2010 November | ירושלים האחרת

אני לא חרד מהחרדים

21 11 2010

אני לא חרד מהחרדים. בכל פעם שנציג ציבור שלהם זורק לי נתון אני מוריד בין חצי לשליש ממנו ומגיע לנתון המדויק. אומרים לי שברמות יש 90% חרדים? האמת היא בסביבות 50%. חסרות להם 1,100 כיתות לימוד? הערכה היא שמדובר ב-700. לא לוקח אף מספר שלהם ברצינות. הכל אצלם בעולם של “נדמה לי”. מספרים לכם שירושלים שליש חרדית- תקפידו להזכיר להם שזה שליש מהיהודים. 20% מכלל העיר.

אני לא חרד מהחרדים. יש אצלם פער עצום בין כושר ביטוי והתמקחות מרשים ובין ביצוע כושל. אם אחרי 15 שנות שליטה בפוליטיקה העירונית הם עדיין בחוסר של 700 כיתות לימוד- מה הם עשו כל השנים? את תכניותיהם להשתלטות על שכונות בירושלים הם לא מצליחים לממש. קריית יובל זו דוגמה אחת ומתוקשרת. אבל גם בנווה יעקב, שכונה שמתוארת כ”גמורה”, הם כבר זכו במכרז על קרקע ונאלצו לבטל לאחר שלא עמדו בתנאי המכרז.

אני לא חרד מהחרדים. חשבתם שבחברה הכללית יש משבר מנהיגות? תציצו מעבר למחיצה ותראו נוער שוליים שאי אפשר להשתלט עליו, סיקריקים שמציתים דירות, מקרי רצח, דקירות ועוד לא דיברנו על אלימות יומיומית כלפי נשים במרחב הציבורי. יופי של חינוך יש להם שם. ואיפה הרבנים? העסקנים? הנבחרים? הם עוד בפולין, עסקני השעטעל.
אני לא חרד מהחרדים. ככל שכוחם הפוליטי עולה- כוחם הציבורי מתגמד. ההנהגה שלהם דופקת את הראש של הציבור פעם אחר פעם בקיר ברזל ומוליכה אותו ממאבק כושל אחד לשני בדבקות ראויה לציון. עמנואל, ברזילי, מצעד הגאווה, חמץ בפסח, קרתא, אינטל. שנמשיך?

אני לא חרד מהחרדים. תושבי קריית יובל הראו לנו מהי התנגדות חילונית נחושה ואיך אפשר לעצור תכניות לשינוי פני שכונה. הצעירים מראים שאפשר לרכוש דירות יחד בזול, להקים גן ילדים, מכינה קדם צבאית ולפתח חיים קהילתיים נורמליים. בלי לספור את החרדים.

אני לא חרד מהחרדים. אין לי שום בעיה עם חרדי מן המניין, כל עוד הוא לא קיצוני ואני מאמין שרוב שם אינו קיצוני. הבעיה היא בנבחריהם וברבניהם. ישבתי מספר פעמים בפורומים עם הרב פפנהיים מהעדה החרדית. איזה הבדל בינו ובין הפוליטיקאים החרדים. למרות קיצוניותו הדתית הוא עוד זוכר עידנים של שכונות מעורבות וחיים זה לצד זה. הפוליטיקאים החרדים- רק דורסנות וכוח. אני מאמין שתחת הנהגה אחרת אפשר לחיות עם החרדים ביחד. בעיר. במדינה.

אני לא חרד מהחרדים. המודל הכלכלי עליו בנויה החברה הזו קורס. כמה אפשר להיסמך על גמ”חים? כמה אפשר לחיות בפער מחברת השפע המערבית שמתקיימת בחוץ? הילדים שלהם הרי לא עיוורים ורואים איך חיים ילדים אחרים. הצעירים בחברה הזו לא מייחלים לחיי עוני ודלות. יותר חרדים משרתים בצה”ל. יותר חרדים יוצאים ללימודים.

