בעיות נפשיות מסוימות).
שנית – פרהסיה, פרהסיה, פרהסיה וחילול שבת המוני – זה שם המשחק, לא משנה איך, חשובה האיכות אך גם הכמות, בירושלים חסר מקום עם רצף ומסה של מקומות מסחריים שפתוחים בשבת – מתחם הרכבת לשמחתנו יספק מענה לכך מבחינת מסת הבילויים המתוכננת (לא מסחר קימוענאי וזה בסדר ואף נדרש שם) והתמהיל (תרבות פנאי והסעדה).
27122010
עמוס (20:24:18) :
דודו –
ההסתייגות שלי היתה לגבי הוצאת המינימרקטים מקטגוריית המסחר הקמעונאי. אלו לא פיצוציות אלא חנויות הפתוחות בכל השבוע וגם בשבת עם מבחר של מוצרים.
29122010
דתי לאומי מודאג (13:57:17) :
ווואו הולך להיות לנו כסאח על העניין הזה.
אם המשמעות של ראש עיר חילוני תהיה אורגיית קניות בשבת בירושלים, נצטרך להעדיף ברית עם ראש עיר חילוני.
29122010
דתי לאומי מודאג (13:57:33) :
ראש עיר חרדי התכוונתי.
29122010
הראל (14:18:07) :
דתי לאומי: פרויד…
דודו: מה, מתחם הרכבת המאגניב שיבב”א יפעל בשבת קודשנו בעיה”ק תובב”א תוך חילול השם המוני בפרהסיה?!? אתה בטח מתלוצץ…
הראל
29122010
דודו (21:10:33) :
דתי לאומי,
אולי יש לך בעיות של הבנת הנקרא
הראל,
בהזדמנות אספר לך
29122010
ערן טרבלסי (23:27:18) :
דודו,
נראה לי ששכחת את ה”לא” במשפט שכתבת על המסחר הקמעונאי במתחם הרכבת.
30122010
עמית (00:04:51) :
דל”מ- אני בעד להיצמד לכללים מוסכמים, מינימום חילול שבת, כן לתחב”צ, תרבות ופנאי. לא למסחר קמעונאי.
30122010
עמית (אחר) (00:41:44) :
בואו נחזור לנושא… כבר עברו 9-10 חודשים והרבה השתנה. מתי יוצאת רשימה מעודכנת?
30122010
לירון (23:43:33) :
קפה אמיל לשעבר במושבה ובשוק, נפתח בגרסה מחודשת, כפאב, ברחוב הורקנוס.
הפתיחה מחר בערב.
31122010
בן (01:23:00) :
בשביל זה הם עזבו את ההצלחה בשוק? מעניין יהיה לראות איך ייראו וכמה ימשיכו את ההצלחה.
31122010
עמית (אחר) (02:43:31) :
חשבתי שזה בנוסף ולא במקום. נקווה שיצליח בכל אופן.
1012011
הראל (09:31:53) :
אני שמעתי מבעלי עסק מצליח אחר בשוק (לא אגיד מי) שבעל הבית ניסה להעלות להם את שכה”ד בערך ב-300 אחוז. אז יכול להיות שאמיל פשוט נהדפו מהשוק החוצה. זה מחיר הצלחתו של השוק. מחיר רע.
1012011
דודו (10:55:56) :
הראל,
דוגמא מצויינת לדיונים שאנו מקיימים כאן על הצורך בלשמר תהיל באזורים אורבאניים מוצלחים, נקווה שהשוק לא יילך בדרכו של עמק רפאים.
לעניין שאתך על מתחם הרכבת, אופי המתעניינים גורם לי להסיק זאת, שנית המתחם אינו בבעלות העירייה ועל כן אינו כפוף לעוולות הסטטוס קוו.
דת”ל לסוגיו,
אם אתה לא מבין שלאוכלוסייה החילונית בירושלים יש צורך בפעילות בשבת, כל פעילות, אז בהתאם לעולם המושגים שלך אומר לך שמשבוע הבא נאסר עליך ללכת לבית כנסת בשבת. האם זה נשמע הגיוני בעיניך?. בגלל הגישה האבסולוטית ו”הבלתי מתפשרת”של הממסד הרבני והדתי לסוגיו קיבלתם חגיגות שופינג בימי שבת וחג ב-95% מהמדינה.
אם חלקים גדולים בציבור הדת”ל אינם מבינים שאיפשור שכזה (נניח ברוח אמנת גביזון-מידן) הוא אחד מן הדרכים להמשיך ולרתק אוכלוסיה חילונית וצעירה לעיר, אז כנראה שאת הברית עם ראש העיר החרדי כבר כרתתם.
אני כבר כתבתי זאת בעבר, אנשים שעברו להתגורר בירושלים בשנות ה-60 וה-70 ידעו מראש שזהו אופי העיר והסכימו לקבל זאת. עם השינוי באורח החיים והעלייה באיכות החיים, חילונים רבים החלו לשאול עצמם, גם בתחום זה, מדוע שנסתפק בכך ומשלא סופק להם פתרון נאות בחרו להגר לכלל כיווני מערב.
אתה יכול לטעון שזהו אופי העיר, אם כן עם אופי שכזה אל תתפלא שהציבור החילוני מבקש לבנות את חייו במקום אחר ושאחרים אינן מעוניינים לבוא ולהתגורר כאן. הסטטוס קוו למעשה סירס את הפרהסיה הציבורית בימי שבת והוא נעשה חד צדדי.
אם מנהיג סיעת המפד”ל בעיריית ירושלים יוצא נגד שוק חולצות שמתקיים בשבת בסינמטק (שהיה הצלחה גדולה ובפועל הוכיח את הצמא הקיים בעיר לאירועים שכאלה יחד עם אירועי “בתים- מבפנים” וברל’ה של ירושלמים) בעוד החרדים אינם מעיזים לדבר, אז זה מעיד, לטעמי, על ההקצנה וההתחרדות בנושאי דת ומדינה, שעוברות על הציבור הדת”ל.
1012011
עמית (אחר) (19:19:43) :
כמה דיווחים: ה”סופרמרקט” בשלומציון היה פתוח היום אחה”צ. על-פי “מסיבות בטחוניות” חגגו בבירמן אתמול בלילה את השנה החדשה. לא יודע אם זה חד-פעמי או מבשר על שינוי.
1012011
ערן טרבלסי (19:58:08) :
עמית אחר,
בירמן פתוח מזה זמן מה בימי שישי בערב, ולפעמים אף בשבת בצהריים (אני מניח שזה קשור גם למזג האוויר).
הציעו לארז ממקרוני לעשות שינוי פנימי ולהגדיל את המטבח לעמוד בתקנות משרד הבריאות, וניסו למצוא לו פתרונות נוספים, הוא פשוט החליט להציג עצמו כנרדף.
3012011
דודו (11:26:51) :
אגב גם את “הסופרמרקט” בשלומציון סגרו בשל בעיות של רישיון עסק והנה מסתבר שהוא פותח בשבת.
4012011
דתי לאומי מודאג (16:25:25) :
דודו (לסוגיו)
אמנת גביזון מידן היא נקודת פתיחה לא רעה בכלל.
אבל ממך אני שומע על מלחמה חד כיוונית.כמה שיותר מסחר.כמה שיותר פרהסיה.
השאלה היא עקרונית.
האם אפשר להגיע להסכמה על פרופיל מוסכם ,מור אור לס, לשבת כפי שהיא צריכה להראות בבירה.
4012011
דודו (19:01:41) :
דתי לאומי
פרהסיה, אם מישהו עדיין לא הבין, זו אחת מן הדרכים להילחם/להאט/למנוע תהליכי התחרדות.
האם אתה חושב שבמקרה אדון לופוליאנסקי לא קידם את הארנה, האם אתה חושב שישיבת בעלז (הממוקמת בתחילת רחוב אגריפס או יותר נכון הרב שמאול ברוך), במקרה מתחננת לעזוב את האזור בשל המראות של בנות ישראל אשר פוגעות בנפשן של תלמידי הישיבה, האם אתה חושב שבמקרה החרדים מבקשים לקדם את חוק שעות פתיחת וסגירת העסקים, האם אתה חושב שבמקרה החרדים מנסים למנוע בניית מגרשי ספורט בבית וגן כחלק מתכנית בניית המתנ”ס, האם אתה חושב שבמקרה ישנה התנגדות לבניית מגרש הפוטבול החדש ברמות?.
העירייה רוצה לבנות מגרש ספורט , לבקשת המינהל הקהילתי בשל המחסור בשטחי/מבני ציבור, והאוכלוסיה החרדית מתנגדת וחברי המועצה החרדים מתחילים להשתולל וזה עוד בשכונה מעורבת.
מה שאני לא מקבע היום אני לא אוכל לעשות בעתיד.
ובתגובה לדבריך, בגלל שהשבת נראית כפי שהיא נראית בבירה, האוכלוסיה החילונית עוזבת את העיר כי אין מענה לצרכיה ביום החופשי שלה.
ומלבד זאת מי קבע שהשבת בירושלים צריכה להיראות כפי שטוב בעיניך, ולא ככזו שמזמינה ומאפשרת לכלל הציבורים?.
אם העירייה מספקת לך בית כנסת, סוגרת רחובות בשכונות החרדיות, מדוע היא לא יכולה לאפשר לי ללכת ל”בית כנסת” שלי?.
4012011
בן (19:02:39) :
דתל”מ, התשובה היא כמובן-לא!
ההנהגה החרדית לא תרשה לעצמה לחרוג מתפיסת נוהגי השבת בירושלים.
זו בדיוק הסיבה שה”סטטוס-קוו” הוא בעיטה לביצים החילוניות ולא קונצנזוס של פשרה כפי שאוהבים להציג לנו..
זה שאני ואתה מכירים ומעריכים את אמנת גביזון מידן בעיקר מצביע שהם לא יקבלו אותה..
4012011
ערן טרבלסי (20:34:22) :
דתי לאומי מודאג,
כדי שאפשר יהיה בכלל להעלות על הדעת שהאמנה תתקבל, צריך שתהיה אותה מלחמה (שהיא ממש ממש ממש לא חד-כיוונית – רק עכשיו התחלנו *להשיב* מלחמה). מאוד סביר שנקודת האיזון שנגיע אליה *בעקבות* השבת המלחמה תהיה די דומה למה שהוסכם באמנה. אילו היה ניתן לקבע את האמנה הזו כפי שהיא, ברוח טובה – הייתי תומך בכך באופן אישי. לצערי זה לא כך. אגב, אני זוכר בהרב מדן עצמו אמר בריאיון (לבשבע?) שאחת הסיבות שהוא החליט לחבור לאמנה הזו היא רצונו למנוע חילולי שבת במסגרת המסחר וכד’. יתכן כמובן שאמר זאת כתשובה מתחמקת (בכל זאת, אנחנו מדברים על בשבע).
4012011
דתי לאומי מודאג (21:23:46) :
בן – ודאי שהחרדים מחוץ למשחק.אני מדבר על חיזוק הברית הציונית בעיר.דת”לים וחילונים.הברית הזאת חשובה לי ואני מוכן ללכת מאוד רחוק בשבילה. יותר רחוק ממה שאתם מדמיינים.
ערן ודודו – יש הגיון מסוים בדרך שלכם , ללכת בקיצוניות כדי להביא לאיזון בסופו של דבר.
החשש שלי הוא שהקיצוניות הזאת תוביל לקרע בחיבור שדברתי עליו.זה חתיכת סיכון.איך אני אצליח למכור את ברקת לחברים החרדלים שלי , tם הם יוכיחו שהוא מוביל (או אפילו מובל ל)מגמה קיצונית כזאת?
4012011
ערן טרבלסי (22:25:31) :
מסכים בהחלט, ולכן אני לא מקדם פתיחה של חנויות בגדים וכד’ בשבת. מעדניות זה על הגבול (ואני מדבר כאן בשם עצמי בלבד כמובן). אבל מסה של מקומות בילוי ותרבות – בהחלט כן, כדי שהצד השני (לצורך העניין – חבריך החרד”לים) ירצה שזה לא יתפתח מעבר לכך, ויהיה מוכן להגיע לפשרה על סטטוס קוו “חדש” (הרי זה לא באמת חדש).
14022011
עמית (אחר) (13:34:26) :
קראתי שפרינסס מרי נסגרה (זה לא כ”כ מפליא אותי. אף פעם לא ראיתי שם יותר משני שולחנות מלאים, וגם זה לעתים נדירות).
