שעת חירום
24 01 2012הקרב מגיע לשעת הכרעה. אחרי הקלות המס, החינוך חינם לגיל הרך ושאר הבשורות שיצאו מהקיץ האחרון מגיעה הגרנד פינאלה, הנושא שהוציא את ההמונים לרחובות- הדיור. לצערנו אין כאן בשורות. כפי שנכתב כאן ובמקומות אחרים לפחות מאאתיים פעם- שר הבינוי והשיכון מתכוון לקבע את הקריטריונים לדיור באופן שייטיב עם המגזר החרדי, כפי שהיה עד היום ואף יותר מזה. מעמד הביניים יצא לרחוב- החרדים יזכו בהטבות. העניין עם שר השיכון שהוא מתוחכם, הוא מבין מצוין תקשורת, הוא לא מתבייש לשקר ולקרוא לאחרים שקרנים, הוא הרבה יותר מהתדמית הממוצעת של הש”סניק גס הרוח (נסים זאב לדוג’). הוא תופר קריטריונים לחרדים בלי לקרוא לילד בשמו, הוא מתנגד לקריטריון של מיצוי כושר השתכרות כתנאי לדיור מתוך דאגה “לשכבות החלשות” והוא זורה חול בעיניים של כולנו. הכתבה המצויינת הזו בגלובס מסבירה יפה מאוד למה הקריטריונים של אטיאס תפורים.
זה כבר לא חשוב מה אנשי רוטשילד דרשו או לא. זה לא הזמן להתחשבן. כפי שבנושא הגיל הרך שררה תמימות דעים בין אנשי רוטשילד לטרכטנברג- כך גם בנושא הדיור. שינוי הקריטריונים כאן ועכשיו, ללא אפליה וללא ספירת מספר ילדים במשפחה וותק בנישואים. יש עוד המון לעשות בתחום הדיור: לחייב הקצאת דיור בהישג יד גם על קרקעות פרטיות, לאפשר לרשויות המקומיות לקבוע קריטריונים, לבנות הטבות מיסוי ליזמים ומנגנוני בקרה על הזכאות וההקצאה. הממשלה עוד לא שם. 30 שנה לקח לה ליישם חוק חינוך חינם לגיל הרך. מעניין כמה זמן יקח עד שיהיה כאן דיור בהישג יד. אבל אסור לוותר. אם יש כלים קיימים- מחיר למשתכן ודיור להשכרה, הקריטריונים בהם חייבים להיות מותאמים לכלל האוכלוסייה ולא לשרת את קהל בוחריו של שר השיכון.
זוהי שעת חירום. ההכרעות תתקבלנה בשבוע הבא ואם חפצי חיים אנחנו- זה הזמן להילחם.
יש בגלובס כתבה דומה, רק בלי בלבולי מוח, אלא רק העובדות:
http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1000718766
כנראה שמשהו אצלי דפוק:
אני רואה שם 55% מהדירות לבעלי שני ילדים ומטה. זה לא נשמע לכם הוגן? ליכטמן כותב שזו עדיפות ברורה למספר הילדים, שיוצרת הטיה לכיוון החרדים – אני לא רואה את זה.
עדיפות לנכים מרותקים לכיסאות גלגלים – סביר?
עדיפות לנשואים, לפי מספר שנות הנישואין, עד 10 שנים. זו לדעתי הטיה נגד החרדים (שלרוב קונים דירה איך שמתחתנים, בניגוד לחילונים, שיחכו כמה שנים עם הרכישה הזו) או לפחות לא בעדם. לגבי עצם הרעיון של העדפת משפחות על יחידים – לדעתי אם אפשר היה לתת לכולם דירות בחינם זה היה הכי טוב, אבל אם צריך קריטריונים, אז משפחות (ובכלל זה זוגות ללא ילדים) יותר צריכים ברגע הזה בחיים את הסיבסוד של המדינה.
עדיפות לבוגרי שירות צבאי\אזרחי\לאומי – זה אולי בעייתי מבחינות אחרות, אבל גם כאן נדמה לי שאין העדפת חרדים.
עדיפות לשירות מילואים פעיל – אולי לא מספיק מודגש מבחינת ניקוד, אבל יש כאן מישהו שלא מסכים עם הרעיון?
אוקיי – אז נשארנו עם מיצוי כושר השתכרות, שלא מופיע בקריטריונים שיציע אטיאס למועצת מקרקעי ישראל. על זה שווה להלחם – אבל לגבי כל היתר לא בדיוק הבנתי את הבעייה. אשמח להבהרה.
כשאתה אומר “30 שנה לקח לה ליישם חוק חינוך חינם לגיל הרך” אתה מתכוון “30 שנה לקח לה להודיע שתיישם את חוק חינוך חינם לגיל הרך בשנה הבאה”.
בין הצהרות לבין יישום המרחק רב, ובדרך כלל החברים ברחוב קפלן 1 דואגים לזה שהוא יהיה אינסופי.
יאיר-
אנסה להבהיר בעזרת הידע המוגבל שלי.
אחוז המשפחות החרדיות בעלות 3 ילדים או יותר גבוה בהרבה מאחוז המשפחות בעלות 3 ילדים או יותר בכלל האוכולוסיה היהודית. למעשה, אתה מגביל כמחצית מהדירות למשפחות חרדיות.
העדיפות לבוגרי שירות צבאי/לאומי ניתנת רק למחצית מהדירות. מעניין אותי מה החפיפה כאן: האם מדובר באותן דירות המיועדות למשפחות בעלות שלושה ילדים או יותר? כי על דירות אלו במילא לא יתחרו יותר מדי משפחות חילוניות, כך שההעדפה של בוגרי שירות צבאי/לאומי לא תבוא לידי ביטוי.
חרדים רוכשים דירות כי זה זול להם יותר. זה מין מעגל קסמים כזה. לפני שנה ביררתי בנוגע לזכאותי ב”מחיר למשתכן”. לתדהמתי, נדרשתי למלא את מספר האחים שיש לי ומספר האחים שיש לבעלי. מסתבר שגודל המשפחה שממנה אתה מגיע משפיע על זכאותך… בנוסף, הפרוייקטים במחיר למשתכן ממוקמים באופן חשוד בבית שמש, באלעד ובעוד כל מיני יישובים שקורצים לציבור החילוני.
אז נכון שזוגות חילונים רוכשים דירה בשלב מאוחר יותר בחיים, אבל הם לא עושים זאת מבחירה.
נכון, אף אחד לא כותב במפורש “חרדים יקבלו דירות על חשבון חילונים”, אבל זה היופי באפליה: אפשר לנסח כללים כאילו אובייקטיבים שבעצם מטיבים רק עם מגזר אחד.
נעשתה כאן עבודה מאוד מתוחכמת שרוב הציבור שלא נכנס לנתונים פשוט לא יזהה אותה:
הקריטריונים שנראים כאילו רלוונטים לכלל האוכלוסיה למעשה גורפים פנימה באופן משמעותי את המשפחות החרדיות על פני החילוניות העובדות. נראה לי שצריך להאבק ב2 טקטיקות נפרדות – לנסות להסביר את מהות “התיקונים” בניגוד לדרך השיקרית שמציג אטיאס(זה יהיה קשה), ולהדגיש את ההתעלמות המכוונת מקריטריון של מיצוי כושר השתכרות. הטקטיקה השנייה יותר ריאלית כי קל לשווק את הרעיון שכרגע משמעותו – מי שעובד לא מקבל, מי שמתבטל מקבל.
וחשוב להפריד בין מסלול דיור ציבורי לדיור בהישג יד, אטיאס מעדיף שתקשורתית הציבור שלו יאבק מול המגזר החילוני היצרני מאשר מול העניים החלשים, טיפש הוא לא.
יאיר,
בוא ניקח לדוגמה שני זוגות שמתמודדים על קבלת דירה במסגרת התוכנית.
זוג א’- שני חילונים בני 26 ששני בני הזוג שירתו בצבא, הבעל 3 שנים הואישה 2.5, הבעל עושה שירות מילואים פעיל 25 יום בשנה בממוצע, הם התחתנו עכשיו ועוד אין להם ילדים
זוג ב’- שני חרדים בני 26, האישה עשתה שירות לאומי של 12 חודשים, הבעל לומד בישיבה, נשואים 6 שנים ולהם 3 ילדים.
שני הזוגות מתגוררים כיום בשכירות. אני מניחה שלא כל הזוגות החרדים רוכשים דירה ברגע חתונתם והדבר גם משתקף מהנתונים בכתבה של גלובס שעמית קישר
לזוג א’ יש ניקוד של 20 נקודות והיצע הדירות העומד לראשותו עומד על 20% מסך הדירות בתוכנית
לזוג ב’ יש ניקוד של 63 נקודות והיצע הדירות העומד לראשותם הינו 45% מסך הדירות.
איך זה לא מפלה לטובה זוגות חרדים?
אני לא נלחם כאן לטובת אטיאס, ועם רוב הדברים שאמרתם אני בסה”כ מסכים, אבל נדמה לי שאתם\אנחנו בכל זאת קצת נסחפים, בסיוע מסיבי של דמארקר וגלובס.
שני – אני חושב שגם אם אחוז החילונים בעלי 3 ילדים הוא נמוך מאחוז החרדים, זו קצת היסחפות לומר שמשפחות כאלו מוגבלות לציבור החרדי. בקשר לאחוזים בקרב חסרי דירות (שרק הם זכאים) – לי אין מושג…
אני לא יודע בקשר לזכאות שלך – אולי משרד השיכון מפרסם פרסומים שקריים. שמתי כאן את הקישור לחוזה באתר משרד השיכון אבל התגובה שלי נחסמה פעמיים אז אני מוריד אותו.
(ראו שם עמודים 43-44)
שם יש גם זכאות ספציפית ל-7 ילדים ומעלה. זה באמת מדיר חילונים (ואת זה הוא מציע לשנות) (ועד לפני שנה-שנתיים זה היה עוד יותר גרוע – רק לפי מספר ילדים – ללא מכסה לבעלי ילד או שניים).
והעיקר זה מה שכתבת בסוף – איפה משווקים. בביתר עילית יכולים לשווק מחיר למשתכן לרווקים עובדים, אבל כנראה שרובנו לא נגיע לשם.
נעמי – אני לא מבין את ההשוואה – החרדים מסתדרים כבר 6 שנים בשכירות עם ילדים. איך אפשר להשוות? אם תקחי זוג חילונים חסרי דירה שנשואים כבר 6 שנים עם ילדים תקבלי ניקוד דומה, לא? זה שהחרדים מתחילים את החיים האמיתיים שלוש שנים לפנינו זה לא בגלל אטיאס.
יאיר, אטיאס אשם בכך שהוא מתגמל על חשבונינו את אלו שמתחילים 3 שנים קודם (או במילים אחרות -את אלו שלא תורמים לחברה ולמדינה כמונו). אתה נופל למלכודת החכמה שבנה אטיאס: במקום להסגיר את ההטיה כבר בכותרת כמו “הטבה שגדלה עם מספר הילדים” היא מתחבאת בנתונים הקיימים של הסקטורים, וכך מי שנכנס בדלת של התנאים החדשים הם קודם כל החרדים.
יאיר, בדיוק כמו שבן כתב – אם ידוע שהחרדים מתחילים את החיים שלהם 3 שנים לפנינו (או יותר נכון 5-8 שנים מהסטטיסטיקה) אזי קביעת קריטריון שנותן כזו עדיפות דווקא במשתנה של שנות נישואין על פני משתנה אחר כמו שירות צבאי, במהותו נועד לשמש כלי להעדפת זוגות חרדים.
אם הקריטריון היה נישואין באופן כללי שהיה נותן מספר נקודות קבוע אז מילא, אבל איפה ההגיון ב-8 נקודות לכל שנת נישואין אל מול 5 נקודות על שירות מילואים פעיל? שיתנו 5 נקודות על כל שנת מילואים ואז יהיה יותר שיוויון.
ובכלל לא נכנסנו לשאלה למה רק זוגות נשואים? מה עם הזוגות שבחרו שלא להירשם כנשואים?
כמובן שזה מאפיין אך ורק את המגזר החילוני ולכן בכלל לא נכנס לקריטריונים.
כל הנושא של קביעת קריטריונים מראש נועד לתעדף סוג אחד של אנשים על סוג אחר זה ברור. אז מכיוון שאני נמנית על האוכלוסייה שבמקרה הזה היא הסוג האחר ויצאתי לרחוב בקיץ כל שבת כדי למחות על יוקר המחייה וחוסר השיוויון בארץ, זכותי להתאכזב, לכעוס ולהתעצבן מכך ששוב מתברר שכל המחאה היתה לשווא ושהיחידים שימשיכו להרוויח ממנה הם החרדים.
אני מכיר לפחות משפחה חילונית אחת עם שלושה ילדים. :-)
שלוש ילדות…
עשיתי היום טעות גדולה. הלכתי לקנות ב”מגה בול” בצומת הולנדיה (רח’ ינובסקי). אממה – החארות הפכו להיות “מגה בעיר”, שזה אומר שתמורת טיפה יותר ניקיון בחנות ועמדה של חמוצים, כל דבר עולה שם כמו ארנק פורלה בכיכר המדינה. זונות.
אפילו הקופאית הראשית שהבהרתי לה היטב מה דעתי על המהלך הזה, הסכימה איתי לגמרי.
היזהרו!! (ועיזרו להחרים).
קודם כל, ברור שהקריטריונים החדשים עדיפים על הקיימים, בהם 60% מהדירות משוריינות למשפחות עם 4 ילדים ומעלה. אבל למה בשם הרוחות וותק בנישואים רלבנטי לזכאות לדיור בכלל ומקבל משקל של 80%???
אטיאס סותר את עצמו. אם הוא כל כך דואג ל”מי שלא יכול להתחיל את החודש” והשכבות החלשות בראש מעייניו- מדוע הקריטריון של מיצוי כושר השתכרות מהווה תנאי סף לזכאות לדיור ציבורי ולסיוע בשכר דירה? אם זה בסדר “לדפוק” את הנזקקים לסיוע הזה (שניתן על ידי אותו משרד שיכון)- מדוע לא להציב את התנאי גם להטבות גדולות יותר כמו מחיר למשתכן? להזכירנו- בהנחה של 50% מערך הקרקע או עד 150,000 ש”ח ליחידת דיור.
העיסוק האובססיבי הזה בדיור בר השגה הוא אחיזת עיניים אחת גדולה וצריך לשים את זה על השולחן.
המדינה לא מסוגלת להציע הטבות גדולות בדיור בהקף רחב, לא בלי רמת מיסוי בלתי נסבלת (על כולם, לא רק על העשירים, גם על מעמד הביניים). ולכן כל מה שאתם מציעים זה דברים אנקדוטליים במקרה הטוב – ובמקרה היותר סביר הטבות בסדרי גדול שערורייתיים שינתנו באופן בינארי ואקראי – וזה, כאמור, אחרי שנגמור את הדיון ונבנה קריטריונים שלא יהיו לטובת חרדים ולא יפלו חילונים או ערבים או בי-סקסואלים. אני גם כופר ביכולת שלנו לבנות כללים “טובים”, אבל בואו נניח שזה אפשרי.
בסוף-בסוף, מעט אנשים יקבלו המון והמון אנשים לא יקבלו כלום (לא מעט, כלום). למה זה הוגן שהמדינה תתן למישהו 150K ש”ח ולמישהו אחר שנשוי שנה פחות ונחתך “מתחת לקו” לא תתן כלום? ואנחנו אפילו לא מדברים על כל הבעיות הסובבות, על המשטר הבלתי אפשרי שצריך לבנות סביב זה. “דיור בר השגה” הוא לא פתרון אפקטיבי בקנה מידה רחב, עם כל הצער שבדבר.
