ירושלים האחרת

יש הפגנה במוצ”ש, שוב דורשים צדק חברתי, צועדים מגן הסוס לאיפה שהוא. אני לא הולך. אני מלווה ועוקב אחרי המחאה החברתית מהיום בו היא קמה, מהאוהל הראשון בכיכר ציון, דרך מאהל כיכר צה”ל, גן הסוס, גן העיר ועוד. מחוק הוד”ל ועד טרכטנברג. הלכתי להפגנות אף על פי שעם הדוברים הלא ממוקדים לא יכלתי להסכים. עצם ההתעוררות היא חשובה ולא משנה מי עורר, מי התעורר ומי נתן כסף. אני בעד המחאה אבל נגד הכיוון של מוביליה ומתישהו צריך לחתוך.

דו”ח טרכטנברג אינו מסמך מושלם אבל הוא מסמך מרשים. הוא מזהה היטב את הבעיה הישראלית, שהיא כמובן מועצמת יותר בירושלים: שכבה מסויימת נושאת בנטל הגנת הישוב ופרנסתו וסוחבת על גבה ציבורים שלא נוטלים חלק במאמץ. מה שתמיד טענו- ירושלים היא רק הפרומו התפוצץ ברמה הלאומית. אולי זה לא מפתיע שיוזמת המחאה היא בת למהגרים מירושלים למרכז שגילתה שהבעיות לא נעלמות באזור חיוג 03, הן רק מתפוצצות 5 שנים אחרי, עם מנגנון השהייה. יש בדו”ח צעדים מהפכניים והמבחן הוא מבחן הישום. אם חברינו מתל אביב רוצים לחבור לגפני, ישי, אטיאס ולהפיל את הדו”ח- אני לא בעסק.

אם אחרי קיץ שלם בו ניסו להגן על המחאה מפוליטיזציה, דפני ליף הולכת לשבת עם הציני בשרי ישראל, אלי ישי, אני לא בעסק. מזלנו שהפוליטיקטים החרדים מספרים  מדי פעם לכלי התקשורת שלהם את האמת. “שבע שנים של ממשלת שינוי לא ינפיקו דו”ח כזה”, אמר לי הבוקר אחד מחברי הכנסת החרדיים, ונשמע באמת מודאג. אז למה אתה לא אומר את זה בגלוי? בכלי התקשורת? – ניסיתי להבין. “אי אפשר, אנחנו חייבים לשחק את המשחק החברתי”, אמר, “רק זה חסר לנו שהתקשורת תתפוס שהקטע ה’חרדי’ הוא זה שמדאיג אותנו” . אין לי עניין בהמשך המצב הקיים, שלטון הקצבאות והסעד. זה לא צדק חברתי ומי שנותנת לאלי ישי לנצל אותה- שיבושם לה. תרשמו מינוס אחד בהפגנה מחר.

טוב, הראל התלונן שיבשתי אתכם אז הנה הרעיון שלי ואני חושב שהוא מתחבר היטב לרעיונות שעלו פה בפוסט הקודם ויכול לספק את הפלטפורמה למימוש שלהם או לפחות של חלקם. בהרבה בלוגים נוספה בשנים האחרונות האפשרות לתרום לבעל הבלוג ע”י הקוראים באמצעות מנגנונים כמו PAYPAL. אני לא חושב שהכתיבה שלי שווה את הכסף שלכם, בלוגרים שאכן משקיעים שעות תחקיר בפוסטים ארוכים אכן ראויים לתגמול מסוים על כתיבתם וכמובן בלוגרים שמאוימים משפטית על ידי עורכי דין משועממים. עדיין לא נתבעתי ותחקירים זה לא הצד החזק שלי.

בקיצור, הרעיון הוא לאפשר תרומה בבלוג אבל הכספים יילכו במאה אחוז למטרות שמעניינות אותנו- פיתוח ירושלים, שמירה על ציביונה החופשי ושיפור הדימוי העירוני. הפרויקטים יכולים להיות תמיכה במוזיקאים, סיורים בחינם, המגזין המדובר פה מזה מספר חודשים או כל דבר אחר שתומך במטרות שציינתי ועושה שכל. לא מדובר במיליארדים וגם לא צריך- דג מלוח עליו השלום הופק בעלות של מנה פלאפל. אירועי ענק ממוקצעים יש למכביר ונראה לי שזה לא הטעם שלנו.