אם הבנתי נכון (לפי שמות המעורבים, אבל תמיד יש הפתעות), מה שיבוא במקומה יהיה גם לא כשר, כלומר פתוח בשבת. מי יודע, אולי הדבר החדש הזה יחזיר את הכיף למקום שלא הצליח לשחזר את ההצלחה של ימי צ’אקרה.
14022011
ערן טרבלסי (16:53:45) :
מיתוס שמתחת למשביר (ליד מיסטר זול) נסגרה, במקומה יש מסעדה רוסית. סביר שגם היא פתוחה בשבת.
15022011
דודו (07:32:50) :
סופר ממילא בשלומציון המלכה פתוח בשישבת -אזרו אומץ אחרי שעברו סיכול ממוקד בעת הפתיחה (סמוך לפתיחת חניון קרתא).
אפרופו פרינסס מרי מזה כשנתיים-שלוש שמתחם שלומציון המלכה ניצב בפני משבר והוא אינו עוד מרכז הבילויים והברים שהיה לפני כ-5-7 שנים. הרחוב עובר תהליך של עמק רפאיזציה, שינוי אופי עסקי הבילוי בדגש על הסעדה וחדירה של תעודות כשרות ברוח מתחם ממילא (דונה פרסקה במקום הדיאז, ואפל-בר במקום פאב שלומצי, המושבה 54 במקום האושו, לוגוס במקום האופן, שהצטרפו למסעדת נויה הדוחה הנמצאת במיקום אסטרטגי ולקופי שופ שייפתח וההתכשרות של הבלאק בורגר) ויציאה וסגירה של ברים/מסעדות כגון: הסול, ממילא/סאיורי’ס קאטאנא, ג’קסי,מאסטר-בר יחד עם המעבר של הצ’אקרה שהיוותה אבן הראשה עליה נשען הרחוב.
השאלה המרכזית הינה לאן ייטה הרחוב בעתיד בייחוד לאור השיפוץ שמתכננים בו, האם ייתכן שהרחוב יחזור להיות רחוב של חנויות רהיטים, רחוב של משרדים?
15022011
ערן טרבלסי (13:20:02) :
לא כ”כ הבנתי את הקשר בין התהליך שעובר הרחוב לבין מקומות כשרים שנפתחים בו.
אגב, בלאק הפך כשר גם בעזריאלי בערך באותו זמן שהסניף בשלומציון הפך כשר, כך שיתכן שלפחות במקרה הזה מדובר במהלך יותר נרחב של הרשת, ולא קשור לרחוב.
ברגע ששלומציון הפסיק להוות מתחם בילוי מרכזי לאוכלוסייה החילונית (חלק עיקרי מהפעילות נדדה לרחוב המלך גורג’, לרחוב בן-שטח ולשוק) נכנסו מסעדות כשרות בעקבות ההשפעה של ממילא (המלון והמתחם)
16022011
עמית (אחר) (00:11:23) :
חנויות רהיטים אולי לא, אבל שמתי לב שהרחוב התמלא בגלריות לתיירים (גם קודם היו אבל לא בכמות כזאת).
9042011
ערן טרבלסי (00:41:42) :
בשבת שעברה הלכתי עם דודו בשעת צהריים בשלומציון, והייתה חנות אחת פתוחה (חנות של חפצים לבית. לא היה ברור אם היא באמת פתוחה, או שסתם היה שם מפגש בין כמה אנשים שקשורים לבעל המקום.
הסתובבתי עכשיו במרכז העיר. כיכר בית הדפוס הייתה שוממת – הינקיס הרי נסגר לצערנו, ועדיין לא נפתח משהו במקומו. גם הבלו-הול היה סגור. בהתחלה כמעט חטפתי התקף לב, אבל אז ראיתי שכתוב שהם בשיפוצים. מקרה דומה קרה כשעברתי ליד הבולינט – גם הם בשיפוצים. אגב, הבירמן בהחלט פתוח.
9042011
ערן טרבלסי (12:17:34) :
אה, שכחתי לכתוב את מה שבשבילו בכלל פתחתי את התגובה –
הלכתי גם ברחוב יפו אתמול, והיה בהחלט נעים ללכת ברחוב הרחב שהוא הפך להיות. אנשים משתמשים בו למעבר בין מקומות שמצפון למקומות שמדרום, אבל בלט המחסור במקום שפתוח על הרחוב עצמו.
9042011
עמוס (23:20:09) :
גם אנחנו היינו ביפו אתמול (שישי) אחה”צ. נראה באמת יפה ומיוחד. ישבנו בגלידה “אלדו” על הרחוב ממש, מוזיקה ממדרחוב בן יהודה הגיעה גם לשם והיה ממש נחמד (אבל היה קצת קריר ואולי לכן לא נראו מקומות רבים פתוחים על הרחוב עצמו). אפשר ליהנות ממראה הבניינים היפים, חלקם אולי גם נוקו לאחרונה (לפחות נראים נקיים). יכול להיות אחלה של מדרחוב אירופי. גם המשביר הנבנה במהירות בכיכר ציון דווקא נראה די יפה. אם מצליחים להגיע לאזור, למצוא חנייה (במה שנשאר באזור) ולא לחשוב על רחוב אגריפס החנוק (מכל בחינה אפשרית) המשלם את המחיר – זה יופי.
ואם כבר אני מגיב על בילויי סופ”ש בעיר: טיול בוקר שבת עם בת הזוג והכלבה, לאורך פארק המסילה ועד גבעת התנ”ך וחזרה לבקעה מגלה הרבה פריחה אביבית (ונראה שאפילו יותר בכביש הגישה לכנסייה הסקוטית לשם לא נכנסנו), הרבה ירוק במבט לכל כיוון מגשר הסינמטק, עבודות פיתוח מתקדמות בקטע השני של פארק המסילה (מעבר לדב”ל) וברמת גימור הרבה יותר מוקפדת – כייף לראות את זה, ולעומת זאת הרבה לכלוך, צואת כלבים ורמת גימור מחפירה בעבודות על הפארק בקטע הראשון, בין בקעה למושבה. חבל שלא מסיימים את העבודות בקטע שנושק לפייר קניג – המקום מתמלא לכלוך, חלוקי הנחל שהונחו ליד הפסים מתפזרים, אין מספיק פחי אשפה – מצער שאי אפשר יהיה לראות את זה אף פעם כמו שזה צריך להיות. אפשר רק להתנחם במחשבה שהקבלן הזה כנראה כבר לא יזכה בפרוייקטים כאלו.
12042011
בן (17:03:45) :
בשישי האחרון קפצו אלינו זוג חברים ולקחנו אותם לשוק יד שנייה בחצר של התקליט. היה שם מופע של אחד “רימוך” ולהקתו- היה בן-זונה!! פשוט אוירה מעולה עם הלהקה הנכונה. בשלב מסויים הם חתכו משם ואמרו שהולכים להופיע בעיר…ואכן פגשנו אותם באמצע השוק נותנים מופע שהיה פשוט תופעה מגניבה באמצע כל הקניות של שבת. אני מקווה להעלות קישור עם קטעים מצולמים משם..
דרך אגב, גם מחוץ ל”הולצר ספרים” היה איזה בחור שעשה רגאי משעשע.. כן ירבו.
13042011
ערן טרבלסי (20:06:35) :
בגיליון טיים אאוט הקרוב תהיה כתבת שער שכותרתה – “פתוח בשבת”.
אגב, על-פי טיים-אאוט, חנות התופים שברחוב יעבץ 3 (סמטה קטנה, תת-מקבילה לקינג ג’ורג’ – יוצאת מיפו, חוצה את מרדכי בן-הללה ומגיעה להסתדרות), תתחיל לתפקד גם כבר זולה (בשורוק), כלומר בירה ונגינה על שטיחים. המקום ייקרא ג’מבה בר ויהיה פתוח בשבת.
18042011
עמית (אחר) (02:23:13) :
שעת ההופעה בבנייני האומה נראית לי כמו טעות הקלדה.
רחוב יעבץ – במקום ההסבר הארוך יכולת פשוט לכתוב “סמטת בהרי”.
18042011
ערן טרבלסי (12:29:01) :
בחיים לא שמעתי על השם סמטת בהרי. למה היא נקראת כך?
הבית קפה- בר שהולך להיפתח בעוד כשבועיים ברחוב הלל יעבוד 7 ימים בשבוע מהבוקר עד השעות הקטנות של הלילה.
4082011
לירון (20:37:05) :
שני מקומות חדשים נוספים
הסדנה 24 (במקום שמיל במעבדה ז”ל)
בראסרי עין כרם צמוד למעיין
6082011
עמית (אחר) (01:29:56) :
ומהצד השני של רחוב הלל – מיה בר נסגר. כשעברתי שם בתחילת השבוע המקום נראה סגור אבל לא הייתי בטוח. עכשיו קראתי בידיעות ירושלים שהוא נרכש ע”י אדם דתי שמתכוון להפוך אותו לבר כשר.
6082011
בן (01:40:32) :
אני מקווה בשביל הבריאות של כץ שהוא לא יודע על זה…
6082011
ערן טרבלסי (02:53:55) :
מיה בר נסגר? תמיד הייתי בטוח שהמקום הזה ממש מצליח. מצד שני באמת הרבה זמן לא נתקלתי בפרסומות שלהם (ובעבר היו מלא). חבל על דאבדין.
מי זה כץ?
6082011
ערן טרבלסי (02:55:42) :
אסף,
אתה מתכוון ל”ברטה”? אם כן זה מצוין, סוף-סוף יהיה משהו פתוח בצד השני של הרחוב.
6082011
אסף (20:49:26) :
כן ברטה… מישהו אמר לי שהוא קרא בעיתון ירושלים לפני שבוע שזה יהיה פתוח גם בסופ”ש. אגב המיה בר אכן נסגר לצערינו, לא ברור לי למה
6082011
עמית (אחר) (23:16:43) :
מה לא ברור? הם קיבלו “הצעה שלא יכלו לסרב לה”.
7082011
ערן טרבלסי (02:29:53) :
עמית האחר,
מה זאת אומרת?
7082011
החיידק (08:53:30) :
כ”ץ – בעלי הסינדרום
7082011
עודד (11:28:19) :
מיה סגרו מטעמים אישיים- רוצים לעשות משהו אחר. שותף שלהם לשעבר קנה מהם את המקום וייפתח משהו אחר- אני לא יודע מה בדיוק וחשוב לא פחות- מתי פתוח. אלכוהול יהיה שם.
הסדנה 24 שווה ביקור, למרות שהוא זורם עם הטרנד המוזר של כל המנות בגודל בינוני.
7082011
מיכל (11:54:55) :
למיה בר היה חן מיוחד..
בזמן שישבתי שם לפני שלושה שבועות שוטט על כף רגלי ג’וק בגודל של עכבר.
בר חדש נפתח ברחוב הלל 33 “החבית” שמו יהיה פתוח בשישי בערב
20082011
הראל (14:52:26) :
הייתי היום בהורקנוס. אמיל בית מרזח (שתמיד היה נראה לי כמו אמיל לא-סגור-על-עצמו) השיב כנראה את נשמתו לבורא, אף שבקבוקי הוויסקי עוד ניצבים מאחורי הבר. במרחק קצר משם, מקום חביב מאוד שנקרא “העליה” (ליד בנק מזרחי בהלני המלכה) ופתוח בשבת בצהריים. שיחזיק מעמד אמן!
דודו – מה יהיה עם הכיכר הסודית והמסקנה הזו ברחוב אריסטובולוס, מאחורי אמיל בית מרזח? איזו כיכר חמודה! אילו רק מישהו היה יודע על קיומה!
דודו, למה לקשר חדשות ישנות ורעות לידיעה חיובית? יש אנשים שעלולים לפתוח את הקישור לפני שהם קוראים את מה שכתבת שורה אחת אח”כ ומהעצבים לשכוח לבדוק את תאריך הכתבה וגם לא לקרוא שוב את מה שכתבת בהמשך…
5022012
לירון (08:09:15) :
מלה ביסטרו (האח של המלה בר) החליף את אגווה הלא מוצלחת בעין כרם
בתוך כל המלל שכחו לכתוב שהסופר של שלומציון מיקם את עצמו מחדש והגדיל את שטחו, על הצומת ומול ממילא והוא כמובן פתוח 24/7. בשעות הערב והלילה של שישי פשוט מסתנוורים מהבוהק הלבן שפורץ ממנו ומאיר את כל הרחוב.