סבבה זיו. הבנו שאתה נגד דיור בהישג יד בכל הדיונים האחרונים בנושא. קצת כמו הבחור שעף מקורס טיס והולך לנ”מ.
אני בעד הנגד ונגד הבעד :-)
מה שזיו עושה זה לשנות את הדיון ממיקרו- הטבות לדיור, למאקרו- למה בכלל לתת הטבות. אני גם חושב שאין מקום להטובות למגזרים- לחתוך את כל ההטבות ובכסף (הרב) שנחסך לתת הנחה במע”מ על דירות ראשונות המחיר עד איקס ומס’ חדרים וכו’- כאלו שמיועדות למשפחות ולא להשקעה או דירות פאר.
עמית. טוב ויפה. איך נלחמים?
שמחיוף:
http://www.bhol.co.il/article.aspx?id=37218
“זה שהחרדים מתחילים את החיים האמיתיים שלוש שנים לפנינו זה לא בגלל אטיאס”
זה ועוד איך בגללו.
הדחייה של גיל הנישואין והבאת הילדים קשורה למצב הכלכלי שלך. אפשר לראות זאת כאנקדוטה, אבל בכל זאת… משפחות עוצרות בילד השלישי משום שלא כולם נכנסים למכונית משפחתית.
תכנון משפחה הולך יד ביד עם מציאות כלכלית.
מציאות שבה גיל הנעורים נמשך עוד 2-5 שנים מובנה במערכת השולחת את בני ה-18 שלה לצבא ומשלמת להם שכר רעב. לא פלא ש”החיים האמיתיים” נדחים לשלב מאוחר יותר.
הדבר עובד גם לכיוון ההפוך עם ההטבות לחרדים שמאפשרות להם לקבל החלטות שהחילוני לא יכול לקבל.
מעבר לשיקולים הכלכליים יש גם עניין של חינוך, שגם עליו מפלגתו של אטיאס אחראית.
חינוך לבורות (בעיקר לנשים- מי ששוחח עם נשים חרדיות שהתחנכו בארץ יודע על מה מדובר) מוביל למבנה החברתי המעוות בחברה החרדית.
OK
אני חושבת שהבנתי: http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4181412,00.html
מיכל, מה הבנת?
הנסן
http://www.haaretz.co.il/gallery/architecture/1.1626226
כתבה יפה. רק חבל שלקראת סופה העיתונאי לא התאפק מלכתוב קלישאות בענייני חילונים, ישיבה וכיו”ב.
איזה אדיר. לא היה לי אפילו מושג שמחלת הנסן זה בעצם צרעת.
אני תוהה למה עיריית ירושלים בתנהגת בצורה מפגרת ומביאה לכל פרוייקט אפשרי קבלנים וחברות מתל הביב ולא מהבית.
-וולף, 38, בעליה של חברה תל-אביבית לתכנון אורבני, גויס על ידי עיריית ירושלים כדי להמציא מחדש את המתחם מבחינה תפקודית ומיתוגית ולהפוך אותו מ”חור שחור”, כהגדרתו, למוקד משיכה ב”קנה מידה בינלאומי”.
אין לנו בירושלים אנשים שיכולים לעשות את זה לא פחות טוב מאיזה תל-אביבי פלצן? אי אפשר לתת למשרד ירושלמי לתכנן את ה”פרוגרמה” ולבצע את זה, ולטפח את העסקים בעיר?
כמו שכל פעם שצריך איזה יועץ תרבות או משהו מביאים איזה שמוק נבול או פות עבש מהקאמרי או מצוותא כאילו שאנחנו הכפר הקטן והמפגר בשולי במחוז.
1. שני- השבוע הבנתי כל מני דברים על החיים- ספציפית לענייננו הבנתי למה התכוון האב של השילוש הקדוש כשהוא אמר “זה הזמן להלחם”.
2. עכברתול- נכון. אבל לפעמים צריך למצוא את האנשים המתאימים גם אם הם לא בעיר/בארץ. בטח דודו יודע לספר על התהליך של הבחירה.
3. רוצים ללמוד עוד משהו על האנשים שחברו אלינו בהצבעה לברקת? http://www.haaretz.co.il/magazine/1.1626906
4. שבת טובה וחמימה!
לצערו ועל אף שזה נדיר אצלו, דודו לא יכול תמיד לומר מה שהוא חושב או יודע.
חלום ושברו.
דודו היה שם קוד אצלי למישהו שיודע את כל התשובות להכל! הגרסה הירושלמית ל: answers.com
אה. הבנתי. מעט התאים האפורים שיש ברשותי קופאים בחודשים טבת שבט.
עכברתול, הפעם אני לא מסכים איתך. רן וולף הוא ירושלמי במקור ועפ”י הכתבה הוא “אינו פוסל את האפשרות לחזור ולגור יום אחד עם משפחתו בירושלים”. מה רע?
עמית, אתה טומן את הראש בחול, ומילא מה שאתה או אחרים חושבים – הבעיה היא שאנשים עוד מאמינים לך.
צריך להיות כנים ולהגיד שאין אפשרות לדיור בר השגה אמיתי באופן שאתם מדברים עליו. כל דבר אחר זה אחיזת עיניים. הקריטריונים הכי טובים שתצליח לנסח (ובדיון של המיקרו ברור שאני פחות או יותר בצד שלך) עדין יכניסו לזכאים שיעור קטן מאוד של אנשים והרוב ישאר בלי כלום. אגב, מי אמר שאני זה שעף מקורס טיס? אולי אתה עפת? אולי אני אקבל מהמדינה מאות אלפי שקלים ואתה לא תקבל כלום? אתה לא יכול לעקוף את הטענה הזאת (ואחרות שהעליתי) ולרוץ לדיון במיקרו בלי לתת תשובות רציניות לשאלות המאקרו. מילא, אם הייתם מנהלים דיון ועונים לטיעונים (שלי ושל אחרים) אבל אנשים כמוך וכמו הקואליציה לדיור בר השגה וכל מיני מהפנטי נחשים אחרים פשוט רצים קדימה בלי להסתכל לתהום שפעורה לפניכם ולבלי להתייחס לאזהרות.
מיכל, אני מקווה שאת יודעת שהמיתוס הרווח (בעיקר בקרב החרדים אבל לא רק) כאילו ברקת ניצח בזכות קולות חסידי גור הוא לא ממש מדויק, או יותר נכון שטויות במיץ.
מיכל, אני בטוח שרן וולף מאוד מוכשר ומוצלח, אבל אנחנו חיים בעיר ברוכת כשרונות ממש לא פחות מת”א ואפשר בלי קושי למצוא פה פתרונות מקומיים. לתמוך בכלכלת העיר ולהשאיר את הכסף בבית זה דבר חשוב.
יש לנו חוץ מזה אנחנו מבינים יותר במצורעים.
עמית (אחר), בחייאת דינאק, מה הקשר לזה שהוא ירושלמי במקור ויום אחד עוד אולי ישקול לעשות לכולנו טובה ויחזור לעיר עם משפחתו?
אין לי שום דבר נגד אנשים שלא גרים בירושלים (גם אצלנו לא חסרים מצורעים), אבל דרוש כאן שינוי בתפיסה. העיר צריכה לשמור את הכסף אצלה. מכמה סיבות מאוד פשוטות.
ראשית, כי כל נזילה כזאת של כסף החוצה לא תחזור אלינו. אם משרד התכנון הוא ירושלמי, אתה יודע שהכסף הזה נשאר אצלך בעיר ויחזור בצורה כזאת או אחרת לתושבים (הבעלים והעובדים במשרד מקבלים את הכסף לכיסם ומבזבזים אותו חזרה בעיר – בסופרמרקט, בקולנוע, בחניה ובבית הקפה). בדיוק מאותה הסיבה שכשהצבא האמריקאי מתנה את מענק הבטחון השנתי שהוא מעביר אלינו בכך שאת הנשק והציוד נקנה ממנו.
שנית, כי העיר חייבת לעצמה לפתח ולעודד את תעשיית העסקים, השירותים והפיננסים שלה. בדיוק כמו שתל הביב עשתה את זה לעצמה. אם ירושלים כבר בוחרת להעביר מיליוני שקלים כדי לפתח פרוייקט, אני מעדיף שהכסף הזה יגיע לידיים של עסקים וכשרונות ירושלמיים.
זו חשיבה לטווח הארוך – משהו שהעיריות שלנו מעולם לא נחנו בו במיוחד.
הרי ברור שרן וולף לא יחזור לגור בירושלים, מה רע לו במרכז הארץ?.
גם אני לא הייתי רוצה לחזור לירושלים אחרי שהתמקמתי והצלחתי בתל-אביבי(וזה לא אישי).
שימו לב כי בכל ראיון עם ירושלמי לשעבר, או תל-אביבי, שבאים לעבוד כאן עולה הסוגיה הזו, ותמיד המשפט הזה נזרק לחלל האוויר יחד עם: “איזה עיר מדהימה”, “איזה אנרגיות” ויתר הקלישאות שאמורות לכאורה להחניף לנו הירושלמים שנשכחו על ההר. ואז כשמגיעים לשאלת המיקום מתחילה הלולינות: “זה לא אתם זה אני”, “כבר התמקמנו בשוהם”, “התמכרתי לריח של הים” וכמובן “אני לא פוסל/ת את האפשרות לחזור ולגור מתישהו בירושלים” = קשקשת.
אם כל “היועצים” היו רוצים לעבור ירושלימה הם כבר מזמן היו עוברים, אני מסכים עם עכברתול לחלוטין, אנחנו (והכוונה לעירייה לרוב), במו ידינו, לא מסייעים לכלכלה המקומית להתרומם. יש משהו מאוד פרובנציאלי בסגידה הזו לכל “מישהו” תל-אביבי שהגיע לשער של טיים-אאוט תל-אביב או עיתון “לאישה”.
לטעמי אמורים לקבוע תנאי סף, מעבר לירושלים (ולא, מגורים בסביבתה לא נחשב), לקבלת העבודה (בהנחה שזו עבודה לטווח ארוך).
עם כל הכבוד לאיתי מאוטנר, מעונת התרבות, שעזב את העיר לפני כ-16 שנים, הוא לא מכיר את העיר כנ”ל רן וולף. עצם העובדה שנותרה להם משפחה בעיר (במידה ונותרה), שהם מבקרים פעם בחודש או פעם בחצי שנה ונותרו להם זכרונות ילדות לא הופכת אותם לכאלה המתמצאים במפה המנטלית של העיר. חוסר ההיכרות שלהם עם העיר דומה לעובדה שמרבית מנהלי האגפים בעירייה לא גרים כאן, הם לא עומדים כאן בפקקים, לא עורכים קניות בגבעת שאול או תלפיות, לא מבלים כאן או סובלים ממחסור בחניה, ולא יורדים עם הילדים לגן השעשועים הקרוב(והמוזנח לרוב).
יש שירותים שלא ניתן לקבל מאנשי מקצוע ירושלמים, זאת עובדה, אבל אלו הם סוג השירותים שבוודאי יכלו למצוא אנשי מקצוע ירושלמים שמשוועים לתעסוקה.
סתם דוגמא אבסורדית – במסיבות רחוב החברות שסיפקו את שירותי הברים היו תל-אביביות!
מה שעומד בבסיס טענתי כי “יועצים” צריכים לעבור לגור בעיר נגזר מהעובדה שהם(לצערי) ממשיכים לבוא ולקבל כאן עבודות (בעיקר כי אנחנו פראיירים ונותנים להם). נכון, לא כל אחד שמקבל עבודה בעיר שאינה עיר מגוריו צריך לעבור אליה, אך ברגע שזה סיסטמתי, הדרישה למעבר ירושלימה יותר מלגיטימית.
עמית (אחר). כתבתי “האנשים שחברו אלינו בהצבעה”. האמת היא שפשוט רציתי לתת זרקור לסיפור מכמיר הלב של האנשים בחסידות הזו. עשרים שנה אומרים להם אישה זה פויה ופתאום שעתיים לפני החופה מגלים להם מה צריך לעשות איתה במיטה.
עכברתול- אתה כל כך צודק. אין לי משהו חכם להוסיף.
דודו- גם לי קפצה לראש הדוגמא של איתי מאוטנר. אני זוכרת את מבול הראיונות שהיו איתו- עושים לנו טובה שמקבלים ים כסף כדי לארגן לנו כאן קייץ תרבותי. כל כולו משתפך על געגועים לבית”ר. יאללה יאללה. אני ויתרתי על משרת ניהול שווה וקיצצתי בחצי את השכר כדי לחיות כאן. כוס אמא שלהם. נהייתי עכברתולה.
מה אפשר לעשות?? הרי גם החברות הפרטיות של ברקת נמצאות לעניות דעתי בהרצליה..
דודו ועכברתול ועכברתולה, עקרונית אני מסכים אתכם, ובעניין מנהלי אגפים בעירייה אני אפילו יותר מסכים. מצד שני לא צריך להיות יותר מדי פנאטים, ביחוד לגבי קבלנים חיצוניים, כי זה עלול לפעול הפוך, להרחיק ולבודד את העיר עוד יותר. יכול להיות וסביר להניח שהדיבורים היפים שלהם על ירושלים הם מילים ריקות, אבל אולי זה הרע במיעוטו, ו”מתוך שלא לשמה” הקשר שנוצר דרך העבודה יחבר אותם לירושלים הרבה יותר משהיה אם לא היו עובדים כאן וממשיכים לבוא רק כדי לבקר את ההורים פעם בחודש, במקרה הטוב. קיימת גם אפשרות קלושה שהחיבור הזה יספק לעיר כמה שגרירים במדינת תל אביב.
דודו, איבדת אותי בחצי הדרך.
להתנות את קבלת העבודה או הזכיה במכרז במעבר ירושלים, זו שיטה שגויה שלא הוכיחה את עצמה בשום הזדמנות שאני יכול להעלות על הדעת (רמת הידע שלי שואפת לאפס מלמטה, אבל אני מדבר רק מזווית ראייתי הצרה כתושב שמעולם לא הכיר את המערכת מבפנים). לא בערוץ 10, ולא בהטבות לסטודנטים ולא בעידוד עובדי ההייטק. לפתות או להכריח אנשים להגיע לעיר זו שיטה שפשוט לא עובדת. ואם תביא אותם – מה כבר תשיג בזה? יופי, אז מר וולף או מר מאוטנר יקחו את האישה והילדים ויבואו לגור בירושלים. זה מה שאנחנו רוצים? זה מה שיעשה לנו את זה?
מה עם הכשרונות והידיים העובדות שחיות בירושלים כל החיים, משלמות לה ארנונה ומשקיעות בה את חייהן? למה לא לתת להם?
לפני כמה שנים עבדתי, למגינת לבי, בתל-אביב ב”משרה שווה”.
חיפשתי לי עבודה בתחום המקצועי שלי, וכשהחברה הגדולה בארץ קפצה ב”עול ג’ובס” שלחתי בלי לחשוב פעמיים קורות חיים, אפילו שהפקס התחיל ב-03.
אחרי סדרת ריאיונות, זכיתי בעבודה מבאסת במשרד מבאס וחשבתי שאני על הגל. כל יום הייתי נוסע מירושלים לרמת החייל וחזרה, משוכנע שמתישהו, יום אחד, זה ישתלם.