אני לא חרד מהחרדים. אני חרד מהפוליטיקאים החילונים. האם הם מבינים שזו שעת כושר? האם הם מבינים שיש כאן הזדמנות נדירה להעלות למדינת ישראל את 600 אלף החרדים שחיים בה? האם הם יהיו מספיק חזקים בכדי לא לעשות את מה שהפוליטיקאים החרדים מבקשים מהם אלא את מה שטוב לציבור החרדי ולמדינה כולה? האם יהיו נחושים לשבור את המונופול החרדי-אורתודוקסי על שירותי הדת כשם שהם נחושים לשבור את מונופול חברות הסלולר? האם יתקצבו מסלולים חדשים לשירות חרדים בצה”ל, הכשרות מקצועיות ותמריצי עבודה? האם יאכפו באחריות את לימודי הליבה בישיבות? מזה אני חרד.



המלצות תרבות

18 11 2010

1. הישיבה החילונית בירושלים, כן ירבו כמותה, נפתחת ביום ראשון הקרוב באומן 17. אריאל לוינסון ואריאל הישרפלד יתנו בלימוד. ברי סחרוף יתקלט. 50 ש”ח עלות הכניסה. קודש לישיבה החילונית. יפתח קליין- הנה עוד מקום בשבילך.
2. בחמישי הקרוב, 25/11, אירוע הסיום של “מדברים אמנות” עם מופע של שלומי שבן ומירה עוואד בימקא. 70 ש”ח הכרטיס.
3. עוד באותו ערב, פתיחת שבוע העיצוב בירושלים, דלגו מימקא למתחם האנסן לפתיחה של תערוכת העיצוב “זמן 02″.



שבת בירושלים

17 11 2010

כחלק מהמאמצים לחזק את קדושת השבת בירושלים, ולהרבות בה אירועי תרבות ופנאי, צדיקי “דג מלוח” מבקשים כי בעלי המשפחות מביניכם יענו על השאלות הבאות:

לפני פתיחה של ליין של אירועים להורים וילדים בשבת בבוקר, אנחנו רוצים לדעת את העדפותיכם:
1) איזה פעילויות אתם רוצים שיהיו באירוע ?
א) סרט ב) הצגת ילדים ג) ג’ימבורי ד) הקראת סיפורים ה) פעילות מלאכה לילדים
ו) אחר
2) באילו שעות הפעילות צריכה להתקיים?
3) האם תרצו שהפעילות תכלול ארוחת צהריים לילדים?
4) מהו המחיר המכסימלי שהייתם מוכנים לשלם בעבור הפעילות?
5) מהו טווח גילאי הילדים להם צריכה פעילות זו להיות מיועדת?
6) האם יש פרטים נוספים שהייתם רוצים לכלול בפעילות המוצעת?
את התשובות יש להעביר ל: mmenashe123@gmail.com



המלצות קריאה

11 11 2010

עוד כמה בלוגים ירושלמיים מומלצים
1. אילן אזרחי שתמיד פותח לי את הראש.
2. אליעזר יערי, בכל זאת, אוהד סלטיקס.
3. ביילע, נציגת הסרוגים.
4. גלית חתן, על תקן התיירת לשנה בעיר.
ואם כבר המלצת קריאה- הודות לאילן אזרחי פתחתי סוף סוף את “1948″ של בני מוריס, אחרי ששכב אצלי על המדף 3 חודשים. סיימתי. ספר חובה. הפוסט בקרוב. ואם כבר תש”ח- בבקשה:



