ירושלים האחרת

נתחיל מהסוף: הדרת נשים בכל צורה שהיא הינה תופעה מתועבת שחייבים לגדוע. עם כל הכבוד לפלורליזם ורב-תרבותיות, הם אינם יכולים להגן על דעות חשוכות ונורמות טאליבן ביחס לנשים. צוערים שאינם מסוגלים להאזין לשירת נשים לא יכולים להיות קצינים, שהרי יהיו להם כמה מבחנים קשים מזה. גברים שהצפיפות בתחבורה הציבורית מגרה אותם יכולים לתרגל רכיבה באופניים ולרבנים שמעדיפים כיתת יורים מאשר להקשיב לאישה שרה אני מתנדב לארגן כיתה כזו, בפיינטבול כמובן. העלאת הסוגיה לדיון ציבורי בחודשים האחרונים היא חשובה וכבר הביאה למספר הישגים משמעותיים. זה לא המקום להיכנע אלא להמשיך ללחוץ על הגז עד להדרת המדירים.
ובכל זאת, סוגיה אחת מטרידה אותי בכל הסיפור הזה והיא התחדדה לי יותר אחרי שבועיים של ניתוק במילואים. אני מקבל את הרושם שהמשקל של “זעם קדוש” מתגבר על חשבון השיח הענייני והפרקטי. מקום ההכללות והפסימיות עולה- ביחס הפוך להישגים ולדיון שהצליחו החברים לעורר. אחת הנפגעות העיקריות מהזעם הקדוש הזה היא כמובן ירושלים. רבים מהפעילים בתחום הם ירושלמים יקרים, בקיאים היטב בנעשה בעיר, תופסים מצוין את המורכבות של החיים בירושלים ומבינים שלא ניתן לנסחה בכותרת פשטנית. הם לא הבעיה. ברגע שכותבים חוץ-ירושלמים מתחילים להתייחס לתופעה אנחנו נתקלים שוב בדימויים המוכרים לעייפה: “בירושלים מדירים נשים”. כי הכי קל לקחת את המילים “ירושלים”, “חשוכה”, “קנאית”, וליצור איזו כותרת. האם המלחמה הצודקת בהדרת נשים מצדיקה את השחרת שמה של ירושלים? האם אנו באמת רוצים לתקן עוול אחד בעוול שני? אני מציע להיזהר ולא לשפוך את התינוקת הירושלמית עם מימיה המעופשים של ההפרדה. חוסר זהירות בסוגיה יקבע את דימויה של ירושלים כעיר חרדית בלבד וישחק דווקא לידיהם של הסוטים.
שני דברים חשובים לזכור בעניין זה:
א. זו אינה תופעה ירושלמית. נשים מודרות גם בבית שמש ובני ברק אבל גם בבתי ספר דתיים בלב תל אביב הפלורליסטית (לכאורה). אולי במאה שערים לא נחמדים מדי לנשים בימי שמחת בית השואבה (בשאר ימות השנה הרי אין גדרות ברחובות) אבל כליאתן ואינוסן של מאות נשים בדרומה של תל אביב, בירת הסחר בבני אדם, אינה עניין להתגאות בו. המלחמה על כבוד האישה מתנהלת גם בפתח תקווה, במחנות הצבא ובעוד ערים בישראל. ירושלים אינה גרועה או טובה יותר מיתר המקומות בהם אנו עדים להרמת ראשה של התופעה.
ב. לירושלים יש מה להציע דווקא בתחום הזה. זו העיר עם מספר המניינים השוויוניים (גם האורתודוקסיים) הגדול ביותר, עם ישיבה מעורבת, עם מוסדות חינוך משלבים. אלו הימים בהם יצוג הנשים במועצת העיר זוכה לעדנה אחרי שנות דיכוי לא מעטות. זה יהיה חטא לצייר את ירושלים כעיר ללא נשם בפרסומים ציבוריים- יש נשים בלוחות המודעות ובשלטי החוצות, גם אם לא מספיק. מבט חטוף על חזית קניון הדר, שילוט פסטיבל העוד (ראו לדוגמה עמק רפאים פינת רחל אמנו) וישנן עוד דוגמאות.
מה אני מציע, כדי להיות פרקטיים:
קודם כל, משנה זהירות בהשחרת ירושלים, ראוי שהמגיבים ופעילי הפייסבוק יראו גם דוגמאות חיוביות. להצביע על חצי הכוס הריקה זו חוכמה קטנה. שנית, אור השמש הוא חומר החיטוי הטוב ביותר. חשוב למקד את הדיון ולמצוא את האחראים- צנזורה עצמית של המפרסמים, דרישה של חברות הפרסום, הנחיה של העירייה או כל סיבה אחרת. כל מקרה שונה מהשני וחשוב למצוא את האחראים ולפרסמם ברבים.
שלישית, לאתגר את הרשויות. עיריית ירושלים טוענת שאין הנחייה רשמית של צנזור נשים? מצוין. תוכיחו כמותית בפרסומים שלכם. כנ”ל לגבי המשטרה וסוגיית האכיפה. מהתרשמותי, בהרבה מקרים מדובר בצנזורה עצמית מבישה או מנוהל פנימי שגובש במחשכים בניגוד למדיניות ולא בהכרח מהנחייה מלמעלה או ממדיניות מוצהרת של “התחשבות ברגשות”. זה הזמן להציף סוגיות קונקרטיות ולאתגר את המערכת אם היא אכן עומדת מאחורי מילותיה. ובהקשר הירושלמי- לשקול מילים.