To make a long story short, המנכ”ל של החברה החליט שכדי שהחברה שלו תייצר לו כמה שיותר הכנסות, דרוש לגבש את הצוות ולדאוג שכולם יהיו חברים טובים.
כנראה כי הוא קרא פעם באיזה מגזין ניהול שרמת התפוקה של צוותים מגובשים היא הרבה יותר גבוהה.
אז מה עושים?
לוקחים 20 אנשים שתקועים באותו משרד אחד עם השני מבוקר ועד ערב, מתחרים זה בזה, נושמים אותן הפליצות וכבר באמת שונאים אחד את השני, ומכריחים אותם – כן, מכריחים אותם (בחיי) – לצאת פעם בחודש לאחד הפאבים היאפיים של רמת החייל אחרי העבודה (שנגמרת בסביבות 19:00 בכל ערב) כדי להפגין חיוכים מזוייפים, ללקק לבוסים ולהיות החברים הכי טובים בעולם, ואז לחזור הביתה ב-22:00.
זה קצת דומה לגישה הזאת של להכריח אנשים לעבור לירושלים כדי לעבוד בשבילנו.
בדיוק כמו שהסברת – הם לא גרים כאן, הם לא מכירים את הבעיות של העיר ואת היתרונות שלה, והם מחוברים למנטליות הירושלמית כמו שאנחנו מחוברים למנטליות של ערבות סיביר.
לכפות עליהם לעבור לירושלים לא ישנה את זה.
גם אם קלטראווה היה עובר לגור בירושלים עד יומו האחרון, הוא עדיין היה מתכנן לנו גשר שמתאים לירושלים כמו חומוס עם רוטב תותים.
(אגב, במקרה שלי עם “משרה שווה בתל-אביב” הדוגמה הפוכה מזו של מיכל. עזבתי את העבודה המזעזעת בתל-הביב כשהציעו לי חלופה הרבה יותר נעימה עם שכר גבוה יותר בירושלים, ואז גם גיליתי שהמשכורות בת”א הן ממש לא כאלה נפלאות כמו שכולם מספרים – פשוט יש שם היצע גדול יותר של עבודות גרועות בשכר לא מספק. ואכן, עכברתולה – כוס אמא שלהם)
הפתרון הוא לא להכריח אותם לעבור לירושלים (איזו מטרה זה ישרת?), אלא לתת עדיפות עליונה לעסקים ירושלמיים במכרזים. אין שום סיבה שלא לעשות את זה.
הכשרונות, היכולת והעסקים נמצאים בירושלים. להגיד “יש שירותים שלא ניתן לקבל מאנשי מקצוע ירושלמים, זאת עובדה” זה פתרון קל מדי. בירושלים יש מי שיכולים לספק את שירותי הברים במסיבות רחוב, כמו שיש מי שיכול לתת תחליף לספקיות התקשורת הסלולריות. יש לנו את בתי הספר הכי טובים בארץ, עם כמות כשרונות שמספיקה למדינה או שתיים (ראית אתמול בחדשות ערוץ 2 על הסטודנט בשנה ב’ בבצלאל שיצר את הסרטון “חיי מדף” וכמה אחרים?), שיכולים לתת עבודה ברמה שלא חלמנו עליה, אם רק ניתן להם את ההזדמנות.
יש לנו גם משרדי אדריכלים ברמה עולמית (קולקר קולקר אפשטיין לדוגמה – זו חברה שנמצאת בדירוג D&B Dun’s כבר משהו כמו 15 שנה ברציפות ומבצעת פרוייקטים בעלי שם בכל העולם), חברות הייטק עולמיות (אופיר אופטרוניקס, NDS, MobilEye למשל שבסיסיהן של כולן כאן בהר החוצבים), חברת תקליטים גדולה אחת לפחות (התו השמיני), חממות טכנולוגיות (JVP), אחת מחברות הבנייה והנדל”ן הגדולות בארץ (ב. יאיר), אחת מחברות התרופות הגדולות בעולם (טבע), ועכשיו גם תאגיד תקשורת סלולרית (רמי לוי תקשורת).
להגיד “יש שירותים שלא ניתן לקבל מאנשי מקצוע ירושלמים, זאת עובדה” זה פשוט בריחה למוצא הקל ביותר. יש בירושלים מי שיוכל לבצע כל עבודה, רק צריך לתת את ההזדמנויות ולעודד את זה.
גם אם זה יעלה לנו במחיר הנורא של לא להיות חלק מאימפריית הקיטש התרבותי של ת”א.
עמית (אחר), מה כבר יתנו לנו עוד כמה שגרירים בתל הביב? השיטה הזאת לא עובדת, המחיר יקר מדי, והגיע הזמן שנתחיל להשקיע בעצמנו ולדאוג לתחת שלנו במקום לדאוג כל הזמן על כמה רע אנחנו נראים בפני כל הפלצנים האלה בת”א. זה בדיוק מה שהם עושים שם, ונראה שזה עובד להם לא רע.
איתי מאוטנר בכתבה מזמן ירושלים לפני כשנה וחצי:
“דווקא היום, מתוך העבודה החדשה, הוא שוקל לעבור לכאן. טוב לא צריך להגזים, לא לכל השנה: “פעם לא הייתי חושב על זה, אבל עכשיו אני אומר לעצמי, למה לא באמת לבוא לכאן לגור פה בקיץ עם חברה שלי? לשכור דירה בעין כרם לכמה חודשים?”. ”
http://www.nrg.co.il/online/54/ART2/123/809.html
החברות של ברקת כפי שהגדרת נמצאות במרכז הארץ כפי שלמעלה מ-70% מחברות ההייטק נמצאות במחוזות תל-אביב והמרכז, תעסוקה נוטה להתקבץ ולהתרכז באזורים גאוגרפים מסוימים ולפי התמחות.
עמית האחר – אניי ממש לא מסכים איתך ואני לא חושב שאנו מציגים גישה פנאטית, שגרירים אני לא צריך – יש לי כבר עשרות אלפי חילונים שהיגרו לת”א ב-20 השנים האחרונות שיכולים לעשות לי יחסי ציבור. אני חושב שאפילו לא ניתן לספור על אצבע אחת “יועצים” שעברו לעיר.
מתייחסים אלינו ככה גם כי אנחנו משדרים עוני ומסכנות ואנחנו “מתחננים” שיבואו לעבוד בעיר או לקבל הכרה.
מיכל – לשאלתך מה עושים?, צריך לקבל החלטה אמיצה שלצערי גם ראש העיר הנוכחי לא הכריע בה. לעיתים מתקבלת התחושה שתנאי סף לקבלת משרה בכירה בעירייה או בחברות הבת שלה זה מגורים מחוץ לעיר.
אבל הנושא לא נזנח והוא כל הזמן על הפרק, אני יכול לומר שחברי המועצה אלישע פלג ועופר ברקוביץ’(בעת שכיהן) כחברי הוועדה למסירת עבודות תכנון, עמדו על כך שוב ושוב שהעיריה תשכור שירותים אך ורק מירושלמים.
דודו ועכברתול- אני מסכימה איתכם ברמת העיקרון שיש לתעדף חברות ירושלמיות אבל חשוב לזכור שגישה כזו יכולה לפעמים להיות בעייתית.
באחת הכתבות על הרכבת הקלה לפני מספר שנים זכור לי שקראתי שהעדיפו את חברת סיטיפס הישראלית על חברה גרמנית וותיקה שביצעה עשרות פרויקטים בעולם מכיוון שרצו לתעדף חברה מקומית.
לחברת סיטיפס היה ניסיון אפסי בפרויקטים כאלו ותראו לאן הגענו.
החברה הגרמנית סייימה כמה פרויקטים בערים שונות בזמן שאנחנו חיכינו לקו האחד המקרטע של הרכבת הקלה.
וסליחה שזה לא קשור לנושא השיחה אבל זה כבר ממש בלתי נסבל- מישהו יודע מי אשם ומי אמור לטפל בצומת של יפו ורחוב שניאור חשין (הכביש שמגיע ממגרש הרוסים וממשיך לשלומציון)? זה המפגש כביש רכבת היחיד שרוצף באבנים הגדולות ולא הקטנות והן כולן שבורות, חורים גדולים בכביש וכל רכב שעובר עליהן נשמע כמו קסילופון שבור. זאת הצומת הכי קרובה לעירייה ועדיין זה המצב כבר למעלה מחצי שנה וזה פשוט מביך ומקומם.
אה ומיכל, חברת answers.com היא חברה ירושלמית שלפחות עד ללפני כמה שנים ישבה בגן הטכנולוגי במלחה. המייסדים שלה הם אחים ירושלמים-אמריקאים אחד מהם עובד כפרורפסור למדעי המחשב בגבעת רם והשני מנהל את החברה.
http://www.nrg.co.il/online/54/ART2/331/073.html?hp=54&cat=869&loc=152
רק זה חסר לנו.
ערן, אותי ה-ר-ב-ה יותר מדאיגה השורה האחרונה בכתבה, שנכתבה כמעט בלחש:
“גם במפלגת קדימה מתכוונים להריץ מועמד לראשות העירייה, ושני השמות הבולטים שעלו עד כה הם נחמן שי ורוני בר-און.”
שאלוהים יעזור לנו.
נעמי, שימי לב למה שנכתב בכתבה על מרכז הנסן בנוגע למתחם “התחנה” בת”א, בקשר לדבריך :)
דודו ועכברתול, קצת התעלמתם מהמשפט הראשון בתגובתי, לא נורא. כפי שאמרתי, אני מסכים אתכם עקרונית ואני גם חושב שצריך להעדיף ירושלמים בכל מקום שאפשר. ראשי אגפים בעירייה הייתי אפילו מחייב לגור בעיר. ואגב, אם לחבר לידיעה שערן קישר כאן – כל שלושת היעני-מועמדים שמוזכרים שם לא גרים בירושלים.
נעמי- לא נשאר הרבה מהחברה הירושלמית: http://www.calcalist.co.il/internet/articles/0,7340,L-3522344,00.html.
עכברתול- כשאני הרגשתי קשורה לעיר עזבתי ה-כ-ל כדי לשוב הנה ומושאי דיוננו מתראיינים בכזו התנשאות, “אולי נעבור לכאן לכמה חודשים בשנה”. על כך אמרתי יאללה יאללה. אני חלילה לא מתבכיינת על הבחירה שלי. נהפוך הוא. התקדמתי יפה מאז. טפו טפו.
תגידו- מישהו יודע אם יש תכנית להקים משכן אופרה בעיר?
שאלת הדיוט:
איפה בכלל יש מלאי דירות בירושלים, שיכול להיות רלבנטי לקשקושים של אטיאס?
לא ראיתי פה בנייה בשום מקום.
אוי, אני רואה שאני בלאג אדיר …
מיכל – מצחיק קצת “הגירסה הירושלמית ל-answers.com”, כש-Answers ירושלמית לא פחות מכולנו (לפחות עד שנמכרה לפני שנה: http://www.themarker.com/hitech/1.600683).
עכברתול והיתר,
אני לא רוצה להביא לכאן בכוח אנשים שלא רוצים להיות פה או בעיקר לגור פה. אני רוצה שהם יבחרו להיות כאן כי טוב להם אבל, כשיש גופים/חברות/יועצים שעסוקים “בלהחליף ג’יפים על חשבוננו” כמאמר מישהו בכיר בעירייה ושהם מציגים לראש העיר את אותה המצגת שהציגו לאולמרט רק עם שינוי תאריך, אז כן, מבחינתי אני מצפה שאנשים יעברו לגור כאן בכדי שיכירו את העיר שהם עובדים בה ומתפרנסים ממנה ולא יכירו רק את החניון של כיכר ספרא.
יש הבדל בין שכירת יועץ לפרויקט נקודתי/בודד לבין יועצים שכל הזמן מקבלים עבודות ולא מכירים את העיר.
עכברתול – תתפלא לצערנו במקרים רבים ירושלים היא כמו עיירה נידחת וחסרים פה הרבה בעלי תפקידים/יועצים/אנשי מקצוע, לא פעם מכריזים על ספק שאינם ירושלמים כיחידים שמסוגלים לתת שירותים לעירייה.
הצילו!!!!!!!!!
אני מכירה את answers.com שנים. יודעת על המכירה. מכירה את אחד המפוטרים. התבדחתי.
עמוס- מאז שאתה בכיר בעיר אתה לא בעניינים. בגלל זה אתה בלאג.
סליחה
אני גרועה בתפקיד הזה. סליחה בחזרה.
דודו, לא יכולת לעכב את מד”א בכניסה לעירייה ביום חמישי?!
נעמי
במיוחד בשבילך סידרו ביום ה’ את המרצפות, הן מולאו באופן זמני באספלט
כאשר ירבדו את חשין בשלב ב’ של שיפוץ הרחוב הריצוף יתוקן ויהא זהה
מיכל, סליחה על אי הבנת הבדיחה.
כנראה שאני פשוט רואה בדודו יותר גוגל מ- answers.com כי הוא עושה עוד מלא דברים חוץ מלענות על שאלות.
כמו למשל לסדר את הריצוף ברחוב חשין….
דודו הוא בכלל וויקיפדיה. הוא מלא בידע על כל דבר בתבל, ויש לו חיוך של בודהא צעיר כשהוא עומד מולך וחושב לעצמו “כמה חמודים הם בני-התמותה הקטנים. כיצד הם מתרוצצים להם בשלווה עם מוחותיהם הקטנים והריקים, לא מודעים לדבר מלבד הפרק הבא של הישרדות או האח הגדול.”
כשהוא לא מושך בחוטי השלטון של עיר הבירה של ישראל, דודו אוהב לשבת במרפסת, לעשן מקטרת ולתהות על קנקנו של הקוסמוס.
יא נקניק. אני לא כזו דביקה.
האמת היא שאני סתם לא בשיא הצלילות כרגע.
ניסיתי רק להמחיש איך אני עצמי רואה את דודו. הוא בעצמו יודע שאני אומר את זה בכנות ובאמונה מלאה ועכשיו ממש הוא מסמיק, אומר לבת זוגו “איזה דפוק” ומחייך, אבל בפנים הוא יודע איך אנחנו מרגישים כלפיו. והוא צוחק כדי להסתיר את זה.
פספסתם נקודה חשובה: רן וולף היה חבר מועצת עיריית ירושלים! וזו כבר עריקה שיש עמה קלון.
מכיוון שהוא כבר זכה במכרז, אני מקווה שהוא עד כדי כך מוכשר כדי לכפר על כך .
ותפסיקו להתכחש לרגשות של עצמכם – קוראים לזה כעס. זכותנו המלאה לבוא בטענות לאנשים שעוזבים את העיר. הם הורסים אותנו הרבה יותר מכל עסקן חרדי.
וגם אני מעריץ את דודו
אני לא חושב שיש מקום לבוא בטענות- אנשים עושים דברים מסיבותיהם. מה שאנחנו (ועירייתנו ודודו בראשה) צריכים לעשות זה לדאוג לאלה שפה ולאלה שרוצים לבוא.
רגע אודי, אז גם אנחנו – שלא זכינו להיוולד כאן אבל בחרנו לחיות בירושלים – צריכים לחוש רגשות אשם על הערים, היישובים, הקהילות או הארצות שנטשנו? גם בבלוגים שלהם יש מי שמקלל אותנו וכועס עלינו?