אין שכל

4 11 2010

פעם היו קוראים לנו “מדינת חלם”. חלם נשמע כזה שלומפרי, לא באמת מתכוונים לטעויות שעושים, נאיביים, חלמאים כאלו, אתם יודעים. אני חושב שמצבנו החמיר מאז. הנה שתי דוגמאות מעצבנות שהן מעבר לחלם, הן טעויות במזיד.
א. מדינת ישראל מעניקה הנחה של עד 50,000 ש”ח ברכישת קרקע למשרתים במערך המילואים (10 ימים בשנה למשך 6 שנים או 80 יום בכל התקופה). נחמד ויפה. איפה נתן מינהל מקרקעי ישראל את ההנחה החביבה הזו? במכרז בעג’מי ביפו. הרי ברור שזה המקום שהכי צריך כרגע לעודד בו התיישבות של יהודים. לא ירושלים שזקוקה לתוספת אוכלוסיה ציונית (מה היה מפריע למינהל להעניק הנחה כזו לקבוצה שהתמודדה בקוסטה ריקה? במידה וחבריה היו עונים על הקריטריונים?) לא בפריפריה המשוועת לאוכלוסיה צעירה. לא. דווקא בלב יפו, באמצע כל בעיות הדיור שיש גם ככה לאוכלוסיה הערבית באזור הזה. דווקא שם לדחוק את הערבים לפינה ולתקוע להם אצבע מעליבה בתוך העין. נהדר.
ב. הנחייה עלומה של המשנה ליועצת המשפטית לממשלה לבטל את החלטות מוסדות התכנון השונים לעניין דיור בהישג יד. בעולם הנורמלי, שיש עוד מי ששואפים להיות חלק ממנו, ישנה חקיקה ראשית המגדירה הוראות וכללים לעניין דיור בהישג יד. הערים משתמשות בכלים (הטבות מס, סובסידיות וכד’) האלו על מנת ליצור פתרונות דיור. במדינת ישראל ראשית צמיחת גאולתנו הכל עובד הפוך. העיריות לבד מנסות להגדיר כללים, המדינה מתחמקת בשיטתיות מאחריותה בנושא. ואם זה לא מספיק, עד שבאו העיריות וניסחו כללים- באה המדינה ואומרת: שוברים את הכלים ולא משחקים. אז למה התכוונה הממשלה בתמ”א 35 כשקבעה שכל תכנית המוסיפה מעל 100 יחידות דיור לא תופקד מבלי שייבחן בה הצורך בדיור בהישג יד? למה התכוונה הכנסת בתיקון האחרון לחוק מינהל מקרקעי ישראל כאשר קבעה שאחת ממטרותיו תהיה גם אספקת קרקע לדיור בהישג יד? אם הנושא מצריך חקיקה ראשית, יתכבד משרד המשפטים ויוביל אותה, בתוך חוק התכנון והבנייה החדש, בנפרד ממנו, בהוצאות הנחיות ביניים למוסדות התכנון עד שתהיה חקיקה ראשית (כי בינתיים תכניות מתאשרות ורצות ויחידות דיור “מתפספסות”). להגיד לא זה קל מאוד.

שאלת תם: פפה, אני מסכים איתך שצריך לפתוח את תיאטרון ירושלים ואת כל מוסדות התרבות בעיר בליל שישי וביום השבת. אם זה כל כך חשוב לך- למה לא קידמת את המהלך כסגן ראש עיר, מחזיק תיק התרבות ויו”ר ועדת התרבות?



אז לך תלמד תורה

1 11 2010

התקשורת החרדית צוהלת. השחקן יפתח קליין, הודיע שהוא בעד הפטור לחרדים משירות צבאי, שהרי לימוד התורה של האברכים מגן עלינו. וואו, לקבל חיזוק רוחני בשבוע כזה, שהתשקורת השמאלנית שוב מתנפלת על החרדים, ועד ממי? מחתנו של שלמה ארצי (!) שהוא הרי המקביל החילוני לרב אלישיב. איזו נחת. האמירה של קליין מזכירה לי את המשפט: “כולם חושבים שצריך לשלם מס, אף אחד לא חושב שהוא זה שצריך לשלם”.

ובכן, יפתח, אם אתה באמת חושב שלימוד תורה זה כזה חשוב וזה מגן על עם ישראל (ואני איתך, רק לא מאותן סיבות) – אז מה איתך? למה אתה לא נרשם ללמוד מקרא, תלמוד, מחשבת ישראל או היסטוריה של עם ישראל באיזו אוניברסיטה? עזוב לימודים- תגיע כשומע חופשי.לך ללמוד ב”עלמא”, ב”אלול”, בבית שמואל או בעוד אחד מעשרות בתי המדרש הקיימים היום בארץ. קנה את פרקי אבות עם הפירוש של אביגדור שנאן או את סדרת “חכמים” של הרב בני לאו ולידם על המדף תמצא עוד עשרות ספרים שיכניסו אותך לעניינים די בקלות. לא צריך לשים כיפה כדי לפתוח תנ”ך. לא צריך להיות חרדי כדי ללמוד תלמוד. אין להם מונופול על מה ששייך גם לך. אם אתה חושב שללמוד תורה זה חשוב- עשה זאת בעצמך. זה לא צריך להקנות להם פטור משום חובה אזרחית.

הפגנה נגד חוק האברכים, היום בשעה 19:00, מבית רוה”מ לכיכר ציון. גם תל אביבים יתקבלו בברכה.