ביקורת זה דבר מצוין, גם ביקורת על העירייה. לאף אחד אין מונופול על השכל ובלי פרספקטיבה חיצונית ודעות אחרות- כנראה שבאמת לא נתקדם לשום מקום. אבל ראוי לה לביקורת שתהיה מבוססת על עובדות ולא על השערות, אחרת היא לא שווה הרבה. במקומות אחרים בעולם ישנה פונקציה במערכות העיתונאים שכל תפקידה הוא לבדוק עובדות, שלא תיפולנה טעויות מביכות בעבודת המערכת. לצערנו בארץ הדבר לא השתרש יותר מדי, אולי בגלל שיקולי תקציב, אולי בגלל שלפעמים עובדות יכולות לקלקל תיזה של כתבה שלמה ולהרוס סיפור טוב. יהיו אשר יהיו הסיבות- חבל. דוגמה לבעיה הזו מצאתי ב”כל הזמן” שמפרסם היום כתבה בת שלושה עמודים על פרויקט הארנה. לפני חמש שנים, בימי ב”כל העיר” המנוח כתבתי על הפרויקט הזה, שמדברים עליו כבר 14 שנה, וליוותי אותו גם בעיתון וגם כאן בבלוג לאורך השנים. לכן קצת קשה לי לראות טעויות ועובדות לא נכונות כשדברים מגיעים לארנה. נתחיל:
1. מפעל הפיס: בשנת היובל למדינת ישראל הציע מפעל הפיס לשלוש הערים הגדולות: ירושלים, תל אביב וחיפה לעצור את התרומות לערים לכמה שנים ולצבור את הכסף לפרויקט גדול, מתנת הפיס לעיר לשנת היובל. תל אביב הלכה על משכן אומנויות, חיפה על ספרייה טכנולוגית, ירושלים על הארינה. מאז הכסף מחכה. העיקרון הזה גלוי וידוע כבר שנים, לא מדובר בקיצוץ או ב”גזירה” של העירייה הנוכחית. להיפך, בשיחות שאני קיימתי עם חברי דירקטוריון במפעל הפיס הם חששו שראש העירייה הקודם רוצה למסמס את הפרויקט ולקחת את הכספים לצרכים “מגזריים”.
2. גזירות: אני מבין שמאוד פופולרי להשתמש השבוע במילה “גזירות”, אבל גם כאן העובדות לא נכונות. לעירייה יש שני תקציבים- תקציב רגיל, קשיח וכמעט שלא ניתן לשינוי ותקציב בלתי רגיל שוהא תקציב הפיתוח. בכל שנה מתבקשים מנהלי האגפים להגיש הצעות לפרויקטים במסגרת התקציב הבלתי רגיל, השנה ההצעות הסתכמו בכ-800 מליון ש”ח, מה לעשות שהתקציב עומד בשנים האחרונות על סביבות 250 מליון, אז מה, כל מה שלא נכנס הוא גזירה?
3. הטעיה: “נערכה מסיבת עיתונאים שבה הודיע ברקת על יציאה למכרז. בפועל התברר שמפעל הפיס הוא שנרתם לטובת העניין”. התברר למי? אולי לכתב שלא מכיר את העובדות בסעיף 1. הפיס הוא האבא והאמא של הפרויקט, העירייה מאז ומתמיד התבקשה להשלים את המעט שחסר לפרויקט ונמנעה מלעשות זאת בחמש השנים האחרונות.
4. יול”ב: “באפריל 2004, מיד לאחר זכייתה של הפועל ירושלים בגביע היול”ב, הבטיח אולמרט כי בתוך שנה ייבנה בירושלים אולם כדורסל ראוי”. אולמרט היה בתקופה זו שר התמ”ת ולא ראש העיר, גם אם הבטיח- אין משמעות להבטחה. ההבטחה ניתנה על ידי לופוליאנסקי בכיכר ספרא בחגיגות הניצחון.
5. יורוליג: “על אף השמחה שהפגינו אוהדי הספורט, רבים מהם הביעו אכזבה מסויימת כששמעו כי הפרויקט המגלומני יסתכם בסופו של יום בהיכל שיכיל רק 5,600 מקומות…תוך שלוש שנים יקום לנו..היכל מודרני ויוקרתי אך כזה שלא יאפשר לקיים בעיר הבירה עניין אלמנטרי כמו אירוח משחקים בין-לאומיים“. התכנון מאפשר השלמה ל-10,000 מקומות גם לאחר שהאולם בנוי. לא יותר פשוט להתחיל עם 5,600 ולגייס תורמים בהמשך מאשר לחכות לעוד כסף ולהקפיא את הפרויקט לעוד כמה שנים? אמנם 5,600 מקומות לא מאפשרים להפועל לארח משחקי יורוליג אבל קצת בקיאות במדורי הספורט לא תזיק. לישראל נציגה אחת ביורוליג ושמה מכבי תל אביב, המקום שלה מובטח בחוזה לכמה שנים, גם אם תאבד את האליפות פעם שנייה השבוע בע”ה, גם אם תרד ליגה. כרגע כמות המושבים לא רלבנטית כי הפועל לא מועמדת ליורוליג. למשחקים הבין לאומיים בהם משתתפת הפועל כרגע- הארינה בהחלט ראויה.
6. תרבות: הייעוד המרכזי של הארנה הוא תרבות, ספורט הוא אמנם חלק מכרזי אבל על אירועי ספורט בודדים ולמשחקים נגד גבעת שמואל לא בונים ארנה. היעוד המרכזי הוא מופעים גדולים, כנסים בינלאומיים ואירועי תרבות. נחמד לשים את כל המיקוד על ספורט אבל עיר שרוצה להיות על המפה ולארח מופעים וכנסים- כדאי שתהיה לה התשתית המתאימה לכך.
ונסיים בחדשות שמחות- גזירת הממשלה לבטל את מעמד אזור פיתוח א’ לירושלים בתעשייה בוטלה. לפי ההצעה המקורית הוצע להוציא את ירושלים ממעמד זה ולהפסיק את ההטבות לתעשיה בעיר. עוד עז תקציבית שיצאה בחוץ. שבת שלום.
ברומו של עולם