כמה תיקונים שכבר הצטברו על שולחן המערכת:
גם פאב הינקיס פתוח בשישי בערב – חצר בית הדפוס, נחלת שבעה
תל-אביב כבר לא עושים משלוחים
פיצרייה פי בריבוע סגורה בשישי בערב ופתוחה בשבת בצהריים
בימים הקרובים ייפתח סופר S.O.S ברחוב קרן היסוד פינת וושינגטון (ליד איפה שעמד איצטדיון ימק”א והיום עומדת שכונת רפאים חדשה ומפוארת), ונכון לעכשיו, לפי מה שאמרו לי, יש סיכוי לא קטן שהוא יהיה פתוח בשבת. אעדכן ברגע שאדע.
קבלו ביטול על הסופר בקרן היסוד,
כדבריו – “הוא מפחד מהחרדים”.
אויש, אפשר לחשוב שהוא הראשון שיפתח בשבת. אפילו ברחוב קרן היסוד עצמו הוא לא יהיה הראשון. שילמד מיאיר דנציגר:
http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/1160310.html
הפיק-אפ בסימטת דרום לא סגור על עצמו – אתמול בלילה היה סגור.
תחת כנראה סגר סופית – בכל פעם שעברתי שם (שבת או יום חול) היה סגור.
מיתוס בשיפוצים בזמן הקרוב.
בכיכר ציון מישהו מביא עגלה בימי שישי בלילה ומטגן המבורגרים עם בצל.
אדיר, אני גונב לך את זה
כמה עדכונים:
1. “רנה” החליף את אושו בשלומציון המלכה 3. שישי בערב. בר, מסעדה, הופעות ומשלוחים.
2. הגיע דיווח שמקרוני נסגרת, לצערנו
3. ינקיס נסגר
4. מדווחים כי ארקדיה לא פתוחה בשבת בצהריים
5. בארוד: מגישה גם קפה, והם עושים טייק אווי ולעיתים הופעות
צריך להוסיף גם את מנדי’ס ברחוב הורקנוס – איזשהו מועדון אם הבנתי נכון.
צריך להוסיף גם את מנדי’ס ברחוב הורקנוס – איזשהו מועדון אם הבנתי נכון.
בנוסף, בשבת האחרונה עברתי בשלומציון אחה”צ ו”רנה” היה פתוח גם אז.
(מתי מעטים, לא מטי…)
הייתי בעיר בסוף השבוע הלפני-אחרון. אני לא ירושלמית כבר שנה, אז לא ממש סמכתי על הזכרון שלי בנוגע למה וכמה פתוח (שלא להגיד, כל כך הרבה מקומות השתנו/נעלמו! מה נהיה?!) אז הדפסתי את הרשימה והיא שימשה אותנו נאמנה.
תודה.
עפרונית, באסה איתך. דאגת להחליף מישהו נחמד במקומך בירושלים? :)
תודה בן (:
מקווה למצוא עבודה בעיר הקודש ולחזור בקרוב.
דיווח חי מהשטח, ערב חג שבועות
קפה אלכסנדר (ינאי-פינת שלמה המלך), התעשת והחל לפתוח בשבתות וחגים.
יופי, אז יש שני בתי קפה נחמדים ברח’ ינאי – בית הקהווה ואלכסנדר.
אני מקווה שהתיירים ימצאו את דרכם אליהם, אל מול השממה בתוך ממילא
קבלו ביטול
תעודת הכשרות במקומה הוא כנראה פתח רק לכבוד ערב שבועות
שוין.
בית הקהווה פתוח וחביב, בכל אופן
מתוך מדור “משתנים” של מוסף ידיעות ירושלים:
“אלישבע מזון למחשבה”, מבוא השער 8 (עין כרם) – מעדנייה חדשה (גבינות, בירות, מאפים של טלר, פסטות ועוד). פתוחה בימי שבת.
“רופטופ” – מסעדת הגג במלון ממילא תהיה פתוחה בשישי בערב ובשבתות אך תגיש מנות קרות בלבד.
פיצה/פיצוציית אובאמה בדרך חברון נסגרה
עברתי קודם ליד ריביירה (אחרי הופעה מעולה של מארש דונדורמה). יש בעלים חדשים והמקום יחזור לפתוח בשבת.
שיתחיל להיזהר מפקחים של העירייה…
סדנאות האומנים של הקרן לירושלים בתלפיות(רחוב האומן) פתוחים בשבת מ10 עד 2
יש פלאפל חדש פתוח בשבת -
פלאפל ביבו, בן-סירא 24
עברתי קודם ליד הפלאפל והיה סגור.
hooka bar בכיכר בית הדפוס (ליד הבלו-הול) היה פתוח לפני כחצי שעה (ושידר את המונדיאל).
מישהו יודע מה קורה עם “ים” בבן שטח (האחות הקטנה של “תל אביב”)?
עפ”י טיים אאוט הפלאפל לא פתוח בשבת
ים סגורים בשבת כי הבעלים של המקום הם חרדים (הם גם הבעלים של האוקונול), אבל תתנחמו בכך שאין להם תעודת כשרות כי הם לא מוכנים לשלם שוחד למשגיח כשרות.
הבעלים של ים הם חרדים? אבל זה תמיד מופיע יחד עם הפרסומים של “תל אביב”, שהבעלים שלו בטח לא חרדים.
אגב, לפי טיים אאוט בית המשקאות של שחר ברחוב ש”ץ פתוח בשבת. מישהו מכיר/יודע?
בעלי הנכס חרדים ומכריחים את השוכרים לסגור בשבת
התוספות האחרונות לא עברו משום מה:
תוצאות סיבוב אחה”צ:
בירמן היה פתוח.
בית אל, המסעדה שרואים את המרפסת שלה ברחוב סלומון (עם הכיתוב בקוריאנית) עשתה רושם שהיא פתוחה. עדיין לא הצלחתי להבין מאיפה נכנסים אליה, כך שלא בדקתי.
ברחוב שמאי יש מסעדה קוריאנית חדשה שפתוחה בשבת. אני מוכרח להוסיף שהמקום נראה מאוד מושקע ונעים, והבנאדם שדיברתי איתו (כנראה המנהל) מאוד חביב.
הפיצוציה בסלומון פינת שמאי נסגרה. לא ברור עדיין מה יהיה שם במקום.
פיצוציה אחרת? :)
מוזיאון ארצות המקרא פתוח בשבתות בחודשים יולי-אוגוסט (נקווה שגם בהמשך). כרטיס בקנייה מוקדמת.
http://www.blmj.org/opening_hours.php
בשבת האחרונה (בצהריים) הקוריאנית נראתה סגורה.
חוץ מזה הלכלוך בשבתות במרכז העיר מחפיר, והסיבה ברורה – העירייה לא עושה אפילו את המינימום שהיא עושה בשאר ימי השבוע (גם לא משהו). אני חושב שצריך למצוא איזה רעיון יצירתי לשיפור המצב הזה (אולי להפעיל איזו סיירת ניקיון התנדבותית?). שמעתי על יותר מתלונה אחת מאורחים שבאו לעיר וחבל לי שאלה פני עירנו.
בתור הורה לילדים, מצב הנקיון בגני השעשועים ובפארקים בשבת מאד מפריע.
הפחים מפוצצים ועולים על גדותיהם ואין מושיע.
חייבים למצוא לזה פתרון.
מסעדה רומנית חדשה ברחוב יפו 17 תהיה פתוחה בשבת.
קפה מנספלד במוזיאון ישראל יהיה פתוח בימי שבת (אך לא בשישי בערב).
הולנברג נפתח במתחם הלילה בר, רח’ ולנברג, בין הנביאים ליפו
שישי בערב, דאנס בר, אוכל גם
יופי. לא מזמן הוא אמר בריאיון שהמקום יהיה סגור בשבת. טוב ששינה דעתו.
סאיורי קאטאנה בשלומציון נסגרה.
לגבי הקוריאינית – לפי מה שכתוב שם היא פתוחה בשבת החל מ-6 בערב. בימי שישי בערב היא פתוחה גם כן.
טוב שנסגרה היא הייתה מסעדה רעה, לא נקייה בעליל, והאוכל היה ממש לא טוב
מישהו צריך להרים את הכפפה ולעדכן את הרשימה, ישנה תחלופה של מקומות שנפתחו/נסגרו מאז חודש מרץ.
בנוסף פונדק עין כרם שוב פתוח.
לא הייתי קורא לזה גל, אבל נחמד:
http://bhol-forums.co.il/topic.asp?cat_id=4&topic_id=2842782&forum_id=771
מה גם שזה ממש קרוב אלי הביתה.
כן ירבו ויפרצו. אמן
בהמשך לקישור הקודם:
אחת המסעדות היא מסעדת טספאי, ברחוב אגריפס פינת עליאש.
מקום נוסף (אני לא יודע אם הוא נחשב חלק מה”גל”, כי זה לא בדיוק בתוך שכונת אבן-ישראל) – פאב אתיופי בעליאש 8, באחורי הבניין (בצד של מגרש החנייה).
בתור מהגר חוזר- נראה לי שמאד חסר לנו בעיר בית קפה שהורים יכולים לשבת בו בזמן שהילדים מקפצים בג’ימבורי- סטייל דיאדה בנמל תל אביב וכדו’.
דמיינו לעצמכם שבת בבוקר עם הילדים במקום כזה?
באופן כלי בתי קפה הם החולשה של העיר בשבת – פאבים ממש לא חסרים, וגם מסעדות ומועדונים יש לא מעט.
בקריית-יובל מחכים לבית קפה שייפתח בשבת (פיצוציה כבר יש). מכיר מישהו שמחפש מקום לפתוח?
לפני מספר חודשים התקשרתי לדיאדה ושאלתי מדוע הם לא פותחים שלוחה בירושלים, בטענה כי זו העיר בעלת מספר הילדים הגבוה בארץ (גם אם לא מחשבים בסך הכללי את הילדים החרדים, שמן הסתם מרביתם לא יגיעו למקום שכזה, עדיין ישנה בעיר כמות נכבדה של ילדים בגילאים הרלבנטיים, מהגבוהות בארץ), נמסר לי בתשובה לקונית “שהסניף הקרוב ביותר הוא במודיעין” – אבסורד!.
שאלתי את הגברת שענתה לי האם היא באמת מצפה שזוג צעיר יטריח את עצמו על בסיס קבוע למודיעין בכדי לקבל שירות שראוי שהוא יקבל קרוב לביתו (בעיר גדולה לא בכפר)?. כפי שאתם יכולים להבין כאן כבר איבדתי אותה.
אגב למיטב ידיעתי חברת המועצה רחל עזריה ניסתה לקדם מולם את המהלך, אך כנראה שהם פשוט לא רוצים לבוא לירושלים!
לצערנו הם לא היחידים.
נו, ו”טיב טעם” יש לנו? אפילו “עדן טבע מרקט” שמפרסמת בכל ערוצי הרדיו והטלוויזיה הארציים פתחה סניף בבאר שבע, ובירושלים? אולי רק בשנה הבאה. לצערי ירושלים עדיין נחשבת ללא רלוונטית עבור רשתות רבות.
אם הייתי מספיק אמיץ הייתי קם ועוזב את כיסא ההי-טק ופותח בית קפה- או בקרית היובל או ברמת בית הכרם. אני חושב שתהייה קליאנטורה ואני מאמין בחיזוק לצד החילוני של העיר.
אממה.. צריך להודות שבירושלים יותר קשה להוציא אנשים מהבית, ואם כבר יצאו- הם ייקנו הפוך קטן ואולי קרואסון, אין כמעט מצב לארוחת בוקר משפחתית. בשפלה זה לא ככה- מן הסתם עניין של אוירה לצד היסטוריה (צנע :-) ומצב כלכלי יותר טוב. בקיצור- מי שיקום וייפתח את הקפה צריך גב חזק וכיסים עמוקים, כנראה יותר מהחברים בשפלה.
כמעט כל בתי הקפה בעמק רפאים לא רק כשרים, אלא מהדרין. קפה-קפה מחזיקים סניפים לא כשרים רבים, אבל בעמק רפאים יש להם המון שלטי “כשר למהדרין” – לא נעים להגיד, אבל כנראה זה מה שכלכלי כאן. במיוחד לגבי בתי קפה, שקל להם יחסית להיות כשרים והם יפסידו הרבה אם האוכלוסייה הדתית תחרים אותם. ראו מה קרה לריבל’ה במושבה (אם כי כנראה ששם הסיבה לכישלון לא הייתה רק הדתיים שלא באו, אלא גם החילונים שנפגעו מהשירות הלקוי ומהרמה הלא אחידה של האוכל). ארומה במושבה הייתה פתוחה בשבת וכעת היא גדלה מאד והפכה לכשרה.
