ביקור רופא
8 11 2008הרי לכם קישור לטור שלי ב- MYNET וגם פוסט אורח מאת שלמה לוי:
-יבוא!
-שלום ד”ר.
-כן, איך אני יכול לעזור?
-האמת היא שבאתי לביקור תקופתי, אני מקפיד על פעם ב-5 שנים..
-5 שנים?!
-במקרה הטוב, ואני לא באמת מפנים את הבעיות או עושה שינוי.
-אה, אני חושב שאני זוכר אותך, אז דיברנו על עקיצה..
-אל אקצא.
-אז איך אתה מרגיש?
-תראה, לא קל בגילי, הכל מאוד מורכב..
-יש חום?
-קצת, בקיץ, לפחות אין לחות, האמת היא שהקור הרבה יותר מטריד.
-ואיך היציאות?
-יש כמה פאבים נסבלים, אבל מעט אפשרויות, והקהל הוא אותו קהל.. לא קל..
-והעור?
-העיר?
-מגרד?
-מתחרד.
-פריחה אדומה?
-לא, רק כמה שחורים.
-כמה?
-לא יודע, אבל הם הולכים ומתרבים.
- ניסית לספור?
-פעם אחרונה הגעתי למאה, שעירים…
-לא נעים.
-לא נעים, בעיקר באוטובוסים, בעמידה, עם בן אדם שעומד לך על הרגל.
-אין הקלה?
-הקלה? אומרים שרק ב-2011.
-ובינתיים?
-בלגן.
-והראיה?
-לטווחים ארוכים- לא קיימת, אולי לטווח הקצר, בעיקר ימינה.
-ואיך השיניים?
-צהוב, עולה.
-חיוך זה דבר חשוב.
-חינוך?..
-זכרתי שיש שן זהב..
-של זהב.
-אז בשיניים הכל תקין?
-האמת היא שחשבתי על גשר.
- ככה?! פתאום?! עכשיו?! גשר?!
-למה לא?
-זה מאוד יקר, ובעל השלכות אסתטיות מרחיקות לכת, אני לא באמת חושב שאתה צריך.
-יקר.. הכל יקר, ממילא.
-טוב, אם לסכם, אני חושב שאנחנו צריכים פה טיפול מקיף ועמוק.
-אז זהו, שאני לא חושב שאוכל להתחיל אצלך טיפול כזה..
-למה?!
-אני כבר עייף, אפילו מיואש, שמעתי שבתל אביב יש רופא שאצלו הכל פשוט נהיה בסדר.
-איזה מן טיפול זה?
-זה הרבה יותר יקר, כרוך בכל מיני שתלים מלאכותיים, הרבה מאוד פלסטיק, אבל יותר כיף..
-אז ככה אתה מוותר על הגוף?
-אולי על הנשמה.
קטגוריות : כללי







ברומו של עולם