עודד צודק – אנשים בוחרים איפה לבנות את חייהם והבחירות שלהם לגיטימיות. הצרה עם ירושלים שכמה שיותר מ”המגזר שלנו” עוזבים זה משפיע על חזק מאד על אופי העיר, על הפוליטיקה בה, על הנכונות של אחרים להשאר ועל החיים של כולנו באופן כללי. צריך פשוט לדאוג שלאנשים מהמגזר המדובר יהיה טוב כאן, כך שבמקום לעזוב אנשים יהגרו לכאן. אני לא מוכן להאשים את מי שמרגיש חנוק כאן ושהעיר משנה את פניה – רק לנסות להראות את הנקודות שמבטאות את ההיפך.
הלחץ עבד?
http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4182588,00.html
שאלה לדודו (אגב, כהרגלי התביישתי לאמר לך בסיור שערכת לנו ברחביה במסגרת אירוע “בתים פתוחים” כמה שאני נהנה לקרוא את התגובות שלך כאן בבלוג, אז אני אומר עכשיו…): השנה התחלתי בשעה טובה ללמוד בבית הספר לקולנוע ע”ש סם שפיגל, בדרכי לכתוב את התסריט שיזכה בעזרת ה’ ביותר אוסקרים מ”חלף עם הרוח” ו”אווטאר” גם יחד. בית הספר ממוקם במבנה בטון מזוין אפור ומכוער, אדריכלות קומוניסטית קלאסית, באיזור התעשייה תלפיות. בקומה מעל שפיגל שוכן בית ספר לאומנות נוסף, המלמד תיאטרון רחוב. לא רחוק מאיתנו ממוקם בבית אלישבע הסטודיו למשחק של ניסן נתיב. האם מקומם של שלושת המוסדות הללו לא צריך להיות במרכז העיר, במקום להידחק בין מוסכים לשופרסל לקניון האחים ישראל? האם העירייה יכולה לעשות משהוא כדי לעודד מעבר שכזה?
תחשבו על זה- מאות סטודנטים לקולנוע מגניבים פלוס יושבים בהפסקות הצהריים בבתי הקפה והמסעדות של מחנה יהודה ודנים בזוויות צילום ובעיות ליהוק, בזמן שתלמידי הג’אגלינג וההליכה על קביים יוצאים יום יום ליישם את הנלמד בכיתה בכיכר ציון… המעבר החלקי של בצלאל חזרה העירה עשה פלאים לבצלאל הקטן ולמדרחוב ש”ץ, אז למה לא להמשיך את המגמה הזו?
דל”מ, זה חלק מהספין של להציע קריטריונים לא רלוונטים ואז בעקבות הכעס הציבורי “לרכך” אותם וביבי יוצא “איכפתי”… מחישוב פשוט המשוואה עדיין עובדת לזכות החרדים, 5 נק’ לשירות האישה(באמת תודה שאתם סופרים אותן) ונק’ פחות לשנת נישואים (למה לא 0 נק’??) וקריטריון מיצוי כושר תעסוקה עדיין לא מוזכר – ביבי לא ייחלץ מהלחץ החברתי והקואליציוני כלכך בקלות הפעם.
שחר- בעניין לעודד, בתור אחד שמצוי בנושא מיום הוולדו, אני חושב שכל חלקי העיר זקויקם לעידוד. למיטב ידיעתי זה דווקא מקובל בעולם להשליך את האומנים למיניהם לכל מני שכונות עוני ואיזורי תעשיה, במטרה.. לעודד את האיזורים להלן ולהפוך אותם למוקדי משיכה. תראה איזה הצלחה בתלפיות!
מעבר לזה- רכישה או השכרה של נדל”ן במרכז העיר יקרה יותר, והשאלה הופכת ללא רלוונטית- או שזה חירבה בתלפיות או כלום.
עודד- ברור לי איך ניתן להשוות בין מרכז העיר ירושלים, חלון הראווה שלנו לעולם, לבין איזור התעשיה תלפיות. עם כל הכבוד לסטקיית ציון הקטן, תנועת מאות סטודנטים צעירים ביפו-קינג ג’ורג’ חשובה יותר. גם עיריית ירושלים מכירה בצורך, שים לב לידיעה הבאה שהופיעה באתר העירייה:
כ’ טבת תשע”ב 15/01/2012
בירת ההשכלה הגבוהה
הממשלה החליטה: 110 מיליון שקל נוספים לטובת פיתוח והעברת מוסדות להשכלה גבוהה למרכז העיר. החלטה חדשה של הממשלה להקצות 110 מיליון שקל נוספים תאפשר העברת מוסדות להשכלה גבוהה למרכז העיר ופיתוחו, וכן הכשרת כוח אדם מיומן בתחומי ההנדסה לחיזוק התעשייה בבירה.ראש העיר ניר ברקת אמר ”אני רוצה להודות לראש הממשלה, שר האוצר, שר החינוך, שר התמ”ת על שקידמו את ההחלטה החשובה שתביא לחיזוקה של ירושלים. פיתוח והעברת מוסדות להשכלה גבוהה למרכז העיר ירושלים תביא לפריחתו והחייאתו, ויחד עם הצעדים הרבים שמבצעת העירייה במרכז העיר תיצור סביבת לימודים וסביבת חיים צעירה שתמשוך סטודנטים וצעירים למרכז העיר ותביא לחיזוקה של ירושלים”.
שחר -
חברת עדן לפיתוח מרכז העיר הוציאה מכרז לאיוש מתחם מנורה- מתחם אמנות חדש שייבנה ליד מרכז ז’ראר בכר (אני חושבת, לא ירושלמית במקור אז יכול להיות שטועה)
התקווה היתה שסם שפיגל והתיאטרון החזותי יגישו הצעות למכרז ויעברו למתחם.
אין לי מושג האם סיימו את ההליך כבר. אני חושבת שאמורות להיות תושבות בחודשים הקרובים.
אני מרגישה כזו מטומטמת שיצאתי להפגין בקייץ בכדי שש”ס תגזור על כך קופון: http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4182550,00.html
כוס אמא שלהם. פעם שניה.
התרגיל היה לי מוכר- ראינו כמוהו הרבה.. והנה איך שזה נקראה באמת:
“Minister’s language: ‘We have decided to be more flexible in our application of this principle’ means ‘We are dropping this policy but we don’t want to admit it publicly’. ”
מתוך yes minister
http://www.jonathanlynn.com/tv/yes_minister_series/yes_minister_episode_quotes.htm
“מבחינתי להתייחס למגזר החלש ומעמד הביניים אותו הדבר זה צדק חברתי” – מילותיו של אטיאס בגל”צ, זה וגם “במחאה בקיץ לא שמעתי שביקשו לדאוג רק למעמד הביניים”…
מי שרצה למחות בשם כככולם יאכול עכשיו חרא מבית היוצר של ש”ס. ולא, זה שאמרתי את זה עוד בקיץ ממש לא מנחם אותי…
אני לא רוצה לומר “אמרתי לכם”, אז אני פשוט אגיד חה חה חה חה חה חה חה חה חה חה חה חה חה חה חה חה חה חה חה חה חה חה חה חה חה חה חה חה חה חה חה חה חה חה חה חה חה חה חה חה חה חה חה חה חה חה חה חה חה חה חה חה חה חה חה חה חה חה חה חה חה חה.
אחלה מחאה.
עכברתול לך להזדיין.
היה פעם דודו ראש העיר לא? אני בעד.
עכברתול. מה אתה מחרטט? זה לא מה שאמרת! אתה אמרת שזו מחאה של שמאלנים שרוצה להפיל את השלטון ובגלל זה אתה לא מצטרף. אז אל תבלבל ת’מוח.
הנה ההוכחה:
“שמע, המחאה הזאת נהיית מפגרת מרגע לדודלי. מהרגע שהשמאל השתלט עליה היא הפכה לבמה של אידיוטים שחושבים שפה זה כיכר אלתחריר ועוד רגע יפילו את הממשלה. מדוע לא הפגינו נגד כל הממשלות הקודמות שיצרו את המצב? במה הממשלה הנוכחית הרעתה אותו? ה”מחאה” הזאת היא נגד הממשלה הזאת, והיא תלושה ומטופשת. כך למשל ראיתי את השלט “ביבי ושרה, לכם 3 בתים ולי 0 :(” שאיזו סטודנטית דגנרטית אחת כתבה. איך אפשר לתמוך במחאה מפגרת שכל מה שמניע אותה הוא שנאה שמאלנית שתפסה טרמפ על מצוקה אמיתית? הם תופסים טרמפ על כולנו. וכן, גם אני משלם 3000 שקל שאין לי כל חודש על דירת חדר מסריחה.”
עכברתול-24/07/2011 12:08:14
מיכל, אמרתי את זה ואני גם אמצא את זה – מה שהבאת זה תגובה שמצביעה על הכוונות מאחורי המחאה, ולא את התוצאה הסופית, שאותה חזיתי בדיוק כפי שחזיתי את נפילת מגדלי התאומים והמשבר הכלכלי של 2008.
בדקתי וחזרתי.
את טועה. אמנם לא כתבתי את זה כתגובה פה אבל כבר לפני 3 וחצי חודשים, ב-14 בספטמבר 2011, חזיתי את הנולד בבלוג שלי. הנה פוסט קצר על ועדת המומחים שמסייעת למחאה:
“אתם יודעים מי אלה? אני לא ידעתי, אז בדקתי.
[הנה התמונה: http://underground02.com/wp-content/uploads/2011/09/smolanim-harot.jpg
ונחשו מה יש לנו?
מימין לשמאל:
ערביה, שמאלני קיצוני, חזיר מליאן תקראו בעצמכם, ודוסה הזויה. ודרך אגב לא סתם דוסה, אלא הבת של הרב עובדיה יוסף.
זו הועדה המזדיינת הזאת. מי בועדה המזויינת הזאת מייצג את מעמד הביניים? הם מייצגים את כל שולי החברה הישראלית הרקובים.
כוס אמק, נשבר לי הזין כבר מכל החראות האלה, אני רוצה לשרוף משהו. אפשר לשרוף אוהל?
חברה של שמוקים מזויינים.”
עכברתול הנורא – 14/09/2011 – “הקיץ של אביה” http://underground02.com/2011/09/%D7%94%D7%A7%D7%99%D7%A5-%D7%A9%D7%9C-%D7%90%D7%91%D7%99%D7%94/
לכולם – מספיק עם השטויות.
שחר,
שמח שנהנת בסיור וכלל שאתה נהנה מהתשובות שלי, אני יודע שלא כולם נהנים מהן.
את שכתבת זיהו בעיריית ירושלים בתחילת שנות ה-2000 ובשנת 2004 אושרה תב”ע לריכוז 5 בתי הספר לאמנות במתחם ז’ראר בכר, כחלק מהתכנית של העירייה וחברת עדן לחיזוק מרכז העיר והמגמה לעודד את הסטודנטים ללמוד, לעבוד, לגור וליצור באזור.
http://www.am-gar.com/he-il/projects/academic/school-arts-jerusalem.asp
http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=578938
המדובר על סם שפיגל, הבינתחומי, מעלה לקולנוע, ניסן נתיב והחזותי.
השטח הוא בבעלות עיריית ירושלים במהלך כהונתו של לופוליאנסקי לא מימשו את התכנית כי הוא התנגד למימושה בשל הקרבה של הקמפוס המתוכנן לשכונת שערי חסד ובכדי שלא יהיה חשש לפגיעה בנשמות הטהורות בני מגזרו ושהם יראו ח”וח בנות ישראל בלבוש מהמם (כן מה שאתם שומעים/ות).
אחת המטרות – חסכון בעלויות התפעול של כלל בתי הספר ע”י שימוש באותה התשתית כגון אולם ז’ראר בכר הקיים והכיתות והאולמות שיועדו להיבנות.
חשוב לציין שלא כל בתי הספר מעוניינים במעבר ולקיים קמפוס משותף וחלקם לא יכולים לשאת בעלויות המימון של קמפוס שכזה. ביה”ס “מעלה מבקש להישאר במקומו ולקדם תכנית לשיפור תנאיו במוסררה, לניסן נתיב יש בעיות מימון קשות ולאחר שבוטלה הקצאת מעון הטנא שניתן לו בעבר הוא שוכן כיום בבית אלישבע ונראה לעת עתה שמצבו יציב.
ביה”ס המשמעותי ביותר המעוניין לעבור למרכז העיר ויש לו גם יכולת זהו סם שפיגל
בתחילת הקדנציה ראש העיר החל לקדם מימוש התב”ע בפועל, לצערי הדברים לא התקדמו במהרה כפי שרצינו אך לאחר עבודה מאומצת של הרל”י הצלחנו לגייס כסף מהמדינה לטובת הפרוייקט ולקדם את תחילתו ועל כן פורסם שלב א של המכרז.
http://www.info.gov.il/nr/exeres/EB4E84D8-42E0-482E-9040-4CCE3CEB3EBA.htm
עכברחתלתול.
אתה הכי לא נורא והויכוח הוא הכי לא אישי.
מה שהבאת כאן לא תומך בשמחתך לאיד.
נדמה לי שתמכת בטרכטנברג, לא? טרכטנברג הוא תוצאה של המחאה, לא?
הפיאסקו שהיה היום בכנסת הוא תוצאה של ראש ממשלה פחדן שמנוהל בידי ש”ס.
ועל כך אני מבואסת.
ואני לא מבינה למה אתה לא מסוגל להודות בכך שביבי מוכר אותנו: אותי, אותך ועוד שנים וחצי אנשים כאן ששרתו שלוש שנים בצה”ל (למה שרות של נשים זה פחות נקודות?!), עובדים ומשלמים מיסים ומחזירים לחברה שהם חיים בה.
מיכל, אני חוזה עתידות. שום דבר לא יעזור לך.
וכן, תמכתי בטרכטנברג אבל לא טרכטנברג הוא מה שהוביל לזה אלא כלמיני דברים שאני לא מבין בהם כי אני לא יודע כלום על פוליטיקה – טרכטנברג דווקא היה הכי בסדר ואשכרה קראתי את כותרות תקציר ההמלצות שלו.
כנראה שביבי אכן מכר אותנו, למרות שאני לא יודע ולא שאלתי אותו אישית ואני באמת לא מבין כלום בזה. יכול להיות שסתם דחפו לנו לשכל שהוא זה שאשם בכל וסתם עושים עלינו מניפולציות שקריות, ויכול להיות שהוא באמת אפס פחדן שמכר אותנו לש”ס. ויכול להיות שהתקשורת מעוותת את העובדות. לא יודע. כל זה לא מעניין אותי, לביבי יש מבטא טוב באנגלית, הוא לא שמאלני מוחלט, הוא לא דפ”ר כמו שאר המנהיגים שלנו ומה הקשר עכשיו ביבי, מה הוא חבר שלי? מצדי שיזדיין לו, שיבוא מישהו אחר, העיקר שלא יהיו שמאלנים קקות בשלטון כי הם אלה שהורסים את המדינה ומשרתים את מקור הרוע בעולם. מה קשור עכשיו ביבי.
אבל ליברמן לא יעשה את הטעות הזאת – הוא שונא את ש”ס יותר ממה שהוא שונא ערבים והוא אשכרה עושה משהו בנידון.
לגבי שרות של נשים:
א. כפי שרמזת, השירות הצבאי של נשים הוא הרבה יותר קצר. פאקינג שנה. למה שזונה מלעונה אחת תלך להיות סטודנטית בגיל 20 אחר או תסע להודו ותעשה שם סמים וכיף, או אחרי שתחסוך לעצמה ימבה כסף בעבודה, צעירים בגילה ישרתו את המדינה שנה נוספת ויאכלו הרבה חרא בדרך? איזה מין שוויון זה? העיקר לוחמות אתן רוצות להיות לי, “גם אני יכולה לזרוק רימונים ולהשתין בעמידה”, אבל שנה לפני שהגברים משתחררים אתן אומרות “יאללה ביי, טמבלים” ומסתלקות כמו זונות.