לגבי “עדן טבע מרקט” – נכון שהם לא מתעניינים בירושלים, אבל יש את “ניצת הדובדבן” הירושלמית (שמחזיקה סניפים גם ברעננה ובת”א) שמחיריה לדעתי זולים יותר ובאיכות גבוהה. נכון שנרוויח מפתיחת סניף מתחרה של “עדן טבע”, ואני מאמין שלהם דווקא אין סיבה להיכשל כאן (אני לא יכול לומר זאת על “טיב טעם”) – אבל לא צריך להגזים עם תחושה האפלייה, גם אם יש מי שמתייחס לירושלים כפרובינציה פריפריאלית.
אגב, לא צריך לשכוח שיש גם מקרים הפוכים של יצוא רשתות – ענף היצוא מספר 1 של ירושלים זה סניפי רמי לוי, וסניפי “ארומה” השני (או להפך).
בכל מקרה, הרשימה לעיל מבורכת.
עמוס,
אני ממש לא בטוח שבית קפה במושבה לא יכול להצליח אם הוא פתוח בשבת, ונכון כתבת לגבי ריבל’ה שהוא פשוט לא היה טוב. מקדונלד’ס וקפה סמדר שניהם במושבה, שניהם פתוחים בשבת. על אחת כמה וכמה כשמדובר בשכונות כמו בית הכרם וגם קריית-יובל, שכמעט משוועות לזה (שם אין שום דבר שפתוח בשבת, חוץ מפיצוצייה נחמדה בקריית-יובל).
לגבי ארומה במושבה – עד כמה שידוע לי, לפחות חלק מן הבעיה היא המעבר שלהם למבנה אחר, שהבעלים שלו אינו מאפשר פתיחה בשבת (אם אני זוכר נכון זה רמי לוי).
מסכים שצריך לזכור את הייצוא הירושלמי, שמה שהזכרת הוא חשוב, אבל מהווה רק חלק קטן ממנו.
משיכת רשתות ועסקים זה בדיוק צריך להיות התפקיד של האגף החדש לדיכוי/ קידום עסקים. מעבר מפסיביות והתעסקות ברישוי לפרו-אקטיביות ופיתוח עסקי. לצערנו, הם מאוהבים מדי בחוק חיי הלילה ובסמכויות שניתנו להם ולא מתעסקים בייעודם האמיתי.
עודד – לא יודע למה אתה כותב שבתי קפה יתקשו להצליח, כאילו בירושלים אנשים פחות אוהבים לבלות בחוץ. יש לי פה מתחת לבית בדרך בית לחם בתי קפה שכונתיים שבימי חול בבוקר, עוד לפני שאנשים יוצאים לעבודה, מלאים מפה לפה, וכך רוב היום, ובימי שישי אי אפשר להכניס סיכה. זה עניין של אווירה ושל מיקום מוצלח (וכן, בבקעה האוכלוסיה חזקה יותר כלכלית).
ספציפית לגבי עמק רפאים בשבת, אני חושב שבתי קפה יתקשו שם דווקא בגלל שהכל מסביב סגור, זה יוצר אווירה מדאכת ומי ירצה ללכת למקום כזה. צריך מסה קריטית של מקומות פתוחים, וקשה להגיע אליה בבת אחת. דווקא במרכז העיר נוצרה סוג-של מסה קריטית כזו.
ערן, כתבתי על ריבל’ה שהשירות היה לקוי והאוכל ברמה לא אחידה – לא שלא היה טוב: היו כמה פעמים שאכלנו שם וממש התלהבנו, ואפילו פעמיים כתבתי עליהם ביקורת חיובית ב-rest או 2eat. עדיין, מאד מפריע לי שכמעט כל בתי האוכל במושבה הם “מהדרין”, וממש חסר באיזור מקומות נוספים שיהיו פתוחים בשישי בערב ובשבת. מקדונלדס לא ממש נחשב ונשאר רק סמדר. הראל – גם בבקעה אני לא מכיר מקומות שפתוחים בשבת. לגבי בית הכרם – אני חושב שהריכוז של מקומות פתוחים בעין כרם מקטין את הסיכוי שייפתח שם משהו, אם כי נראה לי שמה אנחנו משתוקקים אליו בעיקר הוא מין מקום שכונתי צנוע, “מתחת לבית”, שניתן לרדת אליו בשבת בבוקר. כנראה שכמו שנאמר קודם, בי-ם סיכויי ההצלחה של מקום כזה קטנים יותר, ונדרשים כיסים עמוקים כדי לשים על זה כסף.
האמת שאני לא כזה איש של בתי קפה, הרבה יותר חשוב לי שתיאטרון ירושלים יהיה פתוח בשבת, למשל.
עמית, אני לא בטוח שכל-כך חשוב למשוך רשתות – מה רע במקומות בעלי אופי לוקאלי, שאינם חלק מרשת? אני מבין את התחושה ש”לא סופרים את י-ם” מבחינה עסקית, אבל אולי כדאי להשתחרר ממנה ולראות גם את היתרונות שבמצב הקייים – רשתות ארציות כאלו פוגעות באפשרות של צעירים לפתוח עסקים משלהם ובסופו של דבר מחלישות את העיר ופוגעות בכוחו של הציבור החילוני בעיר.
עמוס,
אכלתי שם פעם אחת והיה רע, ושמעתי דברים רעים מאחרים. כנראה שלא קיבלתי את התמונה השלמה.
מסכים בהחלט לגבי מקום שכונתי צנוע “מתחת לבית”, אבל חולק עליך לגבי סיכויי ההצלחה של מקום כזה.
מסכים גם לגבי ההעדפה לעסקים מקומיים. כמעט כל המקומות בירושלים שפתוחים בשבת (אלה שאינ זוכר) הם עסקים מקומיים. היחידים שאני זוכר שכן פתוחים והם רשת – ארומה (אבל הם הרי התחילו כאן) וספגטים.
הראל – נכון שאף אחד לא יבוא מרחוק למקום שהכל סגור בו בשבת רק בשביל בית קפה אחד, אבל אין סיבה שלא יהיו מקומות קטנים עבור תושבי השכונה, כפי שכתב עמוס. במושבה יש אחד כזה בקצה אחד שלה (סמדר כמובן), ויש מקום בהחלט שיהיה עוד אחד בקצה השני.
ראיתי שקפה ג’ו בקינג ג’ורג’ נסגר (דודו – החרם שלך עבד :-)), ובמקומו נפתח בר בשם הפוך. לא אהיה מחר בערב בירושלים, אז אולי מישהו/י יכול/ה ללכת לבדוק אם המקום פתוח? זה ממש על קינג ג’ורג’, ואם זה אכן פתוח זה הופך את כל הבניין הזה לפתוח בשבת (יש שם את השקוף והצ’אקרה שפתוחים).
רחוב עמק רפאים מעולם לא היה רחוב של בילויים נוסח מרכז העיר(בו קיים עירוב של הכל מהכל שמאפשר לכולם להרוויח) ובייחוד לא מקום בילויים בשבת, אלא רחוב בעל אופי מסויים עם שלל בתי קפה/מסעדות וחנויות אמנות ועיצוב שפנו בעיקר לקהל בורגנים, יאפים, סטודנטים וכיום, בשל הפיכתו של הרחוב למזללה אחת גדולה(סימן מובהק לקריסתו) וכשרה, מתאפיין בדוסים ודוסים אמריקאים. אי היותו אזור בילוי כגון מרכז העיר זו הסיבה שאיוו לדוגמא לא החזיק מעמד, אם היו שני ברים בסמוך המקום היה מתפקד לעילא ולעילא וזה היה מקום למאנצ’יז רציני, ובסמוך היו נפתחות גם פיצוציות.
http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3851452,00.html
ברור שלכתב הייתה כוונה מגמתית בכתבה זו על הרחוב (הוא שונא את ירושלים) אך לא ניתן להתעלם מדבריהם של בעלי הריוולה ואיוו-עמק רפאים ז”ל.
בתחושתי המקבלת חיזוק בשיחות שאני מקיים גם עם עובדים מהמינהל הקהילתי הם מאוד מודאגים מכך שעמק רפאים נהפך לא רלבנטי לחילוניים וזה מעגל קסמים שמזין את עצמו, דימוי, כפי שצוין מעלה(מהדרין וכו’) שממשיך להבריח אותנו ובצדק מסויים. כיום, לטעמי, את החוויה והקסם של הרחוב המוכרת מהעבר ניתן לחוש רק בימי שישי בבוקר/צהריים.
לגבי הריבל’ה גם לי( בתור אחד שאוכל רק במסעדות לא כשרות) יש גבולות למה שאני מוכן לאכול. מרבית מנות האוכל היו מוגשות חצי קרות (דהיינו מוציאים לך אותן מהמקרר ולכו תדעו מתי הן הוכנו), האוכל במסעדה, ובמקרה זה אין מה לעשות, פשוט לא היה טעים, ועקב כך המקום לא הצליח לייצר סביבו באז כמקום שבאים אליו במיוחד נניח כמו הרסטובר. דין מסעדה/בית קפה כזה הוא כדין בית קפה/מסעדה כשרים שאינם טעימים ובעלי חווית לקוח גרועה-להיסגר. אבל בסגירתו של הריבלה לכולנו החילוניים(מי שמגדיר עצמו כך) יש חלק, לדאבוני אותנו לא סופרים ורק את קהל שומרי הכשרות, נחשו מה היה קורה אם כל הבורגנים למיניהם,הפלצנים,הפסאדו-בוהמיינים ושאר ירקות שיושבים בקפית, היו מעבירים את משכנם לריבל’ה, במשך כל ימות השבוע? – הייתם מקבלים בית קפה פתוח בשבת בצד השני של עמק רפאים – כפי שאתם חושבים שראוי.ואולי גם קפית היו חושבים אחרת אם היו מבחינים באבדן מסה קריטית של לקוחותיהם הקבועים.
החילונים לא מבינים שעם כל הכבוד לאידיאולוגיה של בעל העסק(ולבעל הריבלה הייתה אידיאולוגיה לפתוח בשבת) הוא צריך איזשהי תמיכה כלכלית מצידם שזה ימשיך לקרות.
מנגד, מי שחושב שעסק שפותח את שעריו בשבת בירושלים משול להתאבדות כלכלית בשל חוסר הכשרות טועה ומטעה וההוכחה זה הרסטובר,מונא, לינק, פוקצ’ה ועוד ועוד – אם אתה טוב אנשים יבואו גם באמצע שבוע ולא אד-הוק בשבתות(ואלו הן דוגמאות לבעלי עסק שמשלבים אידיאולגיה עם עסקים וכאמור מצליחים).
לרחוב דרך בית לחם יש פוטנצאיל אדיר להיפתח בשבת (לפחות בחלקו המרכזי) אבל בעלי בתי הקפה הטרנדיים מעדיפים שלא לפתוח בשבת(ואינני יודע למה), מרבית היושבים ב”קאלו”, “המקום של איציק” ו:בית הלחם” הם צעירים וחילוניים.
הדיון הזה מזכיר לי את עניין היכולת והמסוגלות שלנו כציבור חילוני לנצח בבחירות לראשות העיר, אנחנו ובהשאלה בעלי בתי העסק, פשוט לא מאמינים שזה יכול לקרות ועובדה שזה קרה ויכול לקרות.
עמוס נקודה למחשבה,
אם תושבי בית הכרם/רמת בית הכרם שמרביתם חילונים היו יושבים בבית קפה שהיה פותח את שעריו בשבת ( נניח במבנה של הבליקרס בייקרי בשד’ הרצל, מבנה הפיצריה הצמוד לו או במרכז המסחרי של רמת בית הכרם) אז הם היו נהנים ממקום “צנוע – מתחת לבית בשבת בבוקר” אבל הם מעדיפים לשבת בקפה הלל הדוחה.
בית קפה/מסעדה אינם חייבים להגיש שרימפס/חזיר בכדי להיפך לא כשרים. הם יכולים לפעול על טהרת התפריט הכשר/חלבי שאינו מגיש מאכלי ים וחזיר (כי יש הרבה “חילוניים” שנמנעים מלאכול מאכלים אלה ובשל כך לא מגיעים למסעדות הללו) ועדיין לפתוח בשבת, כך חילוניים וחילונים פחות היו באים.
דודו, אני מסכים עם מרבית מה שכתבת.