אחרי ה-New York Times, Washington Post והשכונתון של נווה יעקב, הגיע גם תורה של “ירושלים האחרת” לחשוף אפליקציה סלולרית.

במסיבת עיתונאים שנערכה הערב (ד’) בניו יורק, חשפה קרן עכברתול לפלורליזם ואהבת אדם אפליקציה חדשה לסמארטפון – האפליקציה הרשמית של “ירושלים האחרת”. האפליקציה זמינה כבר עכשיו למכשירים התומכים במערכת ההפעלה Android של Google, ותהיה זמינה גם ב-iPhone בעוד כ-10 ימים.

האפליקציה של “ירושלים האחרת” היא פרי מחקר ופיתוח של שלוש שנים, והיא תומכת בגלישת הדור הרביעי LTE.
ההפתעה של הערב היתה הופעת הקריוקי הנועזת של עמית, שביצע מחרוזת שירי Lady Gaga, לבוש בשמלת מלמלה ורודה שתפר בעצמו במיוחד עבור הארוע.

לראשונה מאז עלתה לאוויר, הציגה האפליקציה של “ירושלים האחרת” את הבלוג הותיק והמיותר בטכנולוגיית Push לבעלי מכשירים התומכים במערכת ההפעלה Android.

“ירושלים האחרת תשאר פתוחה וחינמית” אמר עכברתול, יו”ר קרן עכברתול לפלורליזם וקידום האנושות, המפעילה את הבלוג המפורסם והמחזיקה הבלעדית בזכויות היוצרים של תכניו. “אני חושב שרוב האנשים יסכימו איתי שזה עדיף על לקרוא את הבלוג הזה דרך הדפדפן של הטלפון, שזה חרא של דבר.” עכברתול התייחס גם לסוגיית הגרעין האיראני, שהעלתה תהיות וחששות באשר לעתיד המזרח התיכון והשלום באזורנו. עכברתול הבהיר כי דבר לא יעמוד בפני תכנית הגלגל הקל, שהיקפה עומד כעת על 12.5 מיליארד דולר.

“הודענו לכל משרדי הממשלה כי פרוייקט הגלגל הקל עומד להיחתם, ואנו חוזרים ומבהירים כי הקיצוץ הצפוי בתקציב הממשלה לא יפגע בתכנית הגלגל הקל. כבר עשינו הזמנה מ-eBay ולשלוח את הגלגל חזרה לטאיוואן יעלה יותר מדי כסף. אנו לא עומדים לשנות את הדרך בה אנחנו פועלים”, הוסיף.

האפליקציה החדשה של “ירושלים האחרת” היא בשורה משמחת לכל קוראי הבלוג. בשלב זה מדובר בקוראים המחזיקים במכשירים התומכים ב-Google Android כאמור, אך בתוך כ-10 ימים האפליקציה תהיה זמינה בחינם גם למשתמשי iPhone. לקוראים שאין להם iPhone, עמית יחלק מכשירי iPhone 5 במתנה בימים הקרובים לרגל ההשקה.

פיתוח האפליקציה הוא מלאכת מחשבת עדינה של 120 ילדים תימנים שגויסו לצורך המשימה והוכשרו בקייטנת מחשבים אינטנסיבית בחווה מבודדת במדבר יהודה, והוא כולל פוסטים, תגובות, וכן אייקון קטן לפרסום תגובה בראש העמוד מצד ימין. האפליקציה החכמה מציגה את הבלוג פי 1,000 יותר מהר בערך, וגם יודעת להתריע בצליל על תגובות חדשות בבלוג.

קרן עכברתול לפלורליזם ולשיפור מעמד האישה הבדואית בישראל מקווה שהקוראים ישתמשו באפליקציה כדי לקרוא את הבלוג מהשירותים ומזמינה את כל הקוראים למסיבת ההשקה החגיגית בבית של עמית, ביום ג’ הקרוב בשעה 21:00. כולם מוזמנים (חוץ מעמוס).

שלטי החוצות המודיעים על השקת האפליקציה החדשה כבר מעוררים התרגשות רבה בקרב המעריצים