ב. לנשים יש יתרון טבעי ברור על-פני גברים, שבגינו ראוי וחובה להעדיף את הגברים (זה נקרא “אפליה מתקנת” אם את לא יודעת) – היכולת המופלאה ללדת, וציצים לשחק בהם.
אני שרתתי 3 שנים.
אתה חסר תקנה.
אני עם מיכל- חסר תקנה. דברי חכמים בנחת נשמעים, שיבוץ מחמאות ותיאורי יציאות לא באמת עוזר כשרוצים לפגוע. חבל. אתה כותב מוכשר.
מיכל – היית נגדת??!! (או גרוע מזה, קצינה?!)
עודד – תודה על המילים הטובות, אבל אתה יודע שבמדינה שלנו צודק מי שצועק יותר חזק.
אני מתנצל על ההתנהגות שלי, אני לא מרגיש טוב הערב.
אני מאחל לליכוד שיקרוס וייעלם ומי שחושב שזה לא יקרה אומר: מפא”י – מי חשב אי פעם שהם ייעלמו (ובאופן שביבי מוכר את המדינה לחרדים זה כנראה יקרה הרבה יותר מהר ממה שאנחנו חושבים רק שיחד עם הליכוד תיעלם לפחות המדינה במתכונת שאנו מכירים אותה).
תיקון קטן לגבי מתחם בתי הספר לאמוניות ז’ראר בכר (מנורה) הבינתחומי לא נכלל בתכנית אלא ביה”ס לצילום מוסררה. תכנית זו מאפשרת כאמור את יישום עקרונות תכנית הפיתוח להשכלה גבוהה בעיר יחד עם קידום פתרונות נוספים למכללות ומוסדות המוכרים ע”י המל”ג.
לגבי הקישור מחברת עמ-גר – המדובר בטעות על אף שההדמיה היא של התכנית המוצעת למתחם ז’ראר בכר, הם הצמידו אותה בטעות לפרויקט בצלאל, בעבר הייתה אף הדמיית וידאו אך אינני מוצא אותה.
במסגרת הסמינר הבינ”ל לאדריכלות של קרן רוטשילד(שנת 2004) התקיימה גם תחרות סטודנטים לתכנון המתחם.
http://www.archijob.co.il/archijob_projects/showProject.asp?projectId=st69&projectFamilyId=3
http://www.haaretz.co.il/gallery/1.967773
דודו, שמעתי שהיתה אתמול ישיבה מוצלחת של ועדת תכנון בקשר לשבילי אופניים. לצערי לא יכולתי להיות, אבל אם יש לך מידע על הנושא הזה אשמח לשמוע. אנסה לחפש את הפרוטוקול בעוד כמה ימים אבל השאלה היא כמה ממה שנאמר ומוצע בישיבות האלו אכן מגיע לביצוע, ובאיזה טווח זמן. יש איזה חזון או מסמך מדיניות של העירייה שהתפרסמו בצורה רשמית בנוגע לאופניים ככלי תחבורה? ואם אפשר להתפרע עוד טיפה בבקשות ממך – את אותה שאלה בנוגע להליכה ברגל כאמצעי תחבורה.
עמוס,
יש שיפור בנושא הנ”ל אך לטעמי אין בשורה אמיתית, אני אסביר.
עד שראש העיר לא יחליט שזה נושא שהוא מציב על סדר היום בעדיפות עליונה והוא מחליט להשקיע בכך את מלוא המשאבים (מינוי רפרנט שמכוון רק לנושא הזה, הקצאת משאבים כספיים, קידום שיתופי פעולה ועוד), דבר לא ישתנה ולטעמי כל מה שנעשה עד עתה בטל בשישים.
בתור מישהו שהיה ממקימי הארגון “אופניים בשביל ירושלים” אומר שהתשובות שקיבלנו אתמול הן ברובן המכריע אותן תשובות שקיבלנו לפני כ-5-6 שנים – לעיתים באשמת העירייה והדרגים הממונים ולעיתים לא – כי לבסוף אם לא יקצו משאבים מספיקים לא יסללו שבילים/נתיבים.
רק לשם ההבנה – בבחירות המוניציפליות של שנת 1998 הצליחו ארגוני האופניים בת”א להעלות את הסוגייה כנושא די מרכזי בבחירות ובעקבות זאת התחייבו כלל המועמדים לפעול להנחת תשתית שבילי אופניים. כידוע חולדאי נבחר (וגם הוא התחייב), והיתר זה היסטוריה, על אף הביקורת שיש על הדור הראשון של שבילי האופניים (סימון על מדרכות ללא הפרדה מהולכי הרגל כגון השבילים שסומנו בשדרות העיר), כיום מקדמת עיריית ת”א שבילים ברמה גבוהה יותר ועם הפרדה.
http://news.walla.co.il/?w=/9/1847218/539762/5/@@/media
בוועדה אתמול הוצגו כלל השבילים הנמצאים בתכנון ובביצוע ברחבי העיר אך הם אינם מתחברים לרשת של שבילים שיאפשרו התניידות מהשכונות למרכז העיר, ובעיקר חלק גדול מהשבילים הנסללים/מסומנים כיום מטרתם לשרת את הרכבת הקלה, דהיינו רוצים שתושבי בית הכרם/הגבעה הצרפתית/רמת אשכול – השכונות בהן מבצעים כיום עבודות כדוגמא, יגיעו עם אופניים לתחנה יקשרו אותם ויסעו ברכבת. זה לא עובד בעיקר כי רוכבים חוששים שהם לא ימצאו את האופניים בתחנה כשהם יחזרו לאותה הנקודה. אוסיף בנושא זה כי לפני 4 שנים התחננו (כנציגי הארגון) בפני צוות תכנית אב לתחבורה להתאים חלק מהקרונות להעלאת ותליית אופניים, כפי שקורה בעולם, כאשר ייאסר בשעות השיא להעלת אופניים (כפי שקורה גם בעולם).
הם סירבו.
לכו תתווכחו עם אנשים שלא נסעו באופניים מגיל 6 (ונראה לי גם שלא ראו אוטובוס או רכבת ב-20 שנה האחרונות). חשבו שיחנכו את ציבור הרוכבים אך בפועל התפיסה שלהם נכשלה, מתקני האופניים שהוצבו לאורך הקו שוממים ומי שקושר את אופניו במרכז העיר הם בעיקר רוכבים שמגיעים עם האופניים לאזור.
אגב מתקני האופניים שהותקנו במרכז העיר(שלא לאורך תוואי הרכבת ברחוב יפו) הוצבו לאחר מסעי שכנוע רבים ותחנונים של החתום מעלה (ופה יש לומר תודה לליאור בר-דור סמנכ”ל חברת עדן שהסכים לבסוף). אם היה תקציב ייעודיי היו מציבים בכל רחבי העיר אבל הסברתי את הסיבות………….
תודה דודו. לא ידעתי שהיית ממקימי אב”י. אתה לא מגיע למאסות? לא שאני מגיע הרבה, אבל פעם בכמה חודשים אני משתדל ולא נפגשנו שם.
די פסימי ומתסכל מה שאתה מתאר כאן.
אתה לחלוטין צודק לגבי הרכבת הקלה – לא מבין איך לא ניתן להעלות אליה אופניים, אבל יש בהתנהלות שלה כל כך הרבה דברים שערורייתיים שזה כבר לא מפתיע. הבנתי שגם על זה דברו אתמול. אבל בשביל מה לעשות שבילים אם הם לא מהווים רשת של תשתית כוללת שפרושה בכל העיר? רק כדי לרכב בתוך השכונות? חבל שאין לעירייה מחוייבות גדולה יותר לנושא. אם היא היתה מציבה זאת כיעד, ניתן היה להגדיל בצורה משמעותית את מספר הרוכבים בעיר באופן קבוע וכך להוריד קצת מכוניות מהכביש (וכפועל יוצא גם להגדיל את בטיחות הרכיבה – מספר רוכבים גדול יותר פירושו גם נראות גדולה יותר שלהם ומודעות רבה יותר של הנהגים לקיומם).
הכי מתסכל שאתה אומר שמקבלים את אותן תשובות כמו לפני 5-6 שנים. מי שאמור היום לתת את התשובות היה אז בצד של מבקשי התשובות. לא היה אמור להשתנות משהו?
עמוס,
אכן הייתי ממקימי אב”י, עבדתי עם עוז נחום ממש בתחילת הדרך במשך שנה וחצי(יותר נכון התנדבתי) במסגרת החלה”ט.
כשניפגש אספר על השינוי המיוחל שלא הגיע.
המצב אכן מתסכל בעיקר כשראש העיר מגיע מדי פעם לעירייה באופניים מביתו בבית הכרם וחווה את הבעיות. שוחחתי עימו על כך לצערי אין מי שבאמת יקדם זאת.
דודו , בא נראה אותך מתמודד עם זה:
הקהילה שלי (סביבות ה50 בתי אב) מתפללים בגן ילדים כבר עוד מעט כבר 4 שנים.
זה שיפור יחסית ללובי של הבניין שהתפללנו בו קודם, אבל המצב ממש גרוע.
מטר מהגן יש מגרש ריק שמחכה להקצאה, אנחנו רודפים אחרי הזנב של עצמנו כבר שנים.
כחלון אומר לזה שאומר להוא שלא עושה שום דבר.
מה עשוי לשנות דברים?
הפגנות?
אלימות?
יש לי הרגשה שאם היינו שסניקים,חסידים או סתם חרדים אלימים שלא שמים על החוק, היה כבר מבנה לקהילה שלנו.
בגלל שאנחנו מנסים ללכת ביי דה בוק ולא יודעים למי לשלם, נחכה עוד הרבה זמן.
אני מכיר את סוגיית בתי הכנסת בהר-חומה באופן כללי. אתה מוזמן לשלוח אימייל ונבדוק היכן עומדת ההקצאה או שאתה מוזמן לחכות קצת פחות משנתיים, ייתכן ויחזרו לשלוט אלה ששילמו להם ושאוהבים שמשלמים להם – לשיקולך.
74:0 לנו
כתבה על מרכז העיר:
http://www.calcalist.co.il/real_estate/articles/0,7340,L-3560844,00.html
אגב, יש איזה מגיב בשם “עכברתול עם פוני”, שזו לא הפעם הראשונה שאני רואה אותו (ותמיד הוא יוצא נגד ברקת והעירייה).
הוא אדם די מסכן, רחמים.
זה מה שקורה לתינוקות מטולטלים כשהם מתבגרים.
או זה או שזו תוצאה של תזונה לקויה בגיל הינקות.
מה אתם רוצים, הוא נתן תשובה שנראית די עניינית …
רגע, מה בעצם הוא התכוון להגיד שם??
http://www.nrg.co.il/online/54/ART2/333/044.html?hp=54&cat=870&loc=24
רבים על המרתון.
דודו מגרש 504 רחוב מנחם ברש רואי.
עמוס, הטמבל הזה מוכר לנו היטב.
לא מדובר באדם פרטי, ודי לחכימא ברמיזא.
בפעולה לילית נתלו ברחבי קריית היובל ובית וגן ציורי נשים (ערומות..)מהרנסס וכותרתם “האדרת נשים”. שלטים מושקעים, הצלחתי לזהות את “ונוס העולה מן הים” של בוטיצ’לי.
השבת יוצאת עוד שעתיים- זו תוחלת החיים המשוערת של השלטים הללו.
אדיר.
נהדר.
אני לא בטוח בעניין תוחלת החיים – אם אין להם בעיה לתלוש בשבת שלטי הכוונה להקרנת הסרטים במגרש ורבורג, למה שתהיה להם בעיה לתלוש את השלטים הללו?
אין על החבר’ה של קרית יובל…
דודו,פוני.. הסבר? http://www.nrg.co.il/online/54/ART2/333/384.html?hp=54&cat=869&loc=22
כמו שאמרת בעבר עמית, הקצאות זה שם המשחק, אז מה במה לעזאזל ברקת משחק?
בדיוק קבלתי גם את זה:
http://www.facebook.com/events/285911278129417/
בן, אתה לגמרי צודק. זו השכונה הכי שווה בעיר.
בן- צודק. דודו??????
מה דודו!, אוף נמאס להיות הילד ההולנדי, אתם מתישים אותי לפעמים.
אני עדיין לא ראש העירייה וגם השפעתי מוגבלת (למרות כל דברי ההלל שנכתבו פה אני עדיין לא בשאר אל-אסד).
לגופו של עניין, מדויק אבל לא מדויק אבל כרגיל מאיה הורדצ’יאנו כותבת רק מה שנוח לה ועדיין מחכה שידוג אותה איזשהו עיתון תל-אביבי – אז למי שיודע/ת על הצעת עבודה שכזו אנא שילחו לה.
עד כמה שאנו מבינים הנוהל המוצע, לא טוב, לכולם, יש בעיות רבות שאינן קשורות בהכרח ביחסי חילונים-חרדים. הדברים נמצאים בבדיקה.
לא חשדתי שמקור השם עוזיאל זה מאזור האג או פאתי אמסטרדם, חיפשתי הבהרות תוכן..
דודו אל-אסד,
הרגת אותי מצחוק :-)
אולי צריך לשלוח למאיה קישור לאתר חיפוש עבודה בתל-אביב :-)
http://www.themarker.com/realestate/1.1633053
אני מניח שזה אומר שהבלו-הול חי על זמן שאול. זה הפאב הכי ותיק בירושלים. מי יירש את התואר אחריו?
אני מקווה שבאופן כללי לא ייפגעו העסקים הטובים באזור בגלל עליית המחירים.
מלה ביסטרו (האח של המלה בר) החליף את אגווה הלא מוצלחת בעין כרם
http://www.mynet.co.il/articles/0,7340,L-4182043,00.html
ואן דר-דודו. ידענו שייצא ממך משהו.
ומיתר הקוראים: מבקש לא להעלות לפה אייטמים מעיתונים שהתפוצה שלהם לא עוברת את זו של “פי האתון”. תכף תגידו גם שמאיר תורג’מן כתב בבקעתון איזה הגיג. עזבו אותי באמא שלכם
מילה על מלה- היינו שם לפני כמה שבועות בבוקר שישי גשום וקר, והיה נהדר- ארוחת בוקר אמיתית עם מגוון גדול, לא כזה שגורם לחשוב: הייתי מכין חביתה בבית וגומר עניין. שירות חביב ומחיר טוב- שווה וטעים.
מילה על מלה- היינו ביום שישי קר ורטוב לפני כמה שבועות, היה מצוין: ארוחת בוקר חריגה בנוף- מגוון עשיר של מוצרים, פוקצ’ה נהדרת, מיטבלים ועוד. מכל דבר קצת, מה שנראה קמצני, אבל אחרי כמה טעימות פתאום מבינים שאי אפשר לאכול מהכל כך שזה ממש במידה- השארנו לא מעט. המחיר טוב והשירות גם.
אם כבר בתי קפה, יצא לי לאחרונה לשבת ב”קפה אלה” – מקום פשוט מצוין שפתחו אח ואחות לפני שבועיים ברח’ הרצוג. אני לא סובל בתי קפה והם בד”כ מאכלסים שמוקים נובורישים, אבל המקום הזה פשוט מקסים. תפריט קטן, טעים וצנוע. זה נראה כמו “קפה קדוש”, רק הרבה יותר קטן, נעים ואינטימי, והכל נורא טעים שם. שאלתי אותם למה “קפה אלה” – זה על שם בתו של הבעלים. ממש מומלץ.