גם אני חושב שמקום בו האוכל כשר אבל הינו פתוח בשבת (כלומר, מקום שלא יקבל מהרבנות תעודת כשרות) – יוכל למשוך גם דתיים מתונים, מסורתיים, רפורמים וכו’. בתנאי כמובן שהוא טוב. בכנס התושבים להכנת תכנית האב לבקעה מישהו כתב שהיה רוצה לראות בדרך לבית הכנסת בשבת בית קפה פתוח – זה ניסוח שמוצא חן בעיני.
בעמק רפאים היו בעבר כמה מקומות פתוחים בשבת, גם בדרומו – היום נשאר רק סמדר (ומקדונלדס, שאני לא מחשיב), ומקומות באזור – קולוני, סינמטק ופרדיסו (ואפשר גם לומר שהכנסייה הסקוטית לבראנץ’, לא מי יודע מה מומלץ). לכאורה נשמע לא מעט, בפועל הרחוב רחוק מלהיות שוקק כפי שהיה ראוי שיהיה.
אני אתך בנקודה של לנסות ולחזק עסקים חילוניים, כמידת האפשר. כשריבל’ה היה קיים בשבתות הוא היו בו אנשים, בימי חול היה נטוש. גם אני לא הבנתי איך אנשים שמחפשים מקומות פתוחים בשבת לא מבינים שצריך להשתדל לתמוך בהם לאורך כל השבוע. רובנו לא מסוגלים לשלב עקרונות בבחירות שלנו, ומסתמכים על נוחות בלבד. כנראה שדרושה מוטיבציה ענקית כדי לשנות זאת – זה בדיוק הסיפור של הבחירות המקומיות, כמו שכתבת. זה חבל, כי המאמץ הנדרש לא כל-כך גדול – הגיע הזמן לשנות את זה.
עמוס,
ברחוב עמק רפאים גופא, מעולם לא היו מקומות פתוחים בשבת מלבד, חנות מעדנים לא כשרים שהייתה בצמוד לתחנת מוניות סמדר בצידה האחורי(רחוב מישאל-מול הכניסה לקפה קפה), ובשנים האחרונות נפתחו ארומה ומקדונלדס. לאחריו איוו-בורגר ואז הריבלה, ובריכת ירושלים שהייתה שם.
הרחוב לא שוקק כי אין מסה קריטית, אין מסחר פעיל בשבת ואין מוסד תרבות משמעותי שמושך קהל כפי שמסעדת לבן בסינמטק נהנית מהמנויים והבאים בשעריו. אם מרכז תרבות עמים היה מקיים פעילויות בשישבת המצב היה נראה אחרת.
וסיפור מהיום, ארחתי חברה לידידתי הקרובה בג’פאניקה, והמלצרית שאלה “מדוע אני לא מזמין לאכול” השבתי שאינני אוכל במסעדות כשרות ותומך בלא כשרות בכדי שיפתחו בשבת.
על אף שהבינה חלקית את טענתי היא הגיבה בתדהמה ושאלה “ומה עם לתמוך בעסקים ירושלמים?!” – זה כל הסיפור על רגל אחת – לא סופרים אותנו.
דודו, אני מתפלא עליך – היית צריך לענות שאתה תומך בעסק ירושלמי אמיתי (ולא רשת שבאה מבחוץ), הלא הוא סאקורה, שגם פתוח בשבת.
ערן, תשובה מעולה.
אני לא עד כדי כך ותיק בעיר ולא כזו חיית מסעדות-בתי קפה-בארים וכו’ אבל עד כמה שזכור לי הייתה פעם (לפני 20 שנה) סטייקייה רומנית בשם יוז’י או משהו כזה בעמק רפאים, ובבניין היפה בעל החצר הגדולה בו היום יש את סושי רחביה נדמה לי שגם הייתה מסעדה שפתוחה בשבת. עד לפני מספר שנים היה גם איטליז לא כשר (“דיפלומט”, נדמה לי) היכן שבעבר היה איוו והיום “פיצה איטליה”.
אני מאד לא בעד להחרים מסעדות כשרות, אם כי מארומה במושבה (ומארומה בכלל) אני מאד משתדל להימנע, כשאחת הסיבות העיקריות היא שהפכו מקום שפתוח בשבת לכזה שלא (אפילו אם לא באשמתם – אחרי הכל הם יכלו לשכור מבנה אחר). מאחר ואני צמחוני, ושאר בני משפחתי די שמרנים באוכל, יוצא שאם אנחנו אוכלים בחוץ בימי חול זה לרוב במסעדות חלביות שהן כמעט תמיד כשרות, ובסופ”ש זה לרוב פוקצ’ה-בר, ספגטים או סמדר – בלי מסעדות כשרות נדמה לי שהמבחר שלנו היה מצטמצם מאד; אבל גם בלי הנקודה הזו – אני חושב שאפשר לכבד את הבחירה של בעלים של בית אוכל שלא לעבוד בשבת, מכל סיבה שהיא – ויחד עם זאת להמשיך ולעודד את מי שמוכן לפתוח בשבת (וגם את מי שמתחייב לתו החברתי, אבל זה כבר סיפור אחר).
דודו, אתה צודק לגבי מסה קריטית ואווירת רחוב. אני לא חושב שמרכז תרבות עמים צריך לקיים פעילות מסחרית בשבת, אבל הרצאות דוגמת “שבתרבות” שיכולות למשוך גם דתיים בהחלט יכולות להתאים. תראו איך בכל שנה בסוף השבוע של “בתים מבפנים” הרחוב שוקק גם בשבת. האמת היא שלאחרונה נושא דומה עלה בתכתובת של כמה מתושבי בקעה בקשר לרעיון של קיום פעילות כזו במבנה של מינהל קהילתי בקעה. יש כאן מישהו שמוכן לעזור במימוש הרעיון?
כתושב בית הכרם, שדסקס את הנושא עם לא מעט תושבים אחרים: גם זוגות צעירים וגם בורגנים מבוגרים יותר: השכונה משוועת לבית קפה שכונתי אמיתי, קטן, שפתוח בשבת. הבליקר בייקרי החדש הוא חמוד מאד, שומר על רמה גבוהה בינתיים, ומלא אנשים כמעט בכל שעה, אבל הוא סגור בשבת (ההכשר שלו הוא רבנות ירושלים). הפתרון לדעתי הוא בבית קפה קטן יותר, שמעסיק עובד/שניים ולכן יש יותר סיכוי שיהיה כלכלי – סטייל בתי הקפה הקטנים של השדרות בתל אביב (רוטשילד, בן גוריון וכיוב’). תנסו לדמיין מה בית קפה קטן כזה היה עושה לפארק דניה, או לגן השחר בבית הכרם (שם יהיה להערכתי גם ביקוש של סטודנטים, מטחווי גשר מגבעת רם). אח, להוריד הפוך עם איזה סנדביץ קטן כשהילד/נכד נהנים בגן השעשועים ליד. התעוררות מקדמת רעיונות דומים בגן סאקר, גן העצמאות והבוטקה בבן מיימון. חשוב להפגין ביקוש כדי שיבינו שאנחנו צריכים בתי קפה כאלו גם בשכונות – הם ישפרו מאד את איכות החיים ויעזרו להשאיר אוכלוסייה פלורליסטית.
מקום קטן שפתוח בשבת יצטרך גב אזרחי מאוד חזק מול התנכלויות חרדיות או/ו העדר גיבוי עירוני..ראו לקחי “מקרוני”..
רק לשם ההבהרה
התעוררות לא מקדמת שום דבר, לצערי לוקחים קרדיט על מעשים לא להם ובעיקר לא מסייעים לקדם אלא בעיקר מתראיינים לעיתונות.
בן,
זה נכון שהוא יצטרך גב אזרחי חזק, אבל אם זה אכן יהיה מקום שכונתי אני מאמין שתושבי השכונה יתנו לא את הגב הזה (לא צריך כ”כ הרבה – מספיק כמה עשרות). בכל אופן, הוא לא יצטרך גיבוי כמו מקרוני – למקרוני היו שתי בעיות קשות – הוא היה על רחוב מרכזי מדי לטעמם, ועוד הרחוב שעליו הולכים כדי להגיע לבית הכנסת הגדול מהשכונות החרדיות. בית קפה שכונתי קטם בבית הכרם או בבקעה זה מקרה שונה לחלוטין (כאמור – עשוי לדרוש גיבוי, אבל לא באותם מימדים של מקרוני). עובדה – בקריית-יובל ישנה פיצוצייה (שהיא גם סוג של בית קפה לעת מצוא) 24/7, וסה”כ הולך בסדר (שמעתי אומנם על מקרה של אדם שדרש מן הבעלים לסגור את המקום בשבתות, אבל הוצאת לום פתרה את הבעיה).
ככל הידוע לי החרדים צועקי ה”שאבס” לא הולכים לבית הכנסת הגדול. מצד שני נראה שיש איזה “הסכם בלתי כתוב” שלפיו בסדר לפתוח במקומות שנמצאים ברחובות צדדיים ממש או מאחורי גינות (לינק, בית האמנים) אבל לא בחזית הרחוב ממש (גם קפה בצלאל סבל מהתנכלויות כשלא נסגר מוקדם מספיק בימי שישי – חבל שלא התעקשו ולא פתחו גם בשבת).
אתם לא זוכרים מה עבר פרדיסו כשהיה ברחביה, ברחוב לא ראשי במיוחד? צריך להתנגד להתנכלויות אלימות בכל מצב ובכל מקרה, אבל הוצאת לום לא נראית לי כפתרון מתאים או רצוי.
הערה בקשר לרשימת המקומות הפתוחים בשבת: אני לא חושב שצריך להוסיף שהעיר העתיקה כולה פתוחה, אבל את המאפייה (והמכולות) בבית צפאפא ואולי מקומות נוספים נגישים ונעימים במזרח ירושלים כדאי להזכיר.
עמית אחר,
חלק מאלה שהציקו למקרוני היו כאלה שהיו בדרכם אל בית הכנסת הגדול (או בדרך חזרה).
ביפו ובהלל יש פיצוציות שפתוחות בחזית הרחוב (בכלל, כל החזית של הלל). בקרן היסוד פרדיסו ופיצה פי בריבוע פתוחות בחזית הרחוב. ספגטים – גם במקום בולט. אם כבר, אז קינג ג’ורג’ נשאר הרחוב הראשי האחרון שאין בו שום דבר פתוח בחזית (למרות שהשקוף יחסית כן בחזית).
עמוס – קודם כל, זה מקרה אחד, שהיה מזמן. מציאות השבת שונה כיום. גם לרסטובר ניסו להציק, ונכנעו די מהר, בזכות תושבי רחביה שיצאו למחות בפני המוחים (והרסטובר הרי נמצא במקום מאוד מרכזי). אני מאמין שגם תושבי בית הכרם ידעו לעשות זאת לכשיהיה צורך.
לעניין הלום – פתרון רצוי אולי זה לא, אבל במקרים מסויימים (של בריונות) הוא בהחלט מתאים. בוא נאמר שאני מקווה שהוא לא באמת התכוון להשתמש בו, אבל אם אפשר לאיים ולהיפטר מבריונים – למה לא?
מסכים לגבי ההוספות.
זה לא מקום להתייפיף, בהחלט מומלץ להחזיק לום ליד הדלת..או לדאוג לעובדים יוצאי מג”ב..
לגבי חזית הרחוב – התכוונתי באזור רחביה וצפונה, ממערב לקינג ג’ורג’. כמובן שאין כללים ברורים, הכל לפי ראות עיניהם של המציקים וכנראה יש איזשהו חישוב של הסיכוי להצליח. הם יבחרו להתמקד במקומות שנראים להם פגיעים יותר.
עדיין יש שם את הרסטובר (וגם לקפה יהושע לא הייתה בעיה כשהיה פתוח בשבת – הוא סגור בשבת בגלל בעיה משפטית), אבל סה”כ אתה צודק בעניין הזה.
כמובן שהם יבחרו במקומות שנראים להם פגיעים יותר, לכן התמיכה מצד תושבים כ”כ חשובה, ולכן גם לום לא מזיק.
זה לא משנה היכן מתקיימות פעילויות בשבת בין אם בדלתיים סגורות או בין אם על המדרכה, החרדים יכנסו ונכנסים לנו לנשמה, לדאבוני טדי ז”ל טעה בשם הסטטוס קוו, בשנים בהן שלט, יכל לעצב את פני העיר לדורות ולאפשר פעילויות תרבות פנאי וגם מסחר בשבת, ואז גם תיאטרון ירושלים, ז’ראר בכר ואפילו אולמות בשכונות יכלו לקיים פעילויות.