מה צריך? להקים עמותה, צריך עו”ד ורו”ח ועדיף שזה יהיה מתנדב מקרב הקוראים. להיפגש לאסיפה מכוננת אי שם לקראת תחילת דצמבר (רובו של נובמבר אני במילואים, אם רוצים להיפגש בפאב של גבולות אין שום בעיה) ומשם קדימה להתגלגל עם הרעיון. כמובן שעוד יגיע השלב בו נרצה לקבוע קריטריונים באיזה רעיון תומכים ובאיזה לא, איזה שיתופי פעולה מחפשים וכדומה אבל אנחנו עוד לא שם. מה אומרים?

קורים דברים בעיר, יש ניצנים של שינוי בכל מיני תחומים, ניצנים שעדיין לא הפכו לפריחה ולשינוי כיוון דרמטי במגמות המאפיינות את ירושלים. לי חסרים דברים שעדיין לא קוראים בעיר, דברים שאני יודע שהעירייה לא תעשה בחיים גם בעוד מיליון שנה.  אני יודע שגם לכם וכאן עולה השאלה- מה עוד צריך? אני לא מדבר על פתרונות מאקרו, על מגה כספים שצריך לגייס. אני מדבר על עוד תרומה למאמץ המלחמתי שנוכל לעשות כאן במשותף, כקוראים פעילים שרוצים לקחת את השיגעון לעיר הזו עוד צעד אחד קדימה. לא בסכומים גדולים (אין לנו) ולא בפול טיים ג’וב (יש לנו, בינתיים), אלא כפרויקט קבוצתי. עלה פה פעם הרעיון של מגזין אינטרנטי ובטוח שלכל אחד מכם יש רעיונות, אז יאללה לשפוך ולהגיב.

 קראתי והפכתי הרבה בדו”ח הועדת לשינוי כלכלי-חברתי, הידועה בכינוייה ועדת טרכטנברג. התרכזתי בעיקר בפרק הדיור אבל גם פרקים אחרים משכו את תשומת ליבי. שחר אילן ניתח מצוין את המסקנות הנוגעות לחרדים.  זה לא פופולרי בימים אלו לתמוך בדו”ח הזה אבל אני תומך בו. מיסוי על דירות רפאים, היטלים על קרקעות שהחברות הגדולות אוגרות ומשחררות לאיטן לשוק, קידום התחדשות עירונית בהיקפים גדולים, שינוי הקריטריונים במחיר למשתכן, הנחת התשתית לשוק שכירות אורך טווח- אלו הן המלצות שראוי לאמץ ויפה שעה אחת קודם. נכון, צוות מנו לא נכנס ממש לעובי הקורה של דיור בהישג יד- תחום שלא נוכל לקדמו באמת ללא חקיקה ראשית וכאן תחושת ההחמצה העיקרית שלי אבל חבל לבטל את מה שכן הומלץ.

ועוד עצה למי שמתלבט מה לחשוב על הדו”ח: אלי ישי ואריאל אטיאס מתנגדים לו בתקיפות. הנימוק המרכזי הוא דיור ציבורי. זה כמובן טיעון סרק ומה שמפריע להם זה הוצאת הסמכות לקבוע קריטריונים לדיור מוזל מידיהם.

ולסיום- תנועת ירושלמים קוראת להורים ומשפחות צעירות (וכמובן לכל האחרים) לחתום על עצומה ליישום המלצות טרכטנברג בתחום  הגיל הרך.  חתמו ואמצו.

מצבנו מבחינת נתוני ההגירה מירושלים מוסיף להיות קשה עד חמור. אבל גם בתוך השיטפון מערבה יש כמה משוגעים שמהגרים לאזור חיוג 02. פינה חדשה, שבתקווה תלך ותתרחב, תעסוק בירושלמים החדשים. לא בטוח שהם באו להתנחל בעירנו עד קץ הדורות ולהמתין למשיח צדקנו אבל הם כאן ויש להם מה לומר.

גלית חתן מתחזקת שני בלוגים בנוסף לתפקידה כסגנית עורכת ב”גלובס” והיא חווה את ירושלים כתושבת מזה כשנה. שורה נבחרת מהבלוג הירושלמי שלה: “שורה תחתונה לשנה החדשה: פעם מקום הבילוי האהוב עליי היה קניון רמת אביב. היום מקום הבילוי האהוב עליי הוא שוק מחנה יהודה. הידרדרות או חיבור לאני האמיתי?”

הנה מה שיש לה לומר :

ברוח עשרת ימי תשובה- אנשי המאהל הירושלמי, ארגוני הצעירים ומרכז הצעירים עושים חשבון נפש. כנס מיוחד בו ינותחו המלצות ועדת טרכטנברג אל מול המלצות ועדת ספיבק יתקיים בשלישי הקרוב בגבעת רם. סיוון ורדי מ”רוח חדשה, דודו ידידנו ואנוכי ננחה במשותף את הקבוצה שתעסוק בדיור.