עמית, מאיר תורג’מן כתב הגיג בבקעתון ולא סיפרת לנו?!
עכברתול – פתוח בשבת?
לא יודע, לא שאלתי.
אני בשבת מתקשר כל היום לדוסים בכל בברוקלין דרך סקייפ ומאחל להם כריסמס שמח.
אתמול התקשרתי מ-12 בבוקר לשמאלנים מצפון ת”א שמצאתי בספר טלפונים דרך סקייפ (קניתי שיחות בלתי מוגבלות באיזה 7 יורו לחודש) ושאלתי אותם במבטא ערבי אם הם מחפשים דייר אם מוכרים דירה בבניין שלהם.
שינוי שמות הרחובות בנחלאות בוטל: http://www.haaretz.co.il/news/education/1.1634503
http://answers.yahoo.com/question/index?qid=20070921194745AAONDw4
http://www.nrg.co.il/online/54/ART2/334/277.html?hp=54&cat=869&loc=10
עמית, מה דעתך על זה בתור מועמד לריאיון בפינת ההגירה החיובית? :-)
כמובן שהעיתונאי המפגר של זמן ירושלים היה חייב לשאול אותו אם הוא לא מרגיש שהוא קצת בפרובינציה.
http://www.mynet.co.il/articles/0,7340,L-4186143,00.html
לציפי מלכוב שוב משעמם.
קרציות משועממות.
אני לא מבין את ההיגיון של לתת לציפי מלכוב ולזאתי שנראית כמו גבר את הכבוד הזה.
גם את הבמה הזאת צריך לתת להן? שתלכנה להזדיין.
בשביל זה משלמים לה? זו ידיעה?
אתם לא בענף זו ידיעה לפוליצר. אתם יודעים כמה קשה צריך לעבוד כדי להוציא מפפה אללו ציטוט און רקורד שהוא נגד משהו?
עמית,
אבל מה עם ריאיון הגירה חיובית להארווי ברוקס?
עשו איתו בפי האתון, סליחה, זמן ירושלים
אל תשכחו איפה קראתם את זה קודם:
http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4186608,00.html
ישתבח שמם. אני שוקל לא להעלות עוד פוסט עד שנגיע ל-300 תגובות בדיון. או עד שהן תהיינה בנות חצי שנה.
מילא הקושי להוציא מפפה ציטוט אבל לעולם לא תתפסו אותו ממחזר סיפורים.
ואני חלילה לא רומז שהוא ואותה הכתבת עשו זאת גם בשנה שעברה באותו הנושא בפרט או בנושאים אחרים בכלל.
איזה חמודים אתם כשאתם שובתים.
הפרזיטים בעירייה שובתים. אצלנו אוכלי החינם זה עוד יום במשרד.
דודו, מה הקטע עם מתחם שנלר? יגיעו חרדים אמריקאים לשכונה ואז עדיין תמשיך זליגת החרדים לשכונות חילוניות? איך זה קרה?? (ותענה לטלפונים!)
דודו, מה הקטע עם מתחם שנלר? יגיעו חרדים אמריקאים לשכונה ואז עדיין תמשיך זליגת החרדים לשכונות חילוניות? איך זה קרה?? (ותענה לטלפונים!)
בן צודק. דיור בר השגה – גם לחרדים (בשכונות/ערים שלהם).
אני מבקש לא לפרשן את דבריי כאילו אני איכפתי לבעיותיהם :-< …הדאגה שלי היא לציבור החילוני, ולאופי העיר שנקבע עפ"י תושביה, במקרה זה נוגע לדיור בר השגה לחרדים (מה לעשות שנתנו את כל המתחם היפה הזה לחסידות גור..)
http://www.bhol.co.il/article.aspx?id=37696
עיתון מקור ראשון עולה לירושלים.
הגיע הזמן. עד היום לא הבנתי איך זה שעיתון שמגדיר את עצמו פטריוטי נמצא בת”א ולא בירושלים.
מזל טוב.
זה מה שקורה למי שלא רוצה לימודי ליבה: http://www.mynet.co.il/articles/0,7340,L-4186746,00.html ..נראה כמו מזימה של עכברתול..חח
לפני כמה ימים עמית רמז שהוא רוצה להגיע לשיא במספר התגובות.. חברים לעסק :-)
להלן ציטוט מכתבה של אסתי ז. היום בהארץ:
רגישות היתר לקו הרקיע היא בכללה תמוהה ומסיטה את תשומת הלב מקו הרחוב, שהוא זה שעושה עיר ולא קו השמים. זהו לא מקרה. קו הרקיע עושה כסף וקו הרחוב עולה כסף. קו הרקיע מניב רווח ליזם, וקו הרחוב לעומתו ניתן לציבור ללא תמורה. לכן מה שקורה למרגלות המגדל פחות מעניין את הפיתוח העירוני, אם בכלל. לכן המרחב הציבורי הרבה פחות מטופח מהמגדל שמעליו, ולעתים עלוב ומוזנח. לכן המגדלים עושים כל שביכולתם כדי להתבדל מקו הרחוב ולהתעלם מקיומו. רשויות התכנון שותפות למעל בכך שאינן יוצרות תנאים לקיומו של קו הרחוב במקום לספור מטרים.
עוד תגובה סתמית בדרך לשיא: היתרון בלגור בירושלים הוא שמרגישים כאן הרבה פחות את שביתת עובדי התברואה.
בן, הלוואי עלי לזמום משהו כזה.
אלי ישי זומם לחרבן על יער ירושלים ולסלול עליו כביש אל השכונות החרדיות. למה זה לא מופיע בשום עיתון מלבד מקור ראשון?
http://onejerusalem.org.il/posts/170-%D7%9B%D7%91%D7%99%D7%A9-%D7%90%D7%95-%D7%99%D7%A2%D7%A8-%D7%91%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%A9%D7%9C%D7%99%D7%9D
“יפה נוף, בית וגן וגבעת מרדכי”? מה עם בית הכרם, קטמון, רסקו, רחביה, מלחה, תלפיות? הכביש הזה הוא ממש לא לשכונות חרדיות וזה יהיה אחלה כביש. רובו יעבור במנהרה, לא על חשבון היער אלא מתחתיו. הבעיה היחידה היא המחלף שאמור לחבר אותו לגבעת שאול, והוא באמת עלול לפגוע ביער. על הכביש לא הייתי מוותר, על המחלף כנראה שכן.
וזה נמשך (קצת בוטים לטעמי, מילא):
http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4187693,00.html
תראו מה מצאתי
http://www.arnona-race.co.il/#play
עכברתול? אתה? אתה יודע שעשו את זה סטודנטים מבצלאל, כן?
:-)
כן… בכל זאת משהו טוב צריך לצאת גם משם לפעמים, לא?
בצלאל זה כמו אסלה בשירותים ציבוריים. רוב הזמן זה מלא בחרא ושתן, אבל לפעמים נופל פנימה אייפון של איזו שרמוטה שמשחקת angry birds בזמן שהיא מחרבנת.
פרסום של גלובס שלא היה מבייש את דר שטירמר:
http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1000724145
התמונה של החרדים על רקע הדירות, ממש פרוטוקולים של זקני ציון.
לעניין – קיבלנו המחשה כללית כמה מחיר למשתכן, וכל התערבות בשוק החופשית היא טריקית ומזמינה קומבינות ושוק שחור.
זה לא בלתי ישים, אבל זה דורש המון מחשבה וזהירות מפופליזם ודמגוגיה.
זה יכול להיות אמיתי, אבל העיבוד בפוטושופ שם בצד (חרדים מרחפים באוויר באופן מטיל אימה על רקע אתר בניה) לא עוזר להציג את זה כך.
http://images.globes.co.il/Images/NewGlobes/bomba200x150/2010/6324942555.jpg
תגידו, ירד שלג?
גבולי מאוד.
מן הסתם רק בגילה.
אם גם השנה לא ירד שלג ברקת עלול לשלם על כך בכסאו.
אם יש משהו שברקת עלול לשלם עליו בכסאו אלה הכשלונות של הקבוצות הירושלמיות הבכירות בכדורגל/סל.
אם יש משהו שברקת ישלם עליו בכסאו זה שבקדנציה שלו לא ירד שלג.
הוא דווקא מתפקד כמו בובת שלג, מושך תשומת לב אבל לא עושה הרבה.. :-)
זו לא רק שריטה שלי, מסתבר: http://www.haaretz.co.il/news/education/1.1642873
לגמרי לא, מכור כבד מס’ שנים למרות שמודה שכניסות מצומצמות בקיץ. מה לעשות- אין חידושים.
שותף להתמכרות. ירושמיים ממחיש כמה חשוב ושימושי אינטרנט מקומי יכול להיות.
עכברתול, אתה מגיב שם בכינוי אחר?
סיכוי לשלג ירד מאוד.
באסה. תכננתי מסיבת שלג…
עמוס, אני מֶטְרולֵל שם בכינויים אחרים.
עמית, מה יהיה? כבר 3 שבועות בלי פוסט חדש.
אתה מתכוון להמשיך להזניח אותנו ככה עוד הרבה זמן?
נשבר הזין, קראתי כבר כל פוסט וכל תגובה פה אצלך אולי 3 פעמים, מה זה צריך להיות?
אם אין פה עד מחר בערב פוסט חדש, יקרו דברים גרועים מאוד.
מצטרף לדברי חברי המלומד.
מה אתם רוצים ממנו? אנחנו לא עומדים בקצב. בקושי הגענו לחצי מהיעד…
עמית, תכתוב פוסט “מה נעשה עם עכברתול”, בגלל שטויות שהוא עושה באתרים אחרים כמעט בטלתי נסיעה לת”א.
בינתיים עד שיהיה פוסט חדש, כולם מוזמנים לבקר בבלוג שלי
יפה. גם העובדה שאי אפשר להשאיר אצלך תגובות וכך גם לא לריב איתך זה חידוש מרענן. (הגרסה הקלאסית של הפתיח יותר מוצלחת)
היה לי חשוב להגיד את זה, מיכל.
ברקת כישלון! עם טוב-טוב כבר היו לנו 20 ס”מ שלג עכשיו!
עם טוב-טוב יהיו לנו בהחלט 20 ס”מ של משהו, בתחת.
מה שבטוח – הכבישים היו חסומים.
הקדנציה הבאה בסכנה.
בהמשך לפוסט מלפני כמה ימים או שבועות (הזמן עןצר מלכת כשעמית חוסך מאיתנו את הגיגיו), בשישי היינו בקפה צ’אקרה. מומלץ- טעים, נעים ומחיר.
נראה לי שהקדנציה הבאה של ברקת אבודה (בהתחשב באלטרנטיבות, בהחלט לצערי) גם אם היה כאן יותר שלג מבאלפים. הסיכוי יחיד הוא שהמועמד שמנגד יהיה מפחיד יותר לכל אלו שעכשיו אומרים שהם מצטערים על הקול שנתנו לו. אני רחוק מאד מלהסכים איתם אבל יש גם לא מעט דברים לא טובים שקרו כאן מאז נובמבר 2008.
כל אלטרנטיבה תתן יותר שלג מברקת.האפס.
לגבי קפה צ’אקרה מסכים בהחלט, הם עיצבו שוב את התפריט שלהם (על אף שגם הוא עדיין זמני לפי הכיתוב).
אכלנו סיניה, אחת ממנות הדגל של המטבח הערבי, עם פרשנות מקומית של המסעדה (במקום בשר כבש, בשר בקר וללא תבלין בהראת.וכמובן עם הרבה טחינה ככתוב במתכון אך הרבה אבל הרבה מדי לטעמי, תפ”א שצורפו לא הקלו על המצב). באופן לא מפתיע מרבית הסועדים הזמינו אותה כמותנו.
אכלנו גם סופריטו בשר – פשוט אוכל! מומלץ מאוד וגם זול – אין מה לעשות נדיר שמתאכזבים מהמטבח של הצ’אקרה.
לעזאזל נעשיתי רעב.
לצערנו כבר מסתמנת מגמה(לפי דברי המנהלים) שהמקום מפוצץ בסופ”ש ועובד בעצלתיים במהלך השבוע, חלק מזה באשמתם כי טרם פירסמו רשמית, אבל זה מעיד עלינו החילונים בסופו של דבר שבמהלך השבוע אוכלים בקפה נאמן ובסוף שבוע רוצים שיהיה מגוון גדול יותר של מקומות פתוחים. עד שמרבית הציבור לא יבין את העניין הכלכלי לא תתקיים מהפכה אמיתית בתחום הפתוח בשבת.
עמוס, אני כמו עמית, מסכים שיש רבות עוד לשפר ואני חושב שאף פעם לא ניסינו לתרץ אלא להסביר. אבל לפעמים אני רוצה שיסתכלו גם על חצי הכוס המלאה. זה מזכיר לי את תושבי גוננים שמלינים ובצדק, על מחסור בשצ”פים מפותחים בשכונה אך שוכחים שלאחרונה שיפצו שני גנים והקימו עוד שני מגרשי כדורגל לתפארת, ונאדא אף אחד לא מדבר רק ממשיכים להתלונן.
אני לא כותב את זה בשביל לקבל פידבקים אלא לציין שהתושבים לא מסתכלים על חצי הכוס המלאה ואני יכול להבין את זה גם כי התהליכים לוקחים יותר מדי זמן גם לטעמי וגם מכיוון שגם אני בסופו של דבר תושב בעיר.
אני חושב גם שחוסר הידיעה של מרבית הציבורי לתכנון העתידי ולעשייה העתידית מוביל לתחושות שבחלקן מוצדקות.
יש דברים שלא ניתן לכתוב ושלא מגיעים לעיתון ושלא מרגישים מיד את השפעתם (ותאמין לי שבתור אחד שיודע שהדברים שאני מתעסק עימם כעת, יקרמו עור וגידים אולי בעוד 4-5 שנים במקרה הטוב, אני לא פחות מתוסכל). אני לא טוען תחכו בסבלנות אני אומר אין ברירה כי את התוצאה של 15 שנות שלטון הרשע אנו חשים ביום ביום וצריך לפחות שתי קדנציות להפוך את הקערה או לפחות לאזן.
דת”ל
לשאלתך על בית הכנסת אני צריך לקבל תשובה סופית, כנראה יש צורך לבצע הפקעה במגרש (על אף שיש תב”ע מאושרת כנראה לא כל הקרקע בבעלות העירייה, כנראה בבעלות ממ”י). נתון זה מאריך את הליך ההקצאה.
דודו, בקשר לרישא (כצמחוני אתעלם מהתפריט, אבל בכל זאת שאלה קטנה: סינייה וסופריטו הם ההיילייטס של בית הקפה???) – ריבל’ה זצ”ל סבלו בדיוק מאותה תסמונת של הקהל – שישי שבת די עמוס ואמצ”ש ריק (בנוסף לתסמונות הפרטיות שלהם כמסעדה עם שירות קלוש ורמה לא אחידה בתוצרת). מצד שני תחשוב יש עוד סיבות ולא רק באשמתנו המקום לא מתמלא: באמצע השבוע היצע של בתי אוכל רב ומגוון יותר, יש יותר מקומות קרובים לבית/לעבודה, חנייה כמעט בלתי אפשרית במרכז העיר, והעובדה שהמקום זמין בסופ”ש דווקא מחזקת את הבחירה במקום אחר, שאינו פתוח בשבת – כי אנשים אומרים שעדיף להשאיר את מקומות שפתוחים בשבת ליציאות בסוף שבוע ולגוון באמצע שבוע עם מקומות אחרים. כך שכדי לצאת למקום כזה גם ביום חול דרושה הרבה פעמים החלטה עקרונית ואידיאולוגית ללכת אליו כדי לחזק אותו, ולא כולם עושים את הבחירה הזו.
