לפני שבוע בערך פרסם בעז גאון את הטקסט המביך הבא, שנותן משמעות חדשה למונח “שנאה עצמית”. אם לבעז גאון היה אינטגריטי הוא היה יודע לסייג אותו ולא להתלהם וליבב כמו אחרון הדמגוגים. מאחר שהוא לא עשה את זה, קבלו את הערות המערכת לטקסט:
1. אם סטיב ג’ובס היה ישראלי, אביו – שמוצאו סורי – היה ניצוד על ידי יחידת “עוז”. במקום להשלים דוקטורט ביחסים בינלאומיים באוניברסיטת מישיגן, היה עבד אל-פתח “ג’ון” ג’דנלי נדחף לאיזה כלוב ממונע באמצע הלילה ומשם נזרק ל”מתקן הכליאה” שליד חדרה. ג’ובס לא היה נולד בכלל וגם אם כן, היה מנצנץ עד מהרה בתוך הכוונת של שר הפנים אלי ישי ונבעט מכאן, כמה שיותר מהר וכמה שיותר רחוק. בטוח בועז? ספר את זה לשאול מופז, יליד איראן, רמטכ”ל ושר לשעבר, חבר כנסת בהווה. ספר את זה לסילבן שלום, יליד ג’רבה, טוניס, שר אוצר וחוץ לשעבר, שר לפיתוח הנגב והגליל. ספר את זה לפואד בן אליעזר, יליד בצרה, עיראק. רק יהודים? ספר את זה לחנא סוויד, דוקטור לתכנון עירוני מהטכניון או לג’מאל זחלאקה, בעל תואר דוקטור לרוקחות מהאוניברסיטה העברית. והיחס של האמריקאים למהגרים הרבה יותר הומני, כמובן.
2. אם סטיב ג’ובס היה ישראלי, ספק אם מורתו מכיתה ד’ היתה שמה לב – כמו הגברת היל – לכישוריו יוצאי הדופן. ספק גם אם המורה שלו לספרות היה לוקח אותו, בכיתה י”ב, ל”טיולי שלג מעוררי השראה בפארק יוסמיטי”. במקום זה, ג’ובס היה נדרש לשנן את ההבדל בין “אדמת גיר” ל”אדמת חרסית”, לבלוע מדי שנה את פורנוגרפיית האלימות לילדים, הנקראת “לימודי יום השואה בבתי הספר”, ולהתעסק בשנתו האחרונה בתיכון בשאלה אחת ויחידה: האם להתגייס למגלן או לדובדבן. כנראה שהר ארדון במכתש רמון (טיול שנתי כיתה ח’) או גמלא (כיתה ט’) או מדבר יהודה (י’) מעוררים פחות השראה. סלח לנו על הניסיון (גם אם לא מוצלח לעתים) להנחיל את זכר השואה לדור הבא. ואכן, עדיף צבא בו אליו מתגייס רק מי שאין לו ברירה אחרת. צודק.
3. אם סטיב ג’ובס היה ישראלי, אזי במקום להתהלך יחף במשעולי ריד קולג’ באין מפריע בלבוש נזיר בודהיסטי, מישהו מבין חבריו ללימודים כבר היה תופס אותו באיזו פינה ושובר לו את העצמות בגין היותו “פריק זבל”. אנשי “אם תרצו” היו מדליפים לאחד מעיתונאי “מעריב”, כי בקמפוס מסתובב “בן של סורי”. מכות מערסים עדיף מבאולינג לקולומביין או להיטבח בקולג‘ סתם כי איזה מסומם נפרד מהחברה שלו.
4. אם סטיב ג’ובס היה ישראלי, ספק אם היה רואה במחשבים “סמל לביטוי אישי ושחרור”, בדיוק כמו אל-אס-די ואלבומים של בוב דילן. הוא היה נשאב אל 8200 או ממר”מ, ושם לומד כי מחשבים הם כלי למעקב, כלי להאזנה, רשת דגים אלקטרונית שאפשר וצריך להשתמש בה כדי ללכוד אנשים כמו ברבוניות. ביטוי אישי ושחרור? בועז, מתי השתמשת לאחרונה במוצר של אפל? גן סגור ונעול שמתקשר רק עם עצמו.
5. אם סטיב ג’ובס היה ישראלי, הוא היה טורח פחות על עיצובם של מוצרי “אפל” ויותר על מיקסום מחירם והוזלת עלות הייצור. במקום לכוון “לאיכות של המוזיאון לאמנות מודרנית”, כדבריו, הוא היה מכוון לאיכות של רשת “הכל בשקל”. במקום להשקיע מאות מיליוני דולרים מכיסו בהשבחת “אפל” ומוצריה, הוא היה מחלק לעצמו מגה-דיווידנדים, ממנף עצמו לדעת ויוצא עם דוגמניות. ע”ע סטף ורטהיימר, אלי הורוביץ, דב לאוטמן, שלמה ינאי ויתר הנהנתנים. רק על כסף חושבים היהודים האלה. צדקו הגויים.
6. אם סטיב ג’ובס היה ישראלי, הוא לא היה יכול להקים את ממותת האנימציה המהפכנית “פיקסאר”, ובוודאי שלא למכור אותה לדיסני תמורת 7.4 מיליארד דולר. במקום זה, היה ג’ובס ממונה ליו”ר קרן רבינוביץ’, כותב בהזמנת משרד התרבות דו”ח על “רפורמה בתעשיית הקולנוע” (שהיה נדחה עד מהרה), ומחלק עם חיים טופול את “פרס היצירה הציונית” בטקס רב רושם, בהיכל התיאטרון שבאריאל. אם הוא היה ישראלי אולי הוא היה מקים את מתחם JVP בירושלים, אולי הוא היה כותב תסריטים ומביים כמו יוסף סידר. לא, לא צומחים פה תאגידי ענק הוליוודיים (שהם כמובן תרבות עילית!) אבל צומחים דברים אחרים, מעניינים לא פחות.
7. אם סטיב ג’ובס היה ישראלי, הוא היה מסרב להזמנתו של הנשיא אובמה לבוא ולסייע לבחירתו כדי להביס את הימין הקיצוני. במקום זה הוא היה יושב בוועדת טרכטנברג, כמומחה. אכן ועדה נוראית, ועדת טרכטנברג: חינוך חינם מגיל 3, מיסוי דירות רפאים, עידוד תעסוקת חרדים, דיור למשפחות עובדות. Shame on you Manuel!
8. אם סטיב ג’ובס היה ישראלי, סיסמת “אפל” לא היתה “לחשוב אחרת”. היא היתה “לחשוב כמו כולם”. כי בכל העולם כבר התרגלו לשמרנות ולקיבעון הישראלי, להיעדר כושר האלתור, ליוזמה, לאחריות ולחוצפה.
סטיב ג’ובס אינו ישראלי. אבל מרכז הפיתוח הראשון של אפל מחוץ לגבולות ארה”ב הברית של אמריקה נפתח דווקא בישראל. תאכל את הלב בועז גאון.
ברומו של עולם