לצערי בשם הסטטוס קוו מבנים עירוניים אינם יכולים לתפקד בשבת ואז אין מחוללי פעילות ותנועה.
עם המציקים למיניהם צריך להתנהג באותו המטבע ותתפלאו זה עובד. הבעיה שבמקרים רבים בהם מגבה הציבור את העסקים, הבעלים הם אלו שמתקפלים (ע”ע קפה בצלאל, מחניודה).
לעניין פרדיסו אני עבדתי שם בתקופה ששרפו אותו(שנת 1994) והתגובה של אריק בלום הבעלים, יבדל”א, היא התגובה הראויה, לשפץ שוב, לפתוח ולהשתין עליהם בקשת.
אני עם בן וערן ובעד לום, אלות וכל דכפין מסתבר שאין דרך אחרת.
בן,
לעניין מקרוני: אמרתי, הבהרתי ואבהיר שוב – בשתי התקופות בהן פעל המקום תחת בעלים שונים הוגשו נגדם כתבי אישום על עבירות בנייה. ביום בו סגר ארז גנס את המקום הואשמו הבעלים הקודמים בבית משפט בעבירות על חוקי תברואה ובריאות. לדאבוני ארז התאהב בתדמית המסכן שדופקים אותו, האשים את העירייה, את החרדים וביקש להיות סמל מאבק בכדי לעשות לעצמו יח”צ(בהחלט לגיטימי), רק שבדרך הוא שכח להגיש אוכל טוב שישמור על המקום ויהפוך אותו למזמין(בדומה לריבל’ה) ובמקום זאת טרח להאשים את כל העולם.
בינינו לא היה נגדו איום אמיתי מצד החרדים המציקים.
עמוס,
מרכז תרבות עמים ומינהלים קהילתיים אחרים אינם מרכז מסחרים (הן מבחינה חוקית-תב”עית והן מבחינה תפקוד בפועל) ולא לכך כיוונתי. אם יקיימו בהם פעילויות בשבת כגון: פעילויות לילדים בשבת בבוקר, הרצאות כפי שציינת, חוגים, שוק איכרים ומה לא, עסקים אחדים ברחובות הסמוכים להם יקלטו את הרמז ואז ייפתחו בתי קפה בסביבתם. מרכזי תרבות הם מחוללי תנועה, כשהם סגורים, כל הרחוב סגור. באזורים רבים בירושלים המרחב הציבורי גרוע ונמצא בתת תפקוד ועל כן יש להשתמש במרכזי השכונות ובמרכזי תרבות לקיום האירועים הללו.
ככה נוצרת פרהסיה שזה הדבר הכי גרוע מבחינת החרדים.
ולהערתך לעניין התחשבות בציבור הדתי-לאומי – אין לי עם זה בעיה אבל מבחינתי זה תמיד שם קוד לאי אפשר לעשות בשבת – אתה רוצה לקיים “שבתרבות בלי חילול שבת בכדי שהם יבואו על הכיפק זה חשוב אך אני רוצה שיאפשרו לנו לקיים פעילויות שהן לטעמנו ולא כל הזמן מצריכות התחשבות, כגון להקרין סרטים בימי שיש בערב בבית טיילור בקריית יובל.
אגב בית הקפה שהחליף את קפה ג’ו במלך ג’ורג’ לא פותח בשבת.
מסתבר שהגלריה החדשה של בצלאל,”יפו 23″, מקיימת מדי פעם אירועים בשבת.
א.
דודו, האמת היא שבכל המינהלים הקהילתיים שאני מכיר מתקיימת פעילות בשבת: בית כנסת. אני מסכים לגבי מה שכתבת על “שם קוד לאי אפשר” וכו’, ואם תשים לב לא כתבתי “התחשבות” אלא ליצור פעילויות שגם הם יוכלו להיות שותפים להן – יש הבדל בין השניים. סרטים בימי שישי בערב בבית טיילור או במוסדות דומים? אני לגמרי בעד.
נדמה לי שאנחנו כציבור חילוני בעיר נגועים במחלת הסטטוס-קוו יותר מכל מגזר אחר. ולזה צריך לשים סוף. אולי המחלה הזו באמת נדבקה אלינו מעשרות שנות טדי, שהקפיד להיות קונצנזוסיאלי ולשמור על שקט יחסי כדי לכונן תהליכים משמעותיים (ברקת אגב ממשיך את דרכו של טדי בעניין הזה, לכן הביקורת נגדו על אי נקיטת צד חילוני היא מוגזמת בעיני). מאז שליטת ישראל במערב העיר ב-48 היתה מדיניות שלא מתעסקים עם הפהרסיה, בשם אותו סטטוס-קוו. ככה הלכה לנו כיכר השבת, דוד ילין, חצי בר אילן ועוד ועוד.
המרחב הציבורי הוא גורם משמעותי בזהות אצל אנשים שחיים בעיר. ואדם חילוני שמזהה את עצמו כירושלמי מזהה את עצמו לרוב גם כאחד שמכבד את הססטוס קוו. כך גם הם בעלי העסקים בעיר, שבוחרים לא לפתוח בשבת, נגועים במחלה. יותר מאשר מדובר בבחירה שמניעיה כלכליים (כאמור לעיל, לא חסרות הוכחות להצלחה), הם פשוט לא מאמינים שהם יכולים לעשות את זה ולהצליח – בדיוק כמו שדודו כתב, ואולי הם גם לא חושבים שזה ירושלמי מצידם.
הסטטוס קוו לא עובד יותר, הסטטוס קוו פוגע בנו יום יום – בזהות שלנו כיצורים ליברלים, מערביים ואורבניים, לא פחות מאשר אי-קיומו פוגע במגזרים אחרים. עשרות שנות קיומו הביאו אותנו למצב המתסכל שבו אנחנו נמצאים היום, לכן לא יכולה להיות כאן באמת פשרה – צריך להיות כאן מאבק. מאבק על המרחב הציבורי האורבני בשבת. אולי המאבק החילוני הכי קשה שיכול להיות. זה לא מאבק על תרבות, דיור בר השגה, קווי עירוב או בחירת ראש עיר חילוני – על אף היותם מאבקים חילוניים, תמיד הצטרפו אליהם שותפים מהשוליים, דתיים או שומרי חוק. במאבק הזה אין שותפים טבעיים שיכולים להצטרף, רק מגזר שנלחם על טריטוריה משלו בתוך כל התוהו הזה שנקרא ירושלים.
מכיון שלהזיז משהו בכיוון הזה דרך מוסדות עירוניים נראה לא ישים כרגע, למרות שהם גורמים משמעותיים יותר למשיכת קהל, נותר לתמוך ברחוב בשבת דרך המגזר הפרטי ובפרט דרך בעלי העסקים שפועלים בו. גם התקהלויות אזרחיות מסוגים שונים יכולים לתרום למסה רצויה. דוגמאות: ברל’ה של ירושלמים יכול להתקרב מגן סאקר לגן העצמאות; קיום של ירידי יד-שניה (מהם יש אינפלציה בימי שישי) בשבת בצהריים במתחמים שפעילים איכשהו בשבת (הלני-אריסטובולוס, בן-שטח – בן סירא, שושן, דורות ראשונים); שוטטות-שבת בדירות; מיני פסטיבלי “בתים מבפנים” באזור מרכז העיר וכו’. אלו פעילויות שנוכחנו לראות כי הם בהחלט מושכים קהל. אם הם יתקיימו בקביעות ולאורך זמן, אז הם יוכלו לעשות שינוי ברחוב.
בקיצור, יש דברים שאפשר לעשות חוץ מלשבת פה ולקוות שמאן דהוא יפתח בשבת. רובם המוחלט לא יפתח כמו שרובנו המוחלט לא היה פותח. צריך לתת להם (ולנו) סיבה מספיק טובה לעשות את זה.
יאללה, באנו חושך לגרש.
בשורה חדשה בעירנו
(עמית מתנצל על הפרסומת הגלויה אבל זה למען מטרה טובה)
אטליז חדש העונה לשם “אטליז העגל והטלה” נפתח בדרך חברון 47 במקום בו שכנה פיצוציית אובאמה, הבשורה והחידוש כמובן שהמקום יהיה פתוח גם בשישי ובשבת.
ימים ראשון – שבת 8:00 – 20:00
טלפון: 02-6507444
כן ירבו!
(המקום זה עתה הוצא מהניילונים ואפילו אין קישור)
ראיתי אותו במסעותיי בדרך חברון. נחמד וטוב, אם כי גם כחילוני גמור אני מתקשה קצת להבין מה הרבותא דווקא באיטליז הפתוח בשבת. יש שלל דברים אחרים שהייתי מעדיף שיהיו פתוחים בשבת (רצוף! מ8 עד 20!) מאשר אטליז דווקא. שיהיה להם בהצלחה.
הראל
הראל,
לטעמי החשיבות היא שעד היום לא היה מסחר קמעונאי פתוח בשבת אלא רק פיצוציות ומסעדות/בתי קפה. צריך להתחיל לעבוד בשיטת הסלמי, ואז בתקווה נקבל גם פתיחה של פונקציות מסחריות נוספות.
מסכים עם הראל, הן כחילוני והן כצמחוני, אבל גם עם דודו – “שיטת הסלמי” זו בחירה מוצלחת של מונח בהקשר הזה. אישית, מה שהייתי שמח למצוא פתוח בשבת זו רחיצת מכוניות באזור תלפיות, בלי התורים הנוראיים של שישי בבוקר – אבל האמת שאני חי טוב גם בלי זה. עם זאת יש לי הסתייגות מסויימת מהדברים של דודו על העדר מקומות של מסחר קמעונאי הפתוחים בשבת – המינימקרטים שבדרך חברון ובמקומות אחרים לא נחשבים? ועוד לגבי מסחר קמעונאי בשבת – אני לא מתלהב ממקומות דוגמת שפיים, מעין אורגיה של מסחר קמעונאי. אני מעדיף מקומות בילוי על פני חיזוק של תרבות הצריכה והקניונים.
עמוס,
רשמתי “שעד היום לא היה מסחר קמעונאי פתוח בשבת אלא רק פיצוציות ומסעדות/בתי קפה”. על אף שיש התנגדות רבה לחגיגות השופינג בדומה לאלו המתקיימות בשבתות בצומת בילו וגעשפיים, אז לטעמי זה כן חסר כי עובדה שירושלמים רבים נוסעים למקומות אלה (על אף שזה מעיד על בעיות נפשיות מסוימות).
שנית – פרהסיה, פרהסיה, פרהסיה וחילול שבת המוני – זה שם המשחק, לא משנה איך, חשובה האיכות אך גם הכמות, בירושלים חסר מקום עם רצף ומסה של מקומות מסחריים שפתוחים בשבת – מתחם הרכבת לשמחתנו יספק מענה לכך מבחינת מסת הבילויים המתוכננת (לא מסחר קימוענאי וזה בסדר ואף נדרש שם) והתמהיל (תרבות פנאי והסעדה).
דודו –
ההסתייגות שלי היתה לגבי הוצאת המינימרקטים מקטגוריית המסחר הקמעונאי. אלו לא פיצוציות אלא חנויות הפתוחות בכל השבוע וגם בשבת עם מבחר של מוצרים.
ווואו הולך להיות לנו כסאח על העניין הזה.
אם המשמעות של ראש עיר חילוני תהיה אורגיית קניות בשבת בירושלים, נצטרך להעדיף ברית עם ראש עיר חילוני.
ראש עיר חרדי התכוונתי.
דתי לאומי: פרויד…
דודו: מה, מתחם הרכבת המאגניב שיבב”א יפעל בשבת קודשנו בעיה”ק תובב”א תוך חילול השם המוני בפרהסיה?!? אתה בטח מתלוצץ…
הראל
דתי לאומי,
אולי יש לך בעיות של הבנת הנקרא
הראל,
בהזדמנות אספר לך
דודו,
נראה לי ששכחת את ה”לא” במשפט שכתבת על המסחר הקמעונאי במתחם הרכבת.
דל”מ- אני בעד להיצמד לכללים מוסכמים, מינימום חילול שבת, כן לתחב”צ, תרבות ופנאי. לא למסחר קמעונאי.
בואו נחזור לנושא… כבר עברו 9-10 חודשים והרבה השתנה. מתי יוצאת רשימה מעודכנת?