בקשר לחלק השני – אני מדבר על תחושה, לא על דברים ספציפיים. יש לזה הרבה דוגמאות: למשל, אין אמירה נחרצת של העירייה בקשר להתעללות הדורסנית של סיטיפס בתושבים (וזו עירייה שברובה התנגדה נחרצות לתכנון הרכבת!) עכשיו התעוררות מתחילים לעזור לתושבים שחטפו קנסות על לא עוול בכפם, אבל הייתי מצפה לשמוע את נעמי צור ואת ברקת, כי המצב הנוכחי פשוט מחסל את טיפת האמון שהיה לציבור באפשרות של תחבורה ציבורית סבירה בעיר הזו; או למשל התחושה שהדברים היחידים שנעשים במזרח העיר הם קידום תכניות “גן המלך” לסוגיהן (ואני יודע שיש גם השקעה בחינוך ובתשתיות – לפחות הימין מתלונן על כך – וגם שבתחום הזה לא היו ציפיות מברקת כי הוא לא התיימר לעקוף את מרצ משמאל וגם לא אף אחד אחר); או למשל זה שאפילו אתה(!!) כתבת כאן למעלה שבתחום של שבילי האופניים – ממש לא הדבר שצריך להיות בראש סדר העדיפויות אבל בכל זאת בעל משמעות מסויימת – לא השתנה כלום, והתשובות הן אותן תשובות של לפני 5-6 שנים. וכמובן שההתנהלות הכוחנית כלפי רחל עזריה, מה שגרם לי אז (בסוכות) להרגיש שהוא איבד הבחירות הבאות.
נכון, אתה צודק שיש חוסר עצום במידע, וקל הלתעלם מהמון דברים טובים שקורים, ואני גם קצת יודע על דברים כאלו, אבל אני חושש שרבים מאלו שהצביעו עבורו מרגישים מאוכזבים ושהוא לא מייצג אותם עד הסוף.
עד הסוף?! בוא נסתפק באמצע אפילו, מקרה רחל עזריה זה סימפטום לקו של ראש עיר שמפחד להיות מזוהה עם אלו שהצביעו עבורו.
אני כמובן מבין את התחושות שהוא לא מייצג עד הסוף את מה שרצינו. צריך לזכור שהוא מעולם לא הציג את עצמו כסוג של טומי לפיד ירושלמי וזולל חרדים לארוחת בוקר. הוא תופס את עצמו כממלכתי, אולי ממלכתי מדי לטעמנו. מנגד יש גם מגבלות אחרות- יהדות התורה שולטת בוועדת הכספים בכנסת, ש”ס בפנים ובשיכון ושתיהן מחזיקות את הממשלה בביצים. כשהחרדים השתוללו על קרתא השר לביטחון פנים תקע סכין בגב והלך להתחנף לרבנים וכשלא מאשרים לחב”ד לפתוח גן- ישר יש דיון בכנסת. ועדיין אפשר וצריך לעשות יותר.
לעניין רחל עזריה- הוא טעה כשפיטר אותה אבל גם היא לא החמיצה הזדמנות להחמיץ הזדמנות בסיפור הזה, שהיה ניתן לסגור אותו מזמן. היא לא חברת המועצה הראשונה שסמכויותיה נשללו בקדנציה הזו (שמואל יצחקי, אלישע פלג).
אני לא מצפה ולא רוצה שיהיה “זולל חרדים”. טומי לפיד מעולם לא קיבל ולא היה סיכוי שיקבל את הקול שלי. יש אנשים שבטוחים שהוא רואה את העירייה רק כתחנה בדרך (אני לא חושב כך). יש הרבה דברים טובים שהוא עושה וגם האנשים שבחר בהם לסגניו עושים הרבה, אבל בהרבה דברים יש תחושת אכזבה, ותחושה של חוסר בחוט שדרה. הממלכתיות שאתה מתייחס אליה לא נתפסת כגישה הוגנת ומכבדת של “ראש עיר של כולם, גם אלו שלא בחרו בו” אלא כסוג של פחדנות וחשש מעימות. אני רוצה שיהיה הוגן כלפי החרדים אבל שיהיה ברור מה העמדה העקרונית שלו, בלי מצגי שווא.
“ממלכתיות” זו סיסמא מאוסה בדיוק כמו “סטטוס קוו”, היא משרתת רק ציבור אחד.
1.איך אפשר לאכול משהו בנאמן- כל כך מגעיל שם. הטונה נראית כמו לשלשת של תרנגול עם אולקוס. המאפים מעוכים. העובדה שהרשת הזו כל כך משגשגת כאן היא אישור לכך שהטעם הקולינרי של תושבי העיר הזו אומלל.
2. קפה צ’אקרה- נרשם. למרות המחירים הגבוהים של מסעדת האם, לחמישי בערב בלתי אפשרי להזמין מקומות אלא שבוע מראש וגם אז יושבי השולחן הבאים אחרינו נגשו ובקשו מאיתנו להתפנות. בחיי.
3. אז מה? רפי איתם? מתי מ.ח.ל יפסיקו להונות את הציבור וישנו את האותיות שלהם ל כ”ך. http://www.nrg.co.il/online/54/ART2/338/328.html?hp=54&cat=869&loc=3
3. למה לא יורד כאן שלג? למה? למה? למה?
4. עכברתול- לא הבנתי ספציפית מה היה חשוב לך לומר. אבל אני יודעת שבאופן כללי חשוב לך. אז קבל עצה שיוצאת מהלב: תחזור לכתוב. אני בטוחה שאני לא בדעת מיעוט כאן. אולי תניח לבלוג הקודם ותחשף בפלטפורמה אחרת, או תרים סוף סוף את הכפפה לכתיבה מקומית שאתה כל כך דוגל בה.
5. זהו.
6. עוד חודש המרתון. התחלתי להתאמן. טוב, לא בדיוק: התחלתי לדמיין שאני מתאמנת. אז כל מי שבעניין, ולא רוצה שהבן של יאיר ינצח אותו, כדאי שיתחיל להתאמן. או לדמיין.
מיכל, את רצה ממרתון י-ם ישר למרתון ת”א?
בן וגם עמוס,
תעשו לי טובה! בנושא של רחל, היא חברה טובה שלי ואני מעריץ אותה על מה שהיא עושה והיא בוודאי ניחנה באלוהות אבל חלקה במצב אליו הגענו דומה לחלקו של ראש העיר, אגב מי שחושב/ת שהוא פיטר אותה בגלל העתירה לבג”צ טועה הדברים מורכבים הרבה יותר ממה שהתקשורת מציגה בנושא זה.
עמוס,
לגבי הצ’אקרה, הם הרחיבו את התפריט אך הוא גם בית קפה, ככל בית קפה בסופו של יום, אני מניח שתוכל למצוא את דרכך במשעול הצמחונות. לשמחתנו האוכל טוב, השירות קשוב ומוקפד, החלל שונה אוורירי וקליל במקומותינו עמוסי האבן.
אני באופן אישי לא מודאג, הם טובים ומקומות טובים מחזיקים מעמד היטב, בייחוד מקומות בעלי שיק וסטייל שחסרים לצערנו בעיר.
לגבי הקדנציה, עם תחושות אני לא יכול להתווכח אבל עם תחושות שנגזרות משטויות שכותבים בעיתון אני יכול גם יכול להתווכח.
צריך לשים דברים בפרופורציות קיבלנו, וכשאני כותב קיבלנו אני מתכוון גם אליכם שפעילים ומשפיעים ומנסים להשפיע, עיר ועירייה קשות שלא ידעו בכלל לדבר בשפה שלנו. אני חושב שצריך (והיה צריך) לעשות תיאום ציפיות על היכולות של ניר להשפיע, זה לא תירוץ, אבל אחרי 15 שנה של טייס אוטומטי בכיוון מסוים זה לא פשוט לשנות תהליכי קבלת החלטות או לשנות כיוון של עיר בהינף קדנציה אחת. יש דברים שאותם היה צריך לשפר באופן מידי – שפ”ע תברואה, תחזוקה, ריבוד כבישים, יחס לבית הפתוח, שילוט חוצות והעלמת נשים, פתיחת מוסדות ציבור ותרבות בשבתות וחגים ועוד דברים שחשובים לציבור שבשם הנראטיב הזה יצא בהמוניו להצביע.
אז יש דברים שמצליחים (השקעה אדירה בחינוך לדוגמא) ויש שלצערי לא הושם עליהם דגש מספיק ויש דברים שצריך להודות כשלנו.
לגבי סיטי-פס כישלון טוטאלי, הן של המדינה והן של העירייה, אבל תגידו לי היו פה אנשים רציניים שניהלו את העיר?, להזכיר לכם כשנכנסנו לתפקיד היו כ-700 מטר מסילה בכל העיר ותוך שנה וחצי סיימנו את כל העבודות למה? כי היה פה ראש עיר שלא הסכים לוותר על שום דבר וניהל את זה באופן אישי וסגן ראש עיר שב-6 בבוקר נפגש עם קבלנים בשטח ובעיקר אנשים שדרשו לקבל תשובות ולא ויתרו.
בסופו של דבר לגבי קנסות הרכבת צריך לשנות זאת באמצעות חקיקה בכנסת ולדאוג שיהיה מנגנון ועדת ערר כמו בכביש 6, שאינו בידי הזכיין. ואם כבר את הקרדיט צריך לתת לחבר המועצה דידי הרשקוביץ שפועל בנושא ואף מכין את הצעת החוק.
אתם יכולים וצריכים להיות מלאי ביקורת אבל כפי שיש ביקורת על נושאים מסוימים אסור לשכוח שבלי הגיבוי של ראש העיר וצוותו לא היינו מצליחים לשנות דברים. מתחם הרכבת לדוגמא זהו תהליך שהחל עוד בקדנציה הקודמת אך מי גיבה וליווה את כל התהליך תכנונית וציבורית, מי דאג שיתאפשר לתפעל אותו בכל ימות השבוע?. פנטזיות זה נחמד אבל בלי גיבוי ציבורי הדברים הללו לא יכלו להתקדם גם כי זה מעניין אותנו את פינדרוס מאוד מעניינות שעות הפנאי והבילוי שלנו.
רוצים שינוי?! – כל הקצאה, בכל שכונה, לא עוברת בלי אישור של הדרגים הגבוהים ביותר, ובלי התייעצות עם המינהל הקהילתי ונציגי השכונות, נכון עם לופולק היה אותו דבר!
אני לא חושב שהוא חושש מעימות כי בסופו של דבר הכח אצלו והם יפסידו וקרתא זו הדוגמא, אבל קטונתי מלהיות פרשן להתנהלות ראש העיר, גם אני רציתי שהוא ייכנס בהם לא כל מה שאני רוצה מתרחש.
בן- בלי צחוק, יש רינונים שעירית י-ם עושה לת”א ‘דווקא’ וקובעת את המרתון בתאריכים שלא מאפשרים לרצים לרוץ בשניהם, עד כדי אותו יום ב2013. לא שזה באמת משנה לי, כי אני נוסע באופנים לעבודה כך שאין לי פקקים בכל מקרה (חוץ מהולכי רגל תימהונים), אבל נשמע לא יפה. הייתי מקוה לקצת יותר בגרות.
עודד, זו דוגמא מצוויינת! למה שדומה באופי של חולדאי וברקת- ולא, זו לא מחמאה. מצד שני, לא מזיז לי את הפופיק.
דודו, בחייאת, מי כמוך יודע שאני לא מתבסס על ציפי מלכוב בביקורת שלי, לעומת זאת אני נותן לדני מנדלר וחבריו הרבה יותר קרדיט משאתה מוכן לתת. תיאום ציפיות? אין בעיה, קח את הציפיות שלי תקצץ בחצי ותראה שאם ראש העיר היה דואג פחות לחבריו לקואליציה המדהימה שלו ומעלה הילוך שניים בנושאים שהוא מעדיף למסמס בגללם אז לא היית צריך לדבר על “תחושות התושבים”. אמרתי בעבר ואני אחזור על זה שוב ושוב, שראש העירייה כן עושה ועל כך שהוא נותן את תמיכתו לפעילויות טובות זה מתבקש ועם זאת לא מתעלמים מכך , אבל התחושות הקשות נובעות מכמות הדברים שלא נעשים על ידו.
והוא מפחד מהם(לפחות עד סבב הבחירות הקרוב) כמו ילדה קטנה מבני סלע.(וזו האופציה העדיפה להסבר החלטותיו..)
עודד, המרתון ביום שישי. אל תרכב לעבודה.
דודו – אני מסכים עם רוב מה שאמרת, ולא הזכרת את כל ההצלחות של העירייה. בעיני – השינוי מספר 1 הוא הפתיחות והשקיפות שבה הכל מתנהל. זה שכל תושב יכול להגיע לישיבות הוועדות, זה שיש ישיבות שבמיוחד מזמינים אליהם את התושבים – אלו אינם דברים של מה בכך; בנוסף, העובדה שהעירייה הולכת עם התושבים במאבקים כמו קולנוע סמדר, בריכת י-ם או גינת זמנהוף, ונאבקת כאקטיביסט ולא כרשות ממוסדת – זה הרבה יותר מסתם חידוש מרענן אלא מהפך רעיוני של ממש… ועדיין אנחנו – מפונקים שכמותנו – מצפים ליותר. אולי זו תחושה דפוקה ואולי אווירה שיוצרים העתונים אבל יש כנראה גם בסיס עובדתי כלשהו לתחושת החמיצות וההחמצה.
לגבי סיטיפס – הכישלון הטוטאלי הוא של הרגולטור, קרי האוצר (שבפישוק רחב נתן לחברה פרטית על חשבוננו כל מה שרק רצתה) ומשרד התחבורה, שלא אוכף את המעט שהוא יכול. אני לא חושב שלעירייה יש הרבה כח כאן, אבל היא כן יכולה לזעוק את זעקתם של התושבים ולהלחם אתם במונופול הדורסני הזה כתף אל כתף, כמו במאבקים האחרים שהזכרתי; היא כן יכולה לזמן המנכ”ל ששם פס על כולנו לישיבה ולהעיף לו שתי סטירות או לשסות בו את עכברתול כשהוא עצבני (ובהזדמנות זו לזמן גם את ראשי אגד ובאופן שיוויוני לטפל בהם אותו דבר; החטא הכי גדול של סיטיפס זה שעכשיו אגד נראים מה זה צדיקים ומתחשבים).
אז נכון שהמצב לפני שלוש שנים וחצי היה בלתי אפשרי ויש המון שיפור, אבל נבנו כאן ציפיות ויש ביקורת ומדי פעם אנחנו מתרסקים על הפנים עם מציאות שממש סותרת את הציפיות שלנו. ואנחנו עוד “הטובים”, שלא צועקים “חבל שלא הצבענו לפורוש כי שם לפחות יודעים למה לצפות” ושאם היו היום הבחירות ההן לא היינו מהססים לשנייה בהצבעה לראשות העיר (וגם למועצה ההתלבטות היתה בין כמה תנועות מצויינות), אבל עמית וששת קוראיו כאן לא ינצחו לבד את הבחירות הבאות ללא התגייסות לפחות כמו בפעם הקודמת, וכדי להביא להתגייסות כזו כנראה שצריך שינוי משמעותי.
בן, עם כל העבודה הקשה של החבר’ה בקרית יובל ועם כל הרומנטיקה לפעילות שלהם
זה יכל להיראות אחרת אם לא היינו בודקים כל הקצאה עד לפירוט הדק ביותר. אתה יודע מה עזוב את ההקצאה, מישהו היה מדבר איתם לפני כן, שואל אות, חרד איתם – כלום החיים יפים וכן כנראה שהם נהיו מפונקים כשהם יודעים שלא תשוחרר הקצאה בלי לבדוק היטב (וכן זה התפקיד שלנו)
אין לי בעיה, הם רוצים לקחת קרדיט על ההצלחות, הם קיבלו אותו.
אני לא מחפש קרדיט לא שלי לא של קובי או של ראש העיר.
נראה אותם בפעם הבאה גיבורים כשיוסי דייטש יהיה ראש עיר………..
לא בשביל להעלות את מספר התגובות, אלא כי זה באמת מטריד אותי כבר כמה שבועות ואני רק לא יודע איך לנסח את זה כדי להבהיר את כוונתי עד הסוף (וכבר כמה פעמים כתבתי ומחקתי, או סתם לא שלחתי), אני רוצה לחזור לאחת התגובות מלמעלה. מקווה שזה “חוקי” (בינתיים דודו חזר לנושא אז בכלל ..)
דל”מ העלה את שאלת ההקצאות של שטחים חומים לבתי כנסת, ואני מבקש להיות קצת פרובוקטיבי ולכפור בעיקר בתהייה שאינה מופנית אישית כלפיו והמקרה שתיאר, אבל שדבריו הם מקרה מייצג להם:
למה כל קהילה של 50 משפחות צריכה בית כנסת? למה שקהילה של 20 משפחות לא תבקש גם כן הקצאה של שטחי ציבור? מה עם קבוצות שמבקשות מבנה ציבור שאינו בית כנסת? אני דווקא מאד אוהב את העובדה שיש בירושלים מגוון כה עשיר של קהילות ומניינים – כל אחד עם הייחוד שלו (ואני לא קשור לאף אחד מהם) – אבל האם לכל קבוצה מגיעה הקצאה משלה? יש יתרון גדול ב”עירוב שימושים” – גן משמש גם כמועדון, אולם ספורט כבית כנסת (לובי של בית דירות לא נכנס כאן כראוי לשימוש כלשהו בעיני מלבד יעודו המקורי). אז ברור שיש קריטריונים וכו’, אבל אם לכל קהילה של 50 משפחות יש בית כנסת אנחנו מגיעים לכמה אלפי בתי כנסת בעיר. לאילו עוד צרכים ציבוריים ניתן לבקש הקצאות כאלו?
עמוס- בזמן שזה היה חצי מרתון זה היה בימי שישי. לא תתפוס אותי :-)
לעניין: השאלה המרכזית היא למי מצביעים, ובשביל מי נלחמים בחודשים שלפני הבחירות. אני מעריך שיהיו פחות אנרגיות מבפעם הקודמת, וזה בכל מקרה חבל (חגיגה דמוקרטית וכו’), אבל זה רק אומר ששוב נגלגל את הכדור לידים של עוכרינו. ואני אומר- לא עוד! סתם. אני אומר, בואו נחשוק שינים ונקוה לטוב כי כל דרך אחרת הרבה יותר מדכדכת, והאיש שבחרתם (לא הייתי פה) בו בפעם הקודמת שונה מהאחרים בדבר אחד חשוב- הוא שם כי אכפת לו מהעיר ומהתושבים, וכי הוא יכול לבחור איפה להיות- שלא כמו כל מיני ארכי פרחי פוליטיקאים מעוררי בחילה. וגם אם הוא רץ בשביל להמשיך לראשות הממשלה בעתיד, הוא יודע היטב שיש לו הרבה מה להוכיח לפני כן ולכן הוא חייב לעשות עבודה טובה פה. ואל תגידו לי ראה אולמרט- א.א. בא מהליכוד עם בסיס כח עצום, והמשיך ברגע שהתחשק לו.
עמוס- אמרת עירוב שימושים ואמרת הכל- למה גן יכול להיות בית כנסת אבל בית כנסת לא יכול להיות מתנ”ס או אולם לאימוני קרטה? כל מטר שעומד רוב היום ריק הוא ביזבוז, ולא סתם- ביזבוז כספי ציבור, שמוצא את עצמו מסיע את הילדים לאימון בטדי במקום שתי דקות ברגל.
מאוד מוזר לי שאתה רואה את המאבק של התושבים בקרית יובל כמאבק על קרדיט, זו פרשנות אישית ומאוד לא ברורה לי. לקרוא להם מפונקים זה כמו להגיד שהדרישות לשמירה על שכונה פלורליסטית עם עתיד זו דרישה מוזרה. נכון זו אכן תודות לעבודה שלכם, נכון אכן נעשית עבודה קשה וטובה מצדכם בעניין, אבל מצטער, הם צודקים בדרישה שזה ייעשה.
והגיבורים האלו התחילו במאבק בזמנו של לופו..אני זוכר שגם היית שם..
העובדה שהם מסרבים לשבת בשקט ולתת לעירייה לעבוד בדרכה ובקצב שלה זה בדיוק מה שמשאיר להם סיכוי יותר טוב משכונות אחרות ששוקעות בשקט.
עודד, רואים שלא היית פה, התחשק לי להוריד לך כאפה “ידידותית +” בעורף.
אנחנו רק שישה? עמוס- איך אתה אומר דבר כזה אחרי הקמפיין הפומפוזי שהיה כאן למענך?
בן- ממש. במרתון הקודם לא רק שלא הייתי בכושר גם סבלתי מקוצר נשימה שנבע מהתקפי צחוק שאינם בני כיבוש.
עדכון – הבן שלי החליט לרוץ את המסלול העממי, אז אפשר לחזור לכורסא.
מיכל- כן, שישה. תסתכלי אחורה, מאז שעמית החליט להתרבות יש רק שישה מאמינים, פלוס העכבר ששיך לממסד ועמית שמציץ מדי פעם בין חיתול ל-יץ. צריך לצאת למסע גיוס לקראת הבחירות, וטובה שעה אחת קודם. מה גם שהשעון פה כבר שעה אחת קודם כך שיכול להיות שזה יותר פשוט ממה שזה נשמע.
מיכל- כן, שישה. תסתכלי אחורה, מאז שעמית החליט להתרבות יש רק שישה מאמינים, פלוס העכבר ששיך לממסד ועמית שמציץ מדי פעם בין חיתול ל-יץ. צריך לצאת למסע גיוס לקראת הבחירות, וטובה שעה אחת קודם. מה גם שהשעון פה כבר שעה אחת קודם כך שיכול להיות שזה יותר פשוט ממה שזה נשמע.
עודד, זה יום שישי 16/3. גם בשנה שעברה זה היה ביום שישי, 25/3 אאל”ט.
אגב, יש בתי כנסת שניתן להשתמש בהם גם לפעילויות אחרות – הרצאות, חוגים, מפגשים קהילתיים, ישיבות וכו’. לעתים זה בחדר אחר של המבנה – אם יש כזה – אבל הרבה פעמים גם באולם התפילה עצמו. אני יודע שזה מתקיים ב”כל הנשמה”, ב”ידידיה” וב’רמב”ן של בני לאו, אבל מניח שזה מתקיים גם בהרבה מקומות אחרים… אולי לא חוגי קראטה או כדורגל, אבל פעולות של תנועות נוער או חוגי העשרה קצת פחות פיזיים, ואפילו מסיבות – בהחלט כן.
מיכל – לא מכירה את המושג המצטנע “ששת קוראיי”? אני חושב שנתקלתי בו לראשונה כשאמנון בירמן היה כותב ב”כל העיר” (כשהעתון הזה היה מהמקומונים המובילים בארץ) אבל חיפוש באינטרנט מעלה את הסברה שנטבע ע”י דן בן אמוץ בעתון “חדשות”.
אכן, עודד – שעה אחת קודם. גדול!
אז מסתבר ש”ששת קוראי הנאמנים” זה לא רק ציטוט של דב”א.
194.
עכשיו 195
בעצם מן הראוי להוריד אחת על הטעות שלי מאתמול בשעה 00:57:51- או שעה קודם. בכול מקרה, מתקרבים.
נראה לי שהוא יישבר ב-200. ;)
נראה אותו עומד בזה: הייתי אתמול במשחק. וואו. לא יכול להגיד שאני מבין גדול, אפילו לא קטן, אבל היה מדהים. ועכשיו האתגר: היו טעויות שיפוט?
עד כמה שאני זוכר הייתה טעות אחת שבזכותה קיבלנו הארכה.
מה זה אומר? http://www.haaretz.co.il/gallery/television/1.1645976
השידור עבר לירושלים וכל התחנה נשארה בגבעתיים? זה מה שרצו להשיג? לא רצו להעביר הנה את כל הערוץ?
אני תגובה 200 (מאאתיים)
הלב נקרע. נאלץ ליסוע 80 ק’ כל יום. נראה לי שזה הלוך וחזור, כי הוא גר ברמת אביב והאולפן בנוה אילן (ירושלים..). כמובן שיש לו נהג לכן הוא יכול לכתוב את מכתב ההתפטרות מהדרך.
כמו שאמרו בynet- האדמה רועדת. נשפך לי הדלי של הדמעות.
האולפן לא בנווה אילן אלא בבניין אולפני הבירה במערב רחוב יפו. אני באמת לא מבין את הפתרון הזה. בדיחה עצובה.
חצופים הערוץ 10 האלה.
פותחים אולפן דמיקולו בירושלים, מעבירים אליו רק את המגיש הראשי אבל ממשיכים לשדר את כל שאר השידורים מרמת גן יחד עם כל הצוות הטכני, ואז כשלמגיש נשבר ומתפטר כי הוא הפרייר היחיד והמהדורה נראית יותר גרוע מאולפן ערוץ 1, אומרים שזה בגלל הרגולטור שמתערב להם בניהול ומחייב אותם לעבור לעבוד מעבר להרי החושך בירושלים הרחוקה.
וקפה צ’אקרה מעולה, במיוחד ארוחת הבוקר המטורפת שלהם
וואו, פספסתי הרבה ביומיים. חומר הקריאה הזה הוא אחלה תחליף לפוסטים של עמית עד שעמית יחדל להפקיר אותנו. רוצה להוסיף בינתיים, קצת באיחור, שכוס אמא של ערוץ 10 האומואים, ושבניגוד לשטויות המוטעות שעמוס כתב למעלה אמנם חסרים לנו משתתפים-בדיונים להשלים מניין, אך מספר הקוראים השונים שמבקרים כאן בקביעות יפתיע לטובה גם את הנאיבים שבאופטימיים שבכם (עודד). יש לבלוג הזה הרבה יותר קוראים ממה שחשבתם.|
תודה על המחמאה. אני תמיד אומר (וזה ציטוט אבל אני לא זוכר מאיפה) : גם בחצי הכוס הריקה יש אויר. ויפה שעה אחת קודם…
בשורה התחתונה, הכרחת ערוץ 10 לעבור לירושלים פגעה בעיר ופגעה בערוץ (ולכן פגעה בשוק התקשורת בארץ, כלומר בכולנו). בלי קשר למרחק שאילון נוסע בכל יום, הוא צודק לגמרי – מה החכמה בלשים את הקריין במרחק מהמרואיינים ומהכתבים?
עכברתול, מה בדיוק “שטויות מוטעות”?
חבל שאף אחד לא התייחס לשאלה העקרונית שלי על הקצאות למבני ציבור (בתי כנסת ואחרים) – זה היה יכול להיות דיון מעניין.
ערוץ 10 יכול לראות בנזק ברייטינג והכלכלי מההתפטרות של איילון כענישה על הנסיון להתחמק מחוק השידור. צריך לאסור עליהם (למען האמת גם על ערוץ 2) לשדר כתבות על פריפריה ועל ירושלים עד שהם לא יוציאו את האצבע מהתחת ואת התחת מהשלולית של גוש דן.
חבורה של אינטרסנטים מפונקים.
עמוס ועודד, מצטער על העוינות, סתם בצחוק.
בכל אופן עמוס, יש בינינו כמות קטנה יחסית של משתתפים, אבל כמות גדולה מאוד של קוראים. זה נחמד לדעת שהבלוג הזה משפיע יותר מהמקומונים, שהתפוצה שלהם כל-כך קטנה שצריך לגייס צייד-ראשים כדי למצוא אותה.
מיכל, תודה רבה על העצה. לצערי אין לי ממש מה לומר (חוץ מלקלל, ואת זה אני יכול לעשות פה מתי שבא לי).
ובלי כל קשר –
גיליתי במקרה בלוג מעולה נוסף של שאול אמסטרדמסקי, ירושלמי מזה 8 שנים, ראש מערכת החדשות של כלכליסט.
http://amsterdamski.com
ממש מומלץ.
עכברתול, בזמן האחרון אתה יותר מתנצל מאשר מקלל… מה יהיה?
לגבי מספר קוראים (ומשתתפים) – אני מנסה להפיץ לאחרים כשיש כאן משהו מעניין (מבחינה עירונית), ובטח אני לא היחיד. בכל מקרה אם אתה יכול לתת מספרים זה יהיה נחמד.
אבל שיהיה ברור: כשכתבתי “עמית וששת קוראיו” לא התכוונתי literally ולא התכוונתי שיש כאן מעט קוראים, ואני בטוח שמדובר בגוי עצום ורב שיכול לקחת את הבחירות בהליכה … טוב, לא ממש, אבל בכל מקרה מדובר בביטוי שלא בהכרח מדבר על קומץ קוראים.
נושא אחר: מישהו ראה את הידיעה הזו http://www.mynet.co.il/articles/0,7340,L-4192257,00.html?
זה מעניין. אני תוהה אם מדבר במה שייבנה על אדמה של העירייה בחווה החקלאית או שמדובר בשטח אחר.
איכשהו היה לי יותר נוח לחשוב שאנחנו שישה. עם כל הברברת שלי כאן. מינימום חשיפה.
עמוס,
א. סליחה
ב. אפשר לדבר על מספרים, אבל כמובן רק באישור עמית. תדפיס טופס בקשה, תמלא, תחתים את עמית ושלח לי בפקס בין השעות 14:00 ל-16:00
רק חבל שהקרדיט לא ניתן למי שקרע את התחת בכדי שהפרוייקט הזה יקום עור וגידים וייצא לדרך, אם לא הבנתם קוראים לו עמית פוני.
דודו, תהיתי אם זה זה. אם כך מדובר באמת בשטח של החווה.
לא שאני יודע מה בדיוק היה החלק של עמית שם, אבל אני יודע שהוא היה מעורב בכך שהדירות שעל השטח שבבעלות העירייה תהיינה סוג של “דיור בהישג יד” (יד עם כיסים עמוקים מן הסתם, אבל לפי mynet עם קריטריונים ראויים בהחלט). אני מקווה שרמת הגימור תאפשר מחירים יחסית נמוכים כדי שתהיה אוכלוסייה צעירה ומגוונת.
עם אחוזי הבינוי השערורייתיים שאושרו שם, אפשר להתנחם שלפחות אולי יצא משהו טוב, בנוסף לפארק הרובעי שיקום שם כמטלת יזם.
מיכל – אני אתך. גם לי היה נוח יותר לחשוב שאני ודע למי אני נחשף.