קפה אמיל לשעבר במושבה ובשוק, נפתח בגרסה מחודשת, כפאב, ברחוב הורקנוס.
הפתיחה מחר בערב.
בשביל זה הם עזבו את ההצלחה בשוק? מעניין יהיה לראות איך ייראו וכמה ימשיכו את ההצלחה.
חשבתי שזה בנוסף ולא במקום. נקווה שיצליח בכל אופן.
אני שמעתי מבעלי עסק מצליח אחר בשוק (לא אגיד מי) שבעל הבית ניסה להעלות להם את שכה”ד בערך ב-300 אחוז. אז יכול להיות שאמיל פשוט נהדפו מהשוק החוצה. זה מחיר הצלחתו של השוק. מחיר רע.
הראל,
דוגמא מצויינת לדיונים שאנו מקיימים כאן על הצורך בלשמר תהיל באזורים אורבאניים מוצלחים, נקווה שהשוק לא יילך בדרכו של עמק רפאים.
לעניין שאתך על מתחם הרכבת, אופי המתעניינים גורם לי להסיק זאת, שנית המתחם אינו בבעלות העירייה ועל כן אינו כפוף לעוולות הסטטוס קוו.
דת”ל לסוגיו,
אם אתה לא מבין שלאוכלוסייה החילונית בירושלים יש צורך בפעילות בשבת, כל פעילות, אז בהתאם לעולם המושגים שלך אומר לך שמשבוע הבא נאסר עליך ללכת לבית כנסת בשבת. האם זה נשמע הגיוני בעיניך?. בגלל הגישה האבסולוטית ו”הבלתי מתפשרת”של הממסד הרבני והדתי לסוגיו קיבלתם חגיגות שופינג בימי שבת וחג ב-95% מהמדינה.
אם חלקים גדולים בציבור הדת”ל אינם מבינים שאיפשור שכזה (נניח ברוח אמנת גביזון-מידן) הוא אחד מן הדרכים להמשיך ולרתק אוכלוסיה חילונית וצעירה לעיר, אז כנראה שאת הברית עם ראש העיר החרדי כבר כרתתם.
אני כבר כתבתי זאת בעבר, אנשים שעברו להתגורר בירושלים בשנות ה-60 וה-70 ידעו מראש שזהו אופי העיר והסכימו לקבל זאת. עם השינוי באורח החיים והעלייה באיכות החיים, חילונים רבים החלו לשאול עצמם, גם בתחום זה, מדוע שנסתפק בכך ומשלא סופק להם פתרון נאות בחרו להגר לכלל כיווני מערב.
אתה יכול לטעון שזהו אופי העיר, אם כן עם אופי שכזה אל תתפלא שהציבור החילוני מבקש לבנות את חייו במקום אחר ושאחרים אינן מעוניינים לבוא ולהתגורר כאן. הסטטוס קוו למעשה סירס את הפרהסיה הציבורית בימי שבת והוא נעשה חד צדדי.
אם מנהיג סיעת המפד”ל בעיריית ירושלים יוצא נגד שוק חולצות שמתקיים בשבת בסינמטק (שהיה הצלחה גדולה ובפועל הוכיח את הצמא הקיים בעיר לאירועים שכאלה יחד עם אירועי “בתים- מבפנים” וברל’ה של ירושלמים) בעוד החרדים אינם מעיזים לדבר, אז זה מעיד, לטעמי, על ההקצנה וההתחרדות בנושאי דת ומדינה, שעוברות על הציבור הדת”ל.
כמה דיווחים: ה”סופרמרקט” בשלומציון היה פתוח היום אחה”צ. על-פי “מסיבות בטחוניות” חגגו בבירמן אתמול בלילה את השנה החדשה. לא יודע אם זה חד-פעמי או מבשר על שינוי.
עמית אחר,
בירמן פתוח מזה זמן מה בימי שישי בערב, ולפעמים אף בשבת בצהריים (אני מניח שזה קשור גם למזג האוויר).
קצת קשור: סגירת “בית התה של יאן” (http://www.mynet.co.il/articles/0,7340,L-4006366,00.html) די מפריכה את תיאוריית הקונספירציה של “מקרוני”.
עמית על זה אני חזרתי ואמרתי
הציעו לארז ממקרוני לעשות שינוי פנימי ולהגדיל את המטבח לעמוד בתקנות משרד הבריאות, וניסו למצוא לו פתרונות נוספים, הוא פשוט החליט להציג עצמו כנרדף.
אגב גם את “הסופרמרקט” בשלומציון סגרו בשל בעיות של רישיון עסק והנה מסתבר שהוא פותח בשבת.
דודו (לסוגיו)
אמנת גביזון מידן היא נקודת פתיחה לא רעה בכלל.
אבל ממך אני שומע על מלחמה חד כיוונית.כמה שיותר מסחר.כמה שיותר פרהסיה.
השאלה היא עקרונית.
האם אפשר להגיע להסכמה על פרופיל מוסכם ,מור אור לס, לשבת כפי שהיא צריכה להראות בבירה.
דתי לאומי
פרהסיה, אם מישהו עדיין לא הבין, זו אחת מן הדרכים להילחם/להאט/למנוע תהליכי התחרדות.
האם אתה חושב שבמקרה אדון לופוליאנסקי לא קידם את הארנה, האם אתה חושב שישיבת בעלז (הממוקמת בתחילת רחוב אגריפס או יותר נכון הרב שמאול ברוך), במקרה מתחננת לעזוב את האזור בשל המראות של בנות ישראל אשר פוגעות בנפשן של תלמידי הישיבה, האם אתה חושב שבמקרה החרדים מבקשים לקדם את חוק שעות פתיחת וסגירת העסקים, האם אתה חושב שבמקרה החרדים מנסים למנוע בניית מגרשי ספורט בבית וגן כחלק מתכנית בניית המתנ”ס, האם אתה חושב שבמקרה ישנה התנגדות לבניית מגרש הפוטבול החדש ברמות?.
http://www.nrg.co.il/online/54/ART2/196/608.html?hp=0&loc=164&tmp=2009
העירייה רוצה לבנות מגרש ספורט , לבקשת המינהל הקהילתי בשל המחסור בשטחי/מבני ציבור, והאוכלוסיה החרדית מתנגדת וחברי המועצה החרדים מתחילים להשתולל וזה עוד בשכונה מעורבת.
מה שאני לא מקבע היום אני לא אוכל לעשות בעתיד.
ובתגובה לדבריך, בגלל שהשבת נראית כפי שהיא נראית בבירה, האוכלוסיה החילונית עוזבת את העיר כי אין מענה לצרכיה ביום החופשי שלה.
ומלבד זאת מי קבע שהשבת בירושלים צריכה להיראות כפי שטוב בעיניך, ולא ככזו שמזמינה ומאפשרת לכלל הציבורים?.
אם העירייה מספקת לך בית כנסת, סוגרת רחובות בשכונות החרדיות, מדוע היא לא יכולה לאפשר לי ללכת ל”בית כנסת” שלי?.
דתל”מ, התשובה היא כמובן-לא!
ההנהגה החרדית לא תרשה לעצמה לחרוג מתפיסת נוהגי השבת בירושלים.
זו בדיוק הסיבה שה”סטטוס-קוו” הוא בעיטה לביצים החילוניות ולא קונצנזוס של פשרה כפי שאוהבים להציג לנו..
זה שאני ואתה מכירים ומעריכים את אמנת גביזון מידן בעיקר מצביע שהם לא יקבלו אותה..
דתי לאומי מודאג,
כדי שאפשר יהיה בכלל להעלות על הדעת שהאמנה תתקבל, צריך שתהיה אותה מלחמה (שהיא ממש ממש ממש לא חד-כיוונית – רק עכשיו התחלנו *להשיב* מלחמה). מאוד סביר שנקודת האיזון שנגיע אליה *בעקבות* השבת המלחמה תהיה די דומה למה שהוסכם באמנה. אילו היה ניתן לקבע את האמנה הזו כפי שהיא, ברוח טובה – הייתי תומך בכך באופן אישי. לצערי זה לא כך. אגב, אני זוכר בהרב מדן עצמו אמר בריאיון (לבשבע?) שאחת הסיבות שהוא החליט לחבור לאמנה הזו היא רצונו למנוע חילולי שבת במסגרת המסחר וכד’. יתכן כמובן שאמר זאת כתשובה מתחמקת (בכל זאת, אנחנו מדברים על בשבע).
בן – ודאי שהחרדים מחוץ למשחק.אני מדבר על חיזוק הברית הציונית בעיר.דת”לים וחילונים.הברית הזאת חשובה לי ואני מוכן ללכת מאוד רחוק בשבילה. יותר רחוק ממה שאתם מדמיינים.
ערן ודודו – יש הגיון מסוים בדרך שלכם , ללכת בקיצוניות כדי להביא לאיזון בסופו של דבר.
החשש שלי הוא שהקיצוניות הזאת תוביל לקרע בחיבור שדברתי עליו.זה חתיכת סיכון.איך אני אצליח למכור את ברקת לחברים החרדלים שלי , tם הם יוכיחו שהוא מוביל (או אפילו מובל ל)מגמה קיצונית כזאת?
מסכים בהחלט, ולכן אני לא מקדם פתיחה של חנויות בגדים וכד’ בשבת. מעדניות זה על הגבול (ואני מדבר כאן בשם עצמי בלבד כמובן). אבל מסה של מקומות בילוי ותרבות – בהחלט כן, כדי שהצד השני (לצורך העניין – חבריך החרד”לים) ירצה שזה לא יתפתח מעבר לכך, ויהיה מוכן להגיע לפשרה על סטטוס קוו “חדש” (הרי זה לא באמת חדש).
קראתי שפרינסס מרי נסגרה (זה לא כ”כ מפליא אותי. אף פעם לא ראיתי שם יותר משני שולחנות מלאים, וגם זה לעתים נדירות).
אם הבנתי נכון (לפי שמות המעורבים, אבל תמיד יש הפתעות), מה שיבוא במקומה יהיה גם לא כשר, כלומר פתוח בשבת. מי יודע, אולי הדבר החדש הזה יחזיר את הכיף למקום שלא הצליח לשחזר את ההצלחה של ימי צ’אקרה.
מיתוס שמתחת למשביר (ליד מיסטר זול) נסגרה, במקומה יש מסעדה רוסית. סביר שגם היא פתוחה בשבת.
סופר ממילא בשלומציון המלכה פתוח בשישבת -אזרו אומץ אחרי שעברו סיכול ממוקד בעת הפתיחה (סמוך לפתיחת חניון קרתא).
אפרופו פרינסס מרי מזה כשנתיים-שלוש שמתחם שלומציון המלכה ניצב בפני משבר והוא אינו עוד מרכז הבילויים והברים שהיה לפני כ-5-7 שנים. הרחוב עובר תהליך של עמק רפאיזציה, שינוי אופי עסקי הבילוי בדגש על הסעדה וחדירה של תעודות כשרות ברוח מתחם ממילא (דונה פרסקה במקום הדיאז, ואפל-בר במקום פאב שלומצי, המושבה 54 במקום האושו, לוגוס במקום האופן, שהצטרפו למסעדת נויה הדוחה הנמצאת במיקום אסטרטגי ולקופי שופ שייפתח וההתכשרות של הבלאק בורגר) ויציאה וסגירה של ברים/מסעדות כגון: הסול, ממילא/סאיורי’ס קאטאנא, ג’קסי,מאסטר-בר יחד עם המעבר של הצ’אקרה שהיוותה אבן הראשה עליה נשען הרחוב.
השאלה המרכזית הינה לאן ייטה הרחוב בעתיד בייחוד לאור השיפוץ שמתכננים בו, האם ייתכן שהרחוב יחזור להיות רחוב של חנויות רהיטים, רחוב של משרדים?
לא כ”כ הבנתי את הקשר בין התהליך שעובר הרחוב לבין מקומות כשרים שנפתחים בו.
אגב, בלאק הפך כשר גם בעזריאלי בערך באותו זמן שהסניף בשלומציון הפך כשר, כך שיתכן שלפחות במקרה הזה מדובר במהלך יותר נרחב של הרשת, ולא קשור לרחוב.
אתר ארצי בנושא:
http://www.shabatopen.co.il/
ברגע ששלומציון הפסיק להוות מתחם בילוי מרכזי לאוכלוסייה החילונית (חלק עיקרי מהפעילות נדדה לרחוב המלך גורג’, לרחוב בן-שטח ולשוק) נכנסו מסעדות כשרות בעקבות ההשפעה של ממילא (המלון והמתחם)
חנויות רהיטים אולי לא, אבל שמתי לב שהרחוב התמלא בגלריות לתיירים (גם קודם היו אבל לא בכמות כזאת).
בשבת שעברה הלכתי עם דודו בשעת צהריים בשלומציון, והייתה חנות אחת פתוחה (חנות של חפצים לבית. לא היה ברור אם היא באמת פתוחה, או שסתם היה שם מפגש בין כמה אנשים שקשורים לבעל המקום.
הסתובבתי עכשיו במרכז העיר. כיכר בית הדפוס הייתה שוממת – הינקיס הרי נסגר לצערנו, ועדיין לא נפתח משהו במקומו. גם הבלו-הול היה סגור. בהתחלה כמעט חטפתי התקף לב, אבל אז ראיתי שכתוב שהם בשיפוצים. מקרה דומה קרה כשעברתי ליד הבולינט – גם הם בשיפוצים. אגב, הבירמן בהחלט פתוח.
אה, שכחתי לכתוב את מה שבשבילו בכלל פתחתי את התגובה –
הלכתי גם ברחוב יפו אתמול, והיה בהחלט נעים ללכת ברחוב הרחב שהוא הפך להיות. אנשים משתמשים בו למעבר בין מקומות שמצפון למקומות שמדרום, אבל בלט המחסור במקום שפתוח על הרחוב עצמו.
גם אנחנו היינו ביפו אתמול (שישי) אחה”צ. נראה באמת יפה ומיוחד. ישבנו בגלידה “אלדו” על הרחוב ממש, מוזיקה ממדרחוב בן יהודה הגיעה גם לשם והיה ממש נחמד (אבל היה קצת קריר ואולי לכן לא נראו מקומות רבים פתוחים על הרחוב עצמו). אפשר ליהנות ממראה הבניינים היפים, חלקם אולי גם נוקו לאחרונה (לפחות נראים נקיים). יכול להיות אחלה של מדרחוב אירופי. גם המשביר הנבנה במהירות בכיכר ציון דווקא נראה די יפה. אם מצליחים להגיע לאזור, למצוא חנייה (במה שנשאר באזור) ולא לחשוב על רחוב אגריפס החנוק (מכל בחינה אפשרית) המשלם את המחיר – זה יופי.
ואם כבר אני מגיב על בילויי סופ”ש בעיר: טיול בוקר שבת עם בת הזוג והכלבה, לאורך פארק המסילה ועד גבעת התנ”ך וחזרה לבקעה מגלה הרבה פריחה אביבית (ונראה שאפילו יותר בכביש הגישה לכנסייה הסקוטית לשם לא נכנסנו), הרבה ירוק במבט לכל כיוון מגשר הסינמטק, עבודות פיתוח מתקדמות בקטע השני של פארק המסילה (מעבר לדב”ל) וברמת גימור הרבה יותר מוקפדת – כייף לראות את זה, ולעומת זאת הרבה לכלוך, צואת כלבים ורמת גימור מחפירה בעבודות על הפארק בקטע הראשון, בין בקעה למושבה. חבל שלא מסיימים את העבודות בקטע שנושק לפייר קניג – המקום מתמלא לכלוך, חלוקי הנחל שהונחו ליד הפסים מתפזרים, אין מספיק פחי אשפה – מצער שאי אפשר יהיה לראות את זה אף פעם כמו שזה צריך להיות. אפשר רק להתנחם במחשבה שהקבלן הזה כנראה כבר לא יזכה בפרוייקטים כאלו.
בשישי האחרון קפצו אלינו זוג חברים ולקחנו אותם לשוק יד שנייה בחצר של התקליט. היה שם מופע של אחד “רימוך” ולהקתו- היה בן-זונה!! פשוט אוירה מעולה עם הלהקה הנכונה. בשלב מסויים הם חתכו משם ואמרו שהולכים להופיע בעיר…ואכן פגשנו אותם באמצע השוק נותנים מופע שהיה פשוט תופעה מגניבה באמצע כל הקניות של שבת. אני מקווה להעלות קישור עם קטעים מצולמים משם..
דרך אגב, גם מחוץ ל”הולצר ספרים” היה איזה בחור שעשה רגאי משעשע.. כן ירבו.
בגיליון טיים אאוט הקרוב תהיה כתבת שער שכותרתה – “פתוח בשבת”.
הופעה בבנייני האומה לפני צאת השבת? זה חידוש.
http://www.facebook.com/event.php?eid=183764598328392
אגב, על-פי טיים-אאוט, חנות התופים שברחוב יעבץ 3 (סמטה קטנה, תת-מקבילה לקינג ג’ורג’ – יוצאת מיפו, חוצה את מרדכי בן-הללה ומגיעה להסתדרות), תתחיל לתפקד גם כבר זולה (בשורוק), כלומר בירה ונגינה על שטיחים. המקום ייקרא ג’מבה בר ויהיה פתוח בשבת.
שעת ההופעה בבנייני האומה נראית לי כמו טעות הקלדה.
רחוב יעבץ – במקום ההסבר הארוך יכולת פשוט לכתוב “סמטת בהרי”.
בחיים לא שמעתי על השם סמטת בהרי. למה היא נקראת כך?
אל ביר – מקום חדש נוסף:
http://www.nrg.co.il/online/54/ART2/233/514.html?hp=54&cat=869
על שם חנות הפיצוחים המיתולוגית.
במקום פרינסס מרי נפתח Simple, בר-שף
פתוח רק בערבים, כולל שישי כמובן
שלומציון המלכה 18
02-6244995
רשימת פתוח בשבת עדכנית, במוסף יום ירושלים של עיתון ירושלים מאתמול
על הכוונת של כיכר השבת?
http://www.kikarhashabat.co.il/מחללי-השבת.html
הבית קפה- בר שהולך להיפתח בעוד כשבועיים ברחוב הלל יעבוד 7 ימים בשבוע מהבוקר עד השעות הקטנות של הלילה.
שני מקומות חדשים נוספים
הסדנה 24 (במקום שמיל במעבדה ז”ל)
בראסרי עין כרם צמוד למעיין
ומהצד השני של רחוב הלל – מיה בר נסגר. כשעברתי שם בתחילת השבוע המקום נראה סגור אבל לא הייתי בטוח. עכשיו קראתי בידיעות ירושלים שהוא נרכש ע”י אדם דתי שמתכוון להפוך אותו לבר כשר.
אני מקווה בשביל הבריאות של כץ שהוא לא יודע על זה…
מיה בר נסגר? תמיד הייתי בטוח שהמקום הזה ממש מצליח. מצד שני באמת הרבה זמן לא נתקלתי בפרסומות שלהם (ובעבר היו מלא). חבל על דאבדין.
מי זה כץ?
אסף,
אתה מתכוון ל”ברטה”? אם כן זה מצוין, סוף-סוף יהיה משהו פתוח בצד השני של הרחוב.
כן ברטה… מישהו אמר לי שהוא קרא בעיתון ירושלים לפני שבוע שזה יהיה פתוח גם בסופ”ש. אגב המיה בר אכן נסגר לצערינו, לא ברור לי למה
מה לא ברור? הם קיבלו “הצעה שלא יכלו לסרב לה”.
עמית האחר,
מה זאת אומרת?
כ”ץ – בעלי הסינדרום
מיה סגרו מטעמים אישיים- רוצים לעשות משהו אחר. שותף שלהם לשעבר קנה מהם את המקום וייפתח משהו אחר- אני לא יודע מה בדיוק וחשוב לא פחות- מתי פתוח. אלכוהול יהיה שם.
הסדנה 24 שווה ביקור, למרות שהוא זורם עם הטרנד המוזר של כל המנות בגודל בינוני.
למיה בר היה חן מיוחד..
בזמן שישבתי שם לפני שלושה שבועות שוטט על כף רגלי ג’וק בגודל של עכבר.
קוראים לו משה, לא חן. והוא לא כל כך מיוחד.. :-)
לא יודע. זה מה שהיה כתוב בעיתון.
נראה כמו משהו מעולה לשבת הקרובה:
http://www.facebook.com/event.php?eid=159508614124009¬if_t=event_invite
זה בשבת הבאה 20/8/2011
עדכונים
סימפל(פרינסס מרי לשעבר) נהיו כשרים
סטארדסט נסגר
בר חדש נפתח ברחוב הלל 33 “החבית” שמו יהיה פתוח בשישי בערב
הייתי היום בהורקנוס. אמיל בית מרזח (שתמיד היה נראה לי כמו אמיל לא-סגור-על-עצמו) השיב כנראה את נשמתו לבורא, אף שבקבוקי הוויסקי עוד ניצבים מאחורי הבר. במרחק קצר משם, מקום חביב מאוד שנקרא “העליה” (ליד בנק מזרחי בהלני המלכה) ופתוח בשבת בצהריים. שיחזיק מעמד אמן!
דודו – מה יהיה עם הכיכר הסודית והמסקנה הזו ברחוב אריסטובולוס, מאחורי אמיל בית מרזח? איזו כיכר חמודה! אילו רק מישהו היה יודע על קיומה!
מקום חדש ולא כשר במקום שמיל: http://www.rest.co.il/sites/Default.asp?txtRestID=12118
אמור להיפתח השבוע. נראה שיש סיכוי. אמן ואמן. יהיה להם יותר סיכוי אם ישכנעו את זאפה לפתוח בשבת.
הכיכר הקטנה והמסכנה שמאחורי אמיל/הצריף היא חלק מרחוב אלישר. גם אני לא מצליח להבין למה אין בה כלום (הייתה מסעדה אתיופית שנסגרה). זאת כיכר פריזאית ממש.
היהושע בר גם התחיל להיות סגור בשבת והפך להיות כשר. חבל!!
ברטה – בית קפה/מסעדה חדש ברחוב הלל פשוט מקום נהדר עם אוכל נחמד, הם גם מוציאים כסאות לרחבה המרוקנת כבשגרה, נראה נפלא!
בית הקפה החדש והלא כשר נפתח במקום קפה ג’ו ברחוב המלך ג’ורג (בבניין של הצ’אקרה),
חזרנו עכשיו מהמקום
חלל מצויין, מעוצב בפשטות תעשייתית וגולמית, רהיטים מהבית
ההפתעה והשמחה על הפנים של העוברים והשבים משובבת לב
עונג שבת אמיתי
וכמובן האוכל מבית הצ’אקרה איכותי כמובן, אי אפשר לטעות.
משמח לשמוע שסופסוף המיקום המצוין לא מופקר לרוחות, ויש בו בית אוכל. אבדוק עוד השבוע :)
רחוב הורקנוס הולך ומצטופף במסבאות.
הלילה יפתח פאב הוידאו (קומה מעל הקסטה) וממש בקרוב בפינה עם החבצלת יפתח המיטה (Mitte).
שבת שלום
http://i.watap.net/nrg?goa=54/ART2/227/054&ref=mredir2
זוכרים את הכתבה הזו?
לשמחתנו כלכלה וביקוש גוברים על כל איסור או על החלטות מפגרות שנובעות מעיוות של הדת.
חנות המנטה בצומת פת פתוחה בסופ”שים
מרצ הוציאו חוברת פתוח בשבת בירושלים
http://www.newmeretz.org.il/pics/files/229.pdf
לא הכי מעודכנת
התכוונתי לכתבה הזו
http://www.nrg.co.il/online/54/ART2/227/054.html
בכל מקרה הם כאמור פתוחים בסופ”שים
דודו, למה לקשר חדשות ישנות ורעות לידיעה חיובית? יש אנשים שעלולים לפתוח את הקישור לפני שהם קוראים את מה שכתבת שורה אחת אח”כ ומהעצבים לשכוח לבדוק את תאריך הכתבה וגם לא לקרוא שוב את מה שכתבת בהמשך…
מלה ביסטרו (האח של המלה בר) החליף את אגווה הלא מוצלחת בעין כרם
http://www.mynet.co.il/articles/0,7340,L-4182043,00.html
בתוך כל המלל שכחו לכתוב שהסופר של שלומציון מיקם את עצמו מחדש והגדיל את שטחו, על הצומת ומול ממילא והוא כמובן פתוח 24/7. בשעות הערב והלילה של שישי פשוט מסתנוורים מהבוהק הלבן שפורץ ממנו ומאיר את כל הרחוב.
החרדים “מסמנים” 3 מסעדות אתיופיות ואת קפה צ’אקרה…
http://www.nrg.co.il/online/54/ART2/337/660.html?hp=54&cat=